73% רואים במתח בין חרדים לחילונים את הקונפליקט הקשה ביותר בחברה

מדד הדת והמדינה השנתי של חדו"ש:

71% מהדתיים תומכים בחופש דת ומצפון בישראל

83% מהציבור היהודי הבוגר בישראל תומך בחופש דת בישראל, 73% רואים במתח בין חרדים לחילונים את הקונפליקט הקשה ביותר בחברה, 68% תומכים בקואליציה רחבה ללא המפלגות החרדיות, 80% תומכים בגיוס חרדים לצה"ל, 75% תומכים בסנקציות על מסרבי גיוס, ו-67% סוברים כי יש להעמיד לדין רבנים המסיתים נגד גיוס לצה"ל. 73% דורשים לחייב מוסדות חרדיים בלימודי ליבה ו-71% תומכים בתוכניות מורשת פלורליסטיות במערכת החינוך. בעוד מצביעי הליכוד הפוטנציאליים הפכו שמרנים יותר מהמצביעים למפלגה בבחירות הקודמות, מפלגתו של בנט צפויה למשוך בוחרים ליברליים יותר.

83% הציבור היהודי הבוגר תומכים בכך שמדינת ישראל תקיים חופש דת ומצפון, כלומר חופש בחירה והתנהגות לחילונים ודתיים לפי השקפת עולמם. התמיכה רחבה בכל המגזרים: 95% בקרב החילונים וכמחצית (46%) מהחרדים תומכים בעמדה זו. תמיכה לכך יש גם בקרב 71% מהציבור הדתי, מתוכם תומכים בכך 79% מהדתיים הליברליים, 66% מהדתיים הקלאסיים ו-60% מהדתיים התורניים. כמעט כל מצביעי המרכז והשמאל,  וגם רוב מצביעי הימין תומכים בחופש דת וכן  רוב גדול ממי שעוד לא החליטו במי יבחרו בבחירות הבאות: 83% בקרב מצביעי הליכוד, 76% ממצביעי עוצמה יהודית ואף 47% בקרב מצביעי הציונות הדתית. כך עולה ממדד הדת והמדינה השנתי שמפרסמת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.

רוב של 57% בהפרדת הדת מהמדינה, בהם 44% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות. עם זאת, רק 31% ממי שמצהיר שיתמוך  בליכוד בבחירות הבאות  תומכים בהפרדת הדת והמדינה, לעומת 84% מאלו שמתכוונים להצביע למפלגתו של נפתלי בנט.

זהו המדד השנתי ה-17 שמפרסמת חדו"ש מאז הקמתה ב-2009, לקראת ראש השנה. המדד הוא הסקירה התקופתית השיטתית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה. ממצאיו מציגים תמונה מקיפה של מכלול נושאי המחלוקת בתחומים אלה ומאפשרים לעקוב אחרי התפתחות עמדות אלה תוך בחינה של מגוון חיתוכים חברתיים, פוליטיים ודתיים. ייחודיות המדד השנה היא בהעמקת האפיון של עמדות הציבור הדתי לאומי לפי רמות דתיות משניות של דתי-ליברלי, דתי-קלאסי ודתי-תורני. (הנסקרים נתבקשו לשייך עצמם לפי חלוקה זו).

ממצאיו של המדד שבים וממחישים עד כמה רחוקות עמדות רוב הציבור היהודי בכל נושאי הדת והמדינה מן ההנהגה הפוליטית המתיימרת לייצג את הציבורים השונים.  המדד מוכיח  כי מדיניותן של ממשלות ישראל לדורותיהן בנושאי הדת והמדינה, ובמיוחד הממשלה הנוכחית, מנוגדות לרצונו של רוב הציבור, ובכלל זה הציבור הדתי והחרדי, שברובו אינו מעוניין בכפיית הדת על מי שאינו מעוניין בה.

ממצאי המדד השנה מצביעים על שינוי עמדות בקרב מי שהצביעו לליכוד בבחירות האחרונות, לעומת מי  שהצהירו על כוונה לתמוך בליכוד בבחירות הבאות. מן הממצאים ניכר כי הבוחרים העתידיים בליכוד הם מעטים יותר ושמרנים יותר.  מהסקר עולה כי מצהירי התמיכה במפלגתו העתידית של בנט, תומכים בעמדות ליברליות בנושאים של דת ומדינה.

ממצאים דומים עולים גם לגבי  קואליציה עתידית: 68% מהציבור היהודי הבוגר תומך בקואליציה רחבה של מפלגות אזרחיות, ללא מפלגות חרדיות או תוך שילובן ללא קבלת דרישותיהן בנושאי דת ומדינה כמו פטור לאברכים מגיוס ומשירות אזרחי, הגדלת המימון למוסדות דת, איסור על תחבורה ציבורית בשבת, מניעת אפשרות לנישואין אזרחיים ואי אכיפת לימודי ליבה. לעמדה זאת שותפים 60% ממי שהצביעו בבחירות האחרונות לליכוד, 39% ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, ולמעלה מ-90% ממצביעי יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה-מרצ.

בקרב תומכי הליכוד ניתן להצביע על שינויים משמעותיים: בעוד 60% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות תמכו בקואליציה ללא החרדים, רק 42% מאלו שאומרים כיום שיצביעו לליכוד תומכים בעמדה זו, ו-58% תומכים בשילובן ובקבלת דרישותיהן של המפלגות החרדיות.

מהנתונים עולה כי  73%מהציבור רואים את המתח בין חרדים לחילונים כאחד משני הקונפליקטים הקשים ביותר היום בחברה הישראלית, מיד אחרי המתח בין ימין לשמאל ובפער גדול ממתחים פנימיים אחרים שקרעו את החברה בישראל בעבר.

כשנשאלו המשתתפים אילו נושאים חשובים להם ביותר בתחום יחסי הדת והמדינה, ואותם הם רוצים שהמפלגה עבורה הם ישקלו להצביע בבחירות הבאות תקדם, הנושא החשוב ביותר שנבחר בשקלול התשובות הוא גיוס בחורי ישיבה לצבא או לשירות אזרחי עם 44%, ואחריו חופש דת ושוויון בנטל באופן כללי עם 33%.

השפעת טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו

כמחצית מבעלי הדעה ציינו שעמדותיהם מאז פרוץ המלחמה בנושאי דת ומדינה לא השתנו. 38% ציינו שהם חיזקו את דעתם שיש להבטיח שוויון בנטל ביטחוני, חופש דת וחופש מדת ולוודא שבג"צ יוכל להגן על חירויות אלה, ורק 13% ציינו שזה חיזק את דעתם שצריך להגן על יהדותה של המדינה מפני התערבות בג"צ ולהגדיל את המימון מתקציב המדינה לחיזוק הזהות היהודית.

במהלך המלחמה מתרחבות תופעות של עירוב אמונות דתיות ותפקוד צבאי, כמו פקודות יום של מפקדים דתיים המציגות את האויב כמי שנלחם נגד האלוהים, טקסים דתיים ו"תגי משיח" (הסמל המשמש את תנועת חב"ד הרואה ברבי מלובביץ' את המשיח) שקצינים וחיילים מצמידים למדיהם בצד תג היחידה בניגוד לפקודות הצבא. על פי ממצאי המדד 55% מהציבור מתנגד לתופעה זו וטוען כי יש להפריד בין אמונה דתית אישית לבין הצבא.

במהלך המלחמה מול איראן בחודש יולי האחרון, קיבלה שרת התחבורה את הוראת הרב הראשי שלא להתיר טיסות חילוץ ארצה בשבת כאשר כ-150 אלף ישראלים נתקעו בחו"ל בשל המלחמה. על פי נתוני המדד 67% בקרב בעלי הדעה סברו כי השרה הייתה צריכה לאפשר טיסות גם בשבת, למרות עמדת הרב הראשי.. לעמדה זו שותפים 95% מהחילונים ואף 38% מהדתיים.

גם כאן מעניין לראות את השינוי שעוברים מצביעי הליכוד כאשר בקרב המצביעים בבחירות האחרונות למפלגה, 61% סוברים שהשרה הייתה צריכה לאפשר טיסות גם בשבת, רק 46% סוברים כך בקרב אלו שמתכוונים להצביע למפלגה היום. 96% מקרב תומכי בנט סברו כי השרה טעתה.

גיוס חרדים לצה"ל

80% מהציבור תומך בגיוס חרדים לצה"ל, לשירות סדיר באורך מלא, שירות אזרחי חיוני על פי צרכי הצבא (50%), או תוך קביעת מכסה שנתית של פטורים למצטיינים, וגיוס של כל השאר לשירות צבאי או אזרחי (30%).

הציבור הדתי לאומי לוקח חלק משמעותי במאמץ המלחמתי, הן בשירות צבאי סדיר והן במילואים, ומוכיח כי אפשר לשלב בין שירות צבאי לבין קיום אורח חיים דתי. על כך לא מפתיע תמיכתו הגבוהה בגיוס חרדים העומדת על 81%. כאן אנחנו רואים כי עמדות הזרמים השונים יחסית קרובות: 84% סוברים כך בקרב הדתיים הליברליים, 82% בקרב הדתיים הקלאסיים ו-72% בקרב הדתיים התורניים.

20% מהנשאלים השיבו כי מקובלת עליהם העמדה החרדית לפיה בזכות תלמידי החכמים העוסקים בתורה המדינה מנצחת, והם מועילים למדינה יותר מהצבא ולפיכך יש לפטור אותם מחובת שירות.

לתמיכה בגיוס חרדים לצה"ל שותפים  69% ממצביעי הליכוד, ו-73% ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית בבחירות האחרונות. כשבוחנים את כוונת ההצבעה כיום הנתונים דומים — 70% מאלו שמתכוונים להצביע לליכוד שותפים לעמדה כי יש לגייס חרדים לצה"ל וכך גם 84% מאלו שמתכוונים להצביע לציונות הדתית ו-78% מאלו שמתכוונים להצביע לעוצמה יהודית.

סנקציות כלכליות על משתמטים

בג"ץ הורה למדינה לגייס חרדים לצה"ל ולהפסיק את התמיכה באברכים שמסרבים להתגייס. נבחנת האפשרות למנוע מסרבני שירות תמיכות נוספות כגון הנחה בארנונה וסובסידיה לגני ילדים, וכן סנקציות נוספות כמו ביטול רישיון נהיגה ודרכון. על פי המדד 75% תומכים בכל הצעדים הללו (59%) או בחלקם (16%) ורק 25% מתנגדים לנקיטת סנקציות, מסיבות דתיות או חברתיות. לתמיכה בסנקציות שותפים גם 73% ממצביעי הליכוד ו-60% ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, 96% מהציבור החילוני ורוב גדול בציבור המסורתי והדתי.

בקרב מצביעי הליכוד בעתיד – 61% תומכים בסנקציות — ירידה של 12% לעומת תומכי הליכוד בבחירות הקודמות. כך גם 51% ו-56% מאלו שמתכוונים להצביע למפלגת הציונות הדתית ועוצמה יהודית בהתאמה. נראה כי הקולות הליברליים יותר עברו למפלגתו של בנט, אשר 86% מתומכיו  תומכים בסנקציות נגד גיוס.

רק 8% מקרב בעלי הדעה חושבים שסנקציות של מאסר כשלעצמן יביאו לגיוס מספר משמעותי [5000 או יותר] של חרדים, וזאת בהשוואה ל-26% הסבורים שסנקציות אזרחיות יביאו לגיוס ו-19% נוספים הסבורים שדרוש שילוב של סנקציות מאסר וסנקציות אזרחיות. לעומתם 47% שחושבים שהחרדים לא יתגייסו במספרים גדולים, גם אם יופעלו נגדם סנקציות, עלייה של 10% מהנתון של שנה שעברה, מה שמראה על חוסר אמון של המערכת לגייס את החרדים.

בעוד שרוב עצום של הציבור תומך בגיוס, כמחצית ממנו מטיל ספק באפשרות היישום של החלטה לגייסם.

העמדה לדין של רבנים

67% מהציבור סובר כי על המדינה להעמיד לדין רבנים הקוראים להפרת חוקי הגיוס, כמו הרב הראשי לשעבר, יצחק יוסף, שהורה כי "מי שיקבל צו גיוס – שיקרע אותו". מדובר בעלייה של 14% בעמדה זו מהמדד של השנה שעברה. לעמדה זו שותפים גם 41% מהדתיים. כאן אנחנו רואים פער משמעותי בין הזרמים השונים בציונות הדתית. בעוד 78% מהדתיים הליברליים סוברים כי יש להעמיד אותם לדין, 59% מהדתיים התורניים אינם תומכים בכך.

מערכת החינוך

73%מהציבור סובר כי יש לחייב את מוסדות החינוך החרדים בלימודי ליבה כמו בתי ספר ממלכתיים ולהשתתף בבחינות חיצוניות שנועדו לבחון זאת. מתוכם 53% סוברים כי אם יסרבו יש לשלול מהם מימון מקופת המדינה, ו-20% סוברים כי יש לקצץ 50% ולהסתפק בכך. לעמדה זו שותפים 95% מהחילונים ו-57% מהדתיים.

71%מהציבור תומך בהכללת תכנים של המורשת היהודית במסגרת החינוך הממלכתי בתנאי שתכנים אלה ישקפו גישה פלורליסטית ויציגו בפני התלמידים את מלוא קשת הגישות, כולל הגישה החילונית, הדתית אורתודוכסית והדתית הלא-אורתודוכסית. לעמדה זו שותפים 88% מהציבור החילוני ואף 55% מהציבור הדתי. בקרב האוכלוסייה הלא חרדית תומכים בגישה זו 79% מהנשאלים.  נזכיר כי נושא שינוי אופי לימודי המורשת והכפפתה לתפיסות שמרניות ולאומניות הינו אחד מדגליו של שר החינוך קיש.

לצד זה ניתן להצביע על רוב גדול (77%) בציבור החילוני התומך בהקמתה של מוצעת חינוך ממלכתי-חילוני, (ותמיכה של  51% בקרב כלל בעלי הדעה במדד), שמטרתה להגן על החינוך הממלכתי החילוני מתכניות לימודים בעלות מגמה דתית, בדומה ל"מועצת החמ"ד" בחינוך הממלכתי-דתי. ההצעה היא שהמועצה היא שתאשר תכנים ומינויים בחינוך הממלכתי, כפי שנעשה בחינוך הממלכתי-דתי והשר לא יוכל לערוך שינויים בלא אישורה.

עו"ד ד"ר יפעת סולל, סמנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון הגיבה על ממצאי המדד ואמרה: "הציבור בישראל רוצה מדינה נורמלית, מדינה ליברלית, הרואה זכות בסיסית לכל אדם לחיות בהתאם לאמונותיו. אלה עמדות תומכי השמאל והמרכז ואלה עמדות רוב תומכי הימין, אלה עמדות החילוניים ואלה עמדות רוב הדתיים ואפילו שיעור גדול מקרב החרדים. ממשלות ישראל לדורותיהן פועלות בניגוד לדעת רוב הציבור ובניגוד לזכויות היסוד, ומכפיפות את אלה לשיקולים קואליציוניים של מנהיגי המפלגות החרדיות, שאינם מייצגים את ציבור בוחריהם. הגיעה העת לתיקון גדול, שיבטל את השליטה של אנשי הדת בשירותי מדינה, יאפשר בחירה חופשית בנישואים, בכשרות ובקבורה, יקנה לכל אדם זכות לחופש תנועה גם בשבת וחג ויבטיח חופש של מערכת חינוך בעלת מגוון תפיסות של ישראליות ויהדות".

סקר מדד הדת והמדינה נערך טלפונית על ידי מכון סמית בין התאריכים 31.7-1.8.2025, על בסיס מדגם מורחב של 800 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה, ו-100 איש נוספים כעיבוי של הציבור הדתי בלבד. טעות הדגימה 3.5% ±. בשל העובדה שמדובר בסוגיות פנים-יהודיות, נערך הסקר בקרב מי שמזהים עצמם כיהודים בלבד ולא מבין כלל אזרחי ישראל.

ממצאים נוספים:

דוגלים בחופש נישואין: 60% מהציבור תומך בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים אזרחיים, רפורמיים או קונסרבטיביים.

רוב הציבור (63%) אינו מודע לקיומה של האפשרות להינשא במסגרת "נישואי יוטה" – נישואין אזרחיים במדינת יוטה שבארה"ב באמצעות התוועדות מרחוק (זום). אשר בעקבות מאבק משפטי של חדו"ש הורה בית המשפט העליון לרשות האוכלוסין לרושמם כנשואים באופן זהה לכל נישואין אזרחיים אחרים הנערכים בחו"ל.

בהנחה שכל האפשרויות היו קיימות ומוכרות באופן שוויוני על פי החוק, רק 53% מהציבור היהודי היה בוחר בנישואים אורתודוקסיים, 14% היו בוחרים בנישואין קונסרבטיביים או רפורמיים, 11% היו בוחרים בנישואין אזרחיים בחו"ל, 11% היו בוחרים להתחתן במסגרת "נישואי יוטה" ו-11% היו בוחרים לחיות יחד בחיים משותפים ללא נישואים רשמיים.

קבורה אזרחית: 56% מהציבור היהודי לא מודע לכך שיש אפשרות לקבורה אזרחית בישראל. 38% אמרו כי יעדיפו קבורה זו בבוא היום, ובהם 69% מהציבור החילוני.

מעמד שווה לשלושת הזרמים ביהדות: 57% מסכימים לכך שצריך להיות מעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים הגדולים ביהדות –אורתודוכסי, קונסרבטיבי ורפורמי.

מדד האמון במוסדות המדינה: המוסד שזוכה לאמון הרב ביותר בקרב הציבור בהשוואה בין בג"צ, לממשלה ולכנסת הוא דווקא בית המשפט העליון (30%), בעוד שאמון רב בממשלה יש רק ל-14% ולכנסת 12%. ל-15% יש אמון רב ברבנות הראשית. כמחצית מהציבור (45%) אינו נותן אמון באף אחד ממוסדות אלה.

◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן

◼️ חדשות מלחמה בישראל חרבות ברזל בווטסאפ לחצו כאן

◼️ חדשות דת ומסורת בווטסאפ לחצו כאן

◼️ חדשות חינוך ואקדמיה  בווטסאפ לחצו כאן