מבזקים
בצל גל נטישת הכלבים מאז פרוץ המלחמה: יריד אימוץ מיוחד בתל אביב אחרי הפגיעות בדרום: מכבי מפעילה מענה רפואי למפונים בים המלח נזקי המלחמה נערמים: מעל 14 אלף תביעות כבר הוגשו למס רכוש החלטה באילת: קייטנות ניצנים בוטלו, ההורים יזוכו אשדוד לתושבים: אין הגנה של 100 אחוז, ההנחיות הוחמרו ידידים בגן יבנה: מהדרכים אל תוך הממ"ד – השליחות שמעניקה ביטחון בבית הקו הכחול ממשיך להתקדם: רחובות פותחת מפגש תושבים מקוון בית שמש ממשיכה להתחזק: מיגוניות חדשות נפרסו במוקדים מרכזיים קו אדום בירושלים: 7 נאשמים בתקיפת נהגי אוטובוס “כל העורף חזית”: המסר של נתניהו מזירת הפגיעה בערד זירות במרכז אחרי המטח: פגיעות בבתים, שריפה וחילוץ לכודה מטח למרכז: פצוע בינוני וארבעה קל פונו לאיכילוב כשסייבר פוגש חומרים מסוכנים: המהלך שנועד להגן על הציבור מזירת הפגיעה בערד: סמוטריץ׳ מבטיח טיפול מהיר לנפגעים נפילות במרכז: דיווח על פגיעות בתל אביב וברמת גן; עד כה: 11 פצועים פונו לאיכילוב כלב קפץ לנחל איילון בזמן אזעקה, כוחות החילוץ הוזעקו ירי למרכז: פצועים בדרום תל אביב ודיווח על זירה משמעותית בפתח תקווה טרגדיה בפתח תקווה: מתנדבי זק״א פועלים בזירה ברחוב דגניה פעוטה בת 4 חודשים נכוותה ממים רותחים בירושלים, מצבה בינוני תאונה קשה בלהבים: נער על קורקינט חשמלי נחבל בראשו
צילום אילן בשור

דת ומסורת: וועד בית – ליום השבת בלבד / הרב אפרים קורנגוט

צילום אילן בשור

 

שכן שאינו דתי הציע לוועד הבית שהוא ישמש כוועד הבית בשבת, כיוון שאז זמנו פנוי והוא יוכל לבצע עבודות של  וועד הבית עבור הבניין בשבת, או להזמין בעלי מקצוע שיעבדו בשבת. השאלה היא האם מותר לוועד להתנער מניהול הבניין בשבת ולהעביר את האחריות לידי השכן ה"מתנדב"?

לדברי הרב אפרים קורנגוט אסור לוועד הבית למנות דייר מדיירי הבניין על מנת שיעשה את התיקונים לבניין בשבת והוא מוסיף שבעה נימוקים להלכה.

א. בכך שהשכן הלא דתי עושה עבודות בשבת במקום השכן הדתי הרי שהוא מהווה שלוחו שהוא עושה את העבודה בעבורו ונחשב כאילו ישראל עושה בעצמו את העבודה.

ב. היתר של יום כנגד יום, היינו שהאדם הלא דתי יהיה אחראי על תפקוד הבניין בשבת ואילו האדם הדתי יהיה  אחראי על שאר ששת הימים, אינו קביל במקרה דנן. כיוון שגם בשבת השכן הדתי הוא שותף מלא בהחזקת הבניין והתנגדות שלו היא בבחינת מהשפה ולחוץ (אמירת דבר כדי למלא ציפיית השומע, מבלי להזדהות עם תוכן הדברים או להתכוון אליהם).

ג. מעשה שבת שנעשה במזיד אסור במקרה דנן לכל דיירי הבניין, כיוון שהוא נעשה עבורם ולמענם וזה נחשב כאילו הם עצמם עשו מעשה זה במזיד שנאסר על עושהו לעולם. במקרים כאלו אם נתיר לשכן ליהנות מעבודת השבת הוא הרי שהוא יתנהג כך באופן סדיר שהשכן הלא דתי יעשה עבורו את העבודות בשבת.

ד. בעצם הסכמה כזו זה בבחינת 'לפני עור' ו'מסייע ידי עוברי עבירה' ובכל אופן לא נפטר אם במקרה כזה, מחיוב תוכחה שיש לו כלפי שכנו הלא דתי.

ה. גם השכן הלא דתי מחויב בשמירת תורה ומצוות ואף שיש חשש שלא ישמע לנו אם נוכיח אותו, הרי שוודאי אסור לנו לעשות בבחינת מעשה ידיים על ידי שנסכים שהוא יחלל שבת עבורנו.

ו. בעצם ההסכמה להזמין פועל שיעבוד בשבת שצריכים לשלם לו על כך, בין בכסף ובין בטובת הנאה, יש שכר  שבת והוא בבחינת איסור גמור עבור המזמין והמשלם.

ז. קיים ההיבט של קידוש ה' וכמו שפסק במשנה ברורה: "והבוטח בה' ומקיים רצון התורה כפשטיה ואינו עושה שום תחבולות לעניין שבת אשריו ובוודאי הקדוש ברוך הוא ייתן לו עבור זה הצלחה בנכסיו בששת ימי דרך התר".

הכותב, הרב אפרים קורנגוט, בשיתוף האגודה לתרבות הדיור. להפניית שאלה לייעוץ ההלכתי ניתן לפנות אל האגודה לתרבות הדיור באמצעות המוקד הארצי בטלפון 8484*.                

דילוג לתוכן