בקוד האתי של צה"ל מופיע ערך הרעות. בצבא לערך הזה משמעות הרבה יותר רחבה מהגדרתו המילונית. לפי ויקיפדיה רעות הוא מונח המסמל קשר נפשי עמוק בין שני בני אדם או בין קבוצה מצומצמת של אנשים, שאינו תלוי באינטרסים של אחד מהצדדים.
הרעות יכולה להיווצר בשני אופנים מרכזיים: ידידות ארוכת שנים, היוצרת הכרות עמוקה בין הרעים, או מצב המחייב כוחות משותפים וערבות הדדית. ביום יום אנחנו מדברים על חברויות ואצל נשים בולט מאוד נושא החברות הטובות. זה מדהים אבל נושא החברות העסיק אנשי רוח במשך דורות רבים. ממחקרים שנערכו עולה כי חברות קיימת בכל הגילים, אך מאפייניה הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים משתנים עם הגיל. במאמרו: "האתיקה הניקומאכית" הרחיב אריסטו על תורת החברות.
אני מודעת לזה שבעידן של פייסבוק, חוגים מרובים , נגישות למפגשים רבי משתתפים אפשר ללכת לאיבוד בהגדרת החברים שלנו. ברור לי שלאנשים יש אינטרסים, שכולנו רוצים להרגיש באופן ממשי אהבה ולהרגיש שייכים. אבל יש גם אהבת חינם שיוצרת חברות מדהימה. אני לא מתעלמת מנושא האינטרס אני רק מציינת שאפשר גם אחרת.
לא… אני לא מאלה הדביקיות. חברותיי הקרובות תוכלנה לספר, שאני אני לא מצטיינת ביום יום, בתפיסה שלי לחברות יש ערך עליון. והיא לא מונעת מהרצון לקבל בחזרה. כשהדברים מתנהלים באופן הזה אין לי ספק שההיזון החוזר גדול הרבה יותר ממה שאפשר לחשוב עליו מלכתחילה. הרעיון הוא שהנתינה לטעמי צריכה להיות כנה ונקייה. אין ויכוח על זה שההדדיות מעשירה ומעצימה את חיינו.
נחזור רגע לאריסטו – אהבתי את זה שהוא הגדיר חברות כ "יחסי גומלין של רצון טוב בין אנשים, מטעמים של תועלת, הנאה ומעלות טובות". כלומר, הוא מדבר על שלושה סוגים של חברויות והסוג השלישי : חברות של מעלות טובות הוא בעצם חברות אמת. זוו האג'נדה שלי – תועלת אישית משנית. מסתבר שחשבו על זה הרבה לפניי ואני גאה לומר שהמכנה המשותף של החברויות הללו הואא תפיסת הטוב והתמודדות עם אתגרים גדולים.
ולמה נזכרתי בזה היום? בחודש פברואר 2014 נעלבתי ממילים, התאכזבתי מאנשים ונשבר לי הלב תרתי משמע. בנקודת השבר הזו למדתי המון על רעות, חברות, אינטרסים וכל היתר.
לאחת המתנות שקיבלתי קוראים שרון. זה שלא הכרנו לפני. שרתנו שנים ארוכות ביחד. לא היה בינינו דבק. מדהים הוא האירוע המשברי שלי הפך להיות חלק בלתי נפרד ממנה. בדרכה שלה – שרון היתה שם איתי ולצידי בכל תהליך ההחלמה / שיקום ולאורך כל הדרך עד עצם היום הזה. גילתי אותה והכרתי צדדים שלה שלא הצלחתי לראות בעבר. האמת היא שמעולם לא חשבתי שנהיה חברות כל כך טובות. הפתעתי את עצמי בעוצמת הרגשות כלפיה. חברה שהיא כמו אחות. בימים אלה היא פושטת מדיה אחרי שנים ארוכות של תרומה משמעותית למדינה שלנו ואני כל כך גאה בה. במקום שבו לא היו אנשים היא היתה בת אדם. החזיקה לי את הפנס כדי שלא אשאר לבד בחושך. הדבר הנפלא הוא שיצרנו חברותא מעצימה. ואם מחקרים אומרים שבילוי עם חברות זה טוב לבריאות מי אנחנו שנתלונן.
ועכשיו לנקודה החשובה – בהרצאות שלי אני מצטטת את בעלי שמרבה לומר שמי שאין לו זמן לחברים כשיהיה לו זמן לא יהיו לו חברים ואני ממש מאמינה בזה. אני יכולה לומר בפה מלא שיש אנשים שהופכים עם השנים להיות מכפילי הכוח שלכם, מראה אמיתית, כוח מניע או 'בסך הכל' אנשים שהם בני אדם מלאים באהבה וחפצים בטובתכם.
תשקיעו במערכות היחסים שלכם (אגב כך גם בזוגיות), תהיו אנשים טובים, תפרגנו כמה שיותר לכמה שיותר אנשים. אז נתחיל בזה שביחד נאחל לשרון האהובה חופשת שחרור מהנה וים של חוויות נפלאות והצלחות בהמשך הדרך.
