התיקון שמוביל משרד העבודה כדי שבקרוב נוכל לשלם בטלפון הנייד בתחנות דלק – זאת לצד שורת תיקוני חקיקה נוספים בתקנות עליהן אמון משרד העבודה, שיישומן המלא צפוי לחסוך לציבור עלויות רגולציה ישירות בהיקף של כ – 529 מיליון ₪ באופן חד-פעמי; כ- 31 אלף ₪ באופן שנתי, וכ- 41 אלף ימי המתנה בשנה
ביוני 2015 פרסם דוד זקן, דאז המפקח על הבנקים, הוראות מעודכנות בנושא אימוץ תקן EMV. בהתאם, העולם העסקי עבר תהליך הטמעה מואץ לאימוץ התקן, המאפשר תשלום בטוח באמצעות הטלפון הנייד וכרטיסי אשראי חכמים. אך הם נתקלו בסתירה ברגולציה – עד היום, חל איסור שימוש בטלפון הנייד בתחנות דלק.
בחודש יוני, ביוזמת משרד העבודה, רשות האסדרה פנתה לציבור והזמינה אזרחים, עסקים ועמותות לשלוח לה מידע על בעיות וסוגיות לטיפול ברגולציה, במטרה להפחית את יוקר המחייה. פנייה אחת שתפסה את עיני הרשות היא הסתירה הקיימת היום בתחנות דלק – "למה רוצים שאשלם באפליקציה כשיש שלט שאוסר על שימוש בטלפון נייד?". בעקבות הפנייה, הרשות פנתה למשרד העבודה וגילתה שמדובר אלא בקצה הקרחון בלבד משרד העבודה מבצע הליך גיבוש רגולציה על בתחום הבטיחות באחסנת נפט והדרישות המחייבות לקבלת רישיון עסק לתחנות דלק ולחוות מכלי נפט. במסגרת הליך הבחינה, המשרד מצא שיש חפיפה משמעותית בין האינטרסים המוגנים שלו לבין אלו של גורמים מאשרים אחרים, כמו רשות כבאות והצלה והמשרד להגנת הסביבה. רוב הדרישות של משרד העבודה נמצאו תואמות לאלו החופפים לו, למעט הדרישה למרחקי בטיחות בין מכלים ודפנות חוות הנפט שסותרת את דרישות רשות הכבאות.
הסתירה נובעת מאופן ההסתכלות על המיכל – רשות הכבאות מסתכלת בקנקן. כלומר משלב בניית המיכל. לעומת זאת, משרד העבודה מסתכל על המיכל רק ברגע שמתכוונים למלא אותו בנפט. המשמעות היא שהיום יש מכלים ריקים שאינם שמישים בגלל הסתירה ברגולציה.
מבדיקה שערכה רשות האסדרה בשיתוף המכון לאנרגיה וסביבה וחברות הנפט, השינויים שידרשו חוות המכלים לבצע כדי לעמוד בדרישות הרגולציה כוללות הנפת מכלים, גריטה ופינוי. ברשות ביססו הנחה מחמירה – רק 5% מהמכלים ידרשו בגריטה ופינוי. תחת הנחה זו, עלות השינויים הנדרשים מוערכת ביותר מחצי מיליארד שקלים.
יחד עם זאת, המשמעות של פינוי וגריטה הוא גדול בהרבה מעלויות השינויים, בלבד. משמעות גריטת מיכל היא גם היכולת לאחסן נפט ולהפוך להיות מאגר לייצור אנרגיה. ברשות מעריכים את אובדן הערך הריאלי מגריטת מכלים בכ-6 מיליארד ₪ בשנה. המשמעות היא פגיעה משמעותית בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, שדווקא בימים אלה של מלחמה דרושה לכל מלאי אנרגיה אפשרי.
התיקון שביצע משרד העבודה, יועבר בשבועות הקרובים לניסוחים משפטיים אחרונים, שבסופם הוא צפוי להיות מונח על שולחן וועדת העבודה בכנסת במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025.
שר העבודה יואב בן צור: "טיוטת החקיקה הנוכחית שמקדם משרד העבודה, מדגימה שוב את מרכזיותו של המשרד בביצור שלומו של העובד בישראל לצד הגברת חוסנו ויכולתו של המשק הישראלי להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו, וביתר שאת אלו שעומדים לפניו מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'. משרד העבודה בראשותי, פועל כל העת להגברת המעורבות, הסיוע והקידום של שוק העבודה הישראלי, דרך תיקוני חקיקה שמשרד העבודה מוביל בהיקפם, שיתופי פעולה מורכבים עם רגולטורים נוספים ועוד. השנה האחרונה חידדה בפני כולנו את הצורך בחשיבותה של ממשלה יוזמת ומשרד העבודה ימשיך להיות חלוץ בהובלת תחומים נוספים."
ישראל אוזן מנכ"ל משרד העבודה: התיקון הנוכחי מצטרף לשורה נוספת של תיקוני חקיקה שמוביל מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שמטרתם לקדם את שוק העבודה בישראל ואת שלומם של המועסקים בו. שיתוף פעולה זה הוא דוגמה נוספת לאופן שבו שיתופי פעולה בין ממשלתיים שהמשרד דוגל בהם, יכולים להשיא תרומה משמעותית הן לבטיחות העובדים והן ליכולתו של המשק לפעול תוך הסרת נטל רגולטורי עודף בהיקף של מיליוני שקלים.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
