תלונת שווא על אלימות: "אלימות מזויפת" והפער בין תחושת הצדק למציאות המשפטית

תלונת שווא על אלימות היא אלימות במסווה, ודינה להיות זהה בחומרתה. לו גבר היה מגיש תלונת סרק כנגד אשתו, היינו פוגשים התייחסות שונה לחלוטין. המשך המצב הנוכחי פוגע לא רק בגברים חפים מפשע, אלא גם פוגע בנשים האמיתיות הנפגעות מאלימות, בכך שהוא מטשטש את חומרת התלונות האמיתיות.

סוגיית האלימות במשפחה היא נושא כאוב המחייב אפס סובלנות. כאשר אישה מתלוננת כנגד בן זוגה על אלימות, דלתות הרשויות נפתחות מיד, והיא מלווה בתמיכה ציבורית רחבה לקבלת צווי הרחקה, הגנה והכוונה למעונות לנשים מוכות. אין ספק כי יש להוקיע כל גבר שהרים יד על זולתו ולפעול נגדו בחומרת הדין.

אולם, בפרקטיקה המשפטית אנו נתקלים לא אחת ב"אלימות מזויפת" – תלונות שווא המוגשות על אלימות שלא התרחשה, במטרה להשיג יתרון טקטי במאבקי גירושין, משמורת וחלוקת רכוש.

כאשר מתברר כי טענות האישה היו מופרכות – כי הגבר "מעולם לא הרים עליה יד, מלבד לחיבוק אוהב" – התמונה מתהפכת והופכת לעגומה. בשלב זה, ההליך המהיר והדרמטי שהופעל נגדו כבר הוביל לתוצאות בלתי הפיכות:

  • הרחקה מיידית מהבית ומהילדים: הגבר, הנתפס כאלים, מוצא את עצמו מורחק בצו בית משפט, שבור לב ובודד, בעוד הילדים אותם הוא אוהב מורחקים ממנו בהינף יד.

  • פגיעה במוניטין ובפרנסה: תלונה על אלימות גוררת פגיעה מיידית בשם הטוב, בקריירה וביכולת ההשתכרות, עוד לפני שהוכחה חפותו.

  • קושי להוכיח חפות: מי יאמין לגבר הטוען לחפותו? הפער בין האמונה האוטומטית באישה המתלוננת לבין הספקנות כלפי הגבר המכחיש, יוצר חוסר שוויון מהותי מול גורמי החקירה והמשפט.

כיום, עדיין קיימת במערכת "שתיקה רועמת" וכמעט חוסר מעש במצבים בהם מתברר כי התלונה היא תלונת שווא. הגורמים המקצועיים חוששים לפעול בעניין ולפעול כנגד מגישות תלונות השווא, מחמת רצונם להגן על אותן נשים אשר באמת סובלות מאלימות.

החשש המוצדק הזה מוביל למדיניות לא מאוזנת, שאינה נותנת משקל ראוי לאלימות המוסווית של תלונת השווא:

תלונת שווא על אלימות היא אלימות במסווה, ודינה להיות זהה בחומרתה. לו גבר היה מגיש תלונת סרק כנגד אשתו, היינו פוגשים התייחסות שונה לחלוטין.

המשך המצב הנוכחי פוגע לא רק בגברים חפים מפשע, אלא גם פוגע בנשים האמיתיות הנפגעות מאלימות, בכך שהוא מטשטש את חומרת התלונות האמיתיות.

הגיע הזמן לערוך שינוי יסודי בגישה:

  1. הכרה בנזק: יש לראות בתלונות השווא המוגשות כנגד גבר או אישה כאלימות במסווה, אשר מחייבת גינוי ופעולה חמורה.

  2. שוויון בטיפול: יש לפעול כנגד תלונות השווא בחומרת הדין, באופן שווה לשני המינים.

  3. זכות לטיפול הולם: לגברים מגיע שוויון זכויות והזדמנויות מול הגורמים המקצועיים וקבלת טיפול ותמיכה הולמים, ולא רק יחס של חשוד מיידי.

עלינו כמדינה וכחברה להמשיך להילחם באלימות אמיתית בכל כוחנו, אך במקביל, עלינו להבטיח כי מערכת המשפט לא תהפוך לכלי שרת בידי אלו המבקשים לנצל אותה לרעה כדי להרוס חיי אדם.


עו"ד לורה מישוק – מומחית לדיני משפחה, צוואות וירושות | ליצירת קשר עם עורכת הדין בווטסאפ לחצו כאן


◼️ חדשות משפט ופלילים בווטסאפ לחצו כאן

צילום: אורי קריספין

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של אשדוד

לחצו כאן
דילוג לתוכן