הפלאפון שלנו הוא המכשיר הכי חשוב שלנו, הוא מלווה אותנו מהרגע שאנו קמים ועד הרגע שאנחנו הולכים לישון. פוסט שהעלתה השבוע על אישה בשם דבי, בה היא משתפת את הרגע שניסו לפרוץ לה את אפליקציית הוואטסאפ בדרך הכי מקורית וחכמה בלי שמה לב לאף פרט חשוד. למזלה היא מנעה את זה ברגע האחרון, והיא משתפת זאת כדי להזהיר אתכם.
מתוך הפוסט של דבי: "אתמול, שעה 01:10 בלילה, מקבלת וואטסאפ מאדם שאיני מכירה. וזו לשון ההודעה ( "מצטער להפריע, אבל בטעות שלחתי לך SMS עם קוד של 6 שלי, יכול להיות נחמד אם תשלחי לי את זה בבקשה").
האינסטינקט הראשוני שלי הוא לעזור לו. מסכן, טעה, קורה. אני פותחת את הודעות ה-SMS שלי ואכן רואה שמחכה לי שם הודעה באנגלית עם קוד וואטסאפ חדש וכדי לאתחל עלי ללחוץ בקישור או להזין את הקוד. ממשיכה לקרוא ורואה אזהרה: 'אין לשתף את הקוד עם אף אחד'. ואז נדלקות כל הנורות. למה שמישהו יתבלבל עם המספר שלי? ואם התבלבל למה שישמור אותי באנשי הקשר שלו בכלל וישלח לי וואטסאפ? ולמה ההודעה נשמעת מתורגמת מגוגל טרנסלייט?
חוזרת שוב לוואטסאפ. הבחור מחובר. אין ספק מחכה לתגובתי, מלחיץ. מתעשתת על עצמי, מיד חוסמת אותו, לוחצת על "דווח" ומוחקת את ה SMS. נכנסת לגוגל וכותבת: "הונאת וואטסאפ" מנסה להבין מה לעזאזל קרה כאן. וחשכו עיני!, כמעט נפלתי בפח! כמעט והצליחו להשתלט לי על חשבון הוואטסאפ.
וזו השיטה: האקר פותח חשבון וואטסאפ חדש, מזין מספר של אדם אחר. ההאקר שולח לאדם התמים הודעה הנ"ל – ומבקש את הסיסמה שנשלחה לכאורה בטעות אל התמים. הוא כותב בנימוס. ממש משכנע. במידה והתמים בתמימותו ונחמדותו שולח את הסיסמה במחשבה שעזר לחבר במצוקה, הוא נופל קורבן להשתלטות ההאקר על החשבון שלו. מרגע זה לתמים החביב אין יכולת לעשות כלום. הוא מקבל הודעה מוואטסאפ שחשבונו נחסם ואילו ההאקר כעת מנהל לו את החשבון.
בשלב הבא: ההאקר שולח שוב את ההודעה המתנצלת אבל הפעם מהוואטסאפ של הקורבן התמים לאחד מאנשי הקשר שלו ומנסה להשתלט על עוד חשבונות.
והרי אם הייתי מקבלת הודעה כזו מאחד מחבריי סיכוי גדול שהייתי נרתמת לעזרתו והייתי שולחת לו את הקוד בלי להבין ובלי לדעת שמי שהשתלט לו על החשבון שלח את ההודעה בשמו".
