כפר סבא של היום מזוהה עם הרבה ירוק, אבל הירוק הזה לא התחיל בפארקים. ב־1903 החלה כאן ההתיישבות היהודית המחודשת. כפר סבא הייתה אז מושבה חקלאית קטנה, ובמשך תקופה אף תפקדה כ״מושבת בת״ של פתח תקווה: הפועלים והאיכרים עבדו במקום במשך השבוע וחלקם חזרו לקראת שבת. הגידולים הראשונים כללו שקדים, גפנים וזיתים, ובהמשך הפכה הפרדסנות לאחד הענפים המזוהים ביותר עם המושבה. אפילו בסמל העיר שולבו עצי פרי הדר לצד החאן, בתי המגורים והתעשייה.
בשנות ה־20 וה־30 הפרדסים כבר היו חלק מרכזי מהכלכלה המקומית, והתפתחותם תרמה גם להקמת מפעלים לייצור מיצים. ב־1939 נסלל רחוב השרון, שלימים הפך לרחוב ויצמן, וסביבו התגבש הלב המסחרי של המושבה.
וכבר אז היה לאוכל תפקיד חברתי.
קפה פידלר נבנה ב־1932 והפך לאחד ממקומות המפגש של המושבה. התיעוד ההיסטורי מספר שבני האיכרים והסוחרים נהגו לבלות שם, בזמן שהפועלים והעגלונים התכנסו בקיוסק הסמוך. במקום היו קפה, גלידה וגזוז, נערכו אסיפות, נשפים וחגיגות, והטלפון הנדיר שהיה בבית הקפה אפילו הפך אותו לצומת שדרכו עברו החדשות אל בתי התושבים.
קפה פידלר כבר שייך להיסטוריה, אבל הרעיון נשאר: בכפר סבא, אוכל הוא גם מקום שבו העיר פוגשת את עצמה.
אחת העדויות החיות לכך נמצאת ברחוב תל חי.
מאפיית תל-חי פועלת מאז 1955 וכיום כבר נמצאת בדור השלישי. בכל בוקר נאפים שם לחמים, חלות, פיתות, בייגלים, בורקסים, עוגות ומאפים, והמקום ממשיך לעבוד ברחוב תל חי 31 גם בספטמבר 2026.
שנת 1955 משמעותית כאן. כפר סבא עדיין לא הייתה עיר — היא תקבל מעמד כזה רק ב־1962 — והמרחק בינה לבין המושבה החקלאית של ראשית המאה היה קטן בהרבה מכפי שהוא היום. מאפייה שעוברת שלושה דורות באותה עיר הופכת עם הזמן ליותר מחנות: היא חלק מהקצב המקומי. החלות של שישי, הלחם של הבוקר והמאפה שקונים בדרך הם הדברים שמהם נבנית שגרת חיים של מקום.
לא במקרה דווקא מאפייה מתאימה כל כך לכפר סבא. לפני הקניונים ומתחמי ההייטק היו כאן פועלים, פרדסנים ומשפחות שעבדו את האדמה. לחם הוא אולי המזון הכי פשוט לספר דרכו את המעבר ממושבה לעיר.
כמה דקות משם, על הציר שהפך כבר בשנות ה־30 ללב המסחרי של המקום, יושב פלאפלס.
הפלאפל בוויצמן 57 פעיל גם ב־2026. לקוחות ותיקים מתארים את עצמם כאוכלים במקום עוד מתחילת שנות האלפיים, והמודל נשאר מהסוג שמרכזי ערים ישראליים מכירים היטב: פלאפל חם, פיתה וסלטים, אוכל מהיר שאנשים חוזרים אליו כחלק מהיום שלהם.
וזו בדיוק הסיבה שהוא נכנס לכתבה. לא משום שפלאפל הוא ״מאכל כפר־סבאי״, אלא מפני שוויצמן הוא חלק מהביוגרפיה של כפר סבא. הרחוב שהיה פעם הציר של המושבה ממשיך להיות מקום שבו אנשים עושים קניות, מסיימים סידור ועוצרים לאכול משהו ביד.
לפעמים הדרך הכי טובה להבין עיר היא לא לחפש את המנה שאפשר לרשום עליה פטנט, אלא לראות מה נשאר ברחובות שלה לאורך שנים.
ואז יש את כפר סבא האחרת, זו שמגדירה את עצמה במובהק כעיר ירוקה ומקיימת.
העירייה מפעילה אגף קיימות, גינות קהילתיות, תוכניות להפחתת פסולת ושימור טבע עירוני, ומדגישה גם כיום את הזיקה למורשת החקלאית ואת חשיבות השטחים החקלאיים שסביב העיר.
בתוך הסיפור הזה משתלב היטב טבע האוכל, שפועל בוויצמן 140.
המקום התחיל ב־2010 כחומוסייה ביתית בשם ״חומוס טוב ועוד״. לאורך השנים נכנסו יותר ויותר תבשילים מהצומח, וב־2016 הוא הפך ל״טבע האוכל״ עם תפריט טבעוני מלא. היום פועלים כאן מסעדה, מעדנייה ומכירה של אוכל מוכן, עם תבשילים ביתיים, קובה טבעוני, חומוס, סלטים ומנות ללא גלוטן.
אין צורך לטעון שכפר סבא המציאה את הטבעונות כדי להבין למה המקום שייך לסיפור שלה. בעיר שבמשך שנים הפכה את המושג ״ירוק״ לחלק מהזהות הציבורית שלה, מסעדה שכונתית שהתחילה כחומוסייה ועברה בהדרגה למטבח צמחי היא עוד דרך שבה אותה זהות מגיעה לצלחת.
אבל ירוק הוא לא רק אידאולוגיה.
בקצה אחר של הסיפור עדיין יש אדמה אמיתית.
המשק של דובלה ובנילה פועל בלב השדות החקלאיים של כפר סבא ומוכר ירקות, פירות, עשבי תיבול ומוצרים טריים, כולל תוצרת מהשדה. נכון לספטמבר 2026 העסק פעיל במהלך השבוע ובימי שישי.
אחרי יותר ממאה שנות בנייה, כבישים ושכונות, העובדה שאפשר עדיין לנסוע בתוך כפר סבא ולהגיע למקום שבו האוכל מתחיל באדמה היא לא מובנת מאליה.
העירייה עצמה מציינת שהשטחים החקלאיים שסביב כפר סבא הם חלק מהאופי שהעיר מבקשת לשמר, גם בזמן שהיא ממשיכה לגדול. עבור התושבים, קנייה ישירה מהשדה אינה שחזור נוסטלגי של ימי המושבה. זו גרסה מודרנית מאוד לאותו קשר בין העיר לבין החקלאות שסביבה.
והתחנה החמישית מחברת אולי הכי יפה בין שני הקצוות האלה: עיר וירוק.
הניה הוא בית קפה קטן ברחוב המעפילים, בתוך סביבה ירוקה של גן ציבורי. המקום מתואר כבית קפה משפחתי, שכונתי וקהילתי — כזה שלא בנוי סביב קניון או מתחם ענק, אלא סביב אנשים שחוזרים, נפגשים ויושבים בבוקר בתוך הגן. הוא פעיל גם כיום.
ויש בזה הד קטן לקפה פידלר של 1932, בלי לנסות להשוות ביניהם בכוח.
פעם בית הקפה היה המקום שבו חיכו לטלפון נדיר ושמעו מה קורה במושבה. היום מגיעים עם הטלפון בכיס, ולעיתים דווקא פותחים ליד הקפה מחשב נייד. הכלים השתנו לגמרי, אבל הצורך נשאר: מקום קטן בתוך העיר שבו אפשר לעצור ולהיות חלק ממנה.
בסוכות החיבור של כפר סבא לאדמה מקבל עוד שכבה. חג האסיף מגיע לעיר שהתחילה כיישוב חקלאי, שסמלה עדיין נושא עצי הדר ושסביבתה עדיין כוללת שדות פעילים.
לכן המתכון של כפר סבא לא צריך להמציא ״מנה כפר־סבאית״ שלא קיימת.
המתכון הבא הוא במפורש בהשראת המורשת החקלאית של כפר סבא. הוא מחבר תפוזים, שמזכירים את הפרדסים המזוהים עם העיר, שקדים, שהיו מגידולי המתיישבים הראשונים, ושמן זית — עוד אחד מהגידולים החקלאיים שתועדו כאן בראשית ההתיישבות.
עוגת תפוזים, שקדים ושמן זית לסוכות
מצרכים
3 ביצים
¾ כוס סוכר
½ כוס שמן זית עדין
½ כוס מיץ תפוזים טרי
גרידה דקה משני תפוזים
1 כפית תמצית וניל
1 כוס קמח
1 כוס שקדים טחונים
2 כפיות אבקת אפייה
קורט מלח
½ כפית קינמון
לסירופ:
⅓ כוס מיץ תפוזים
2 כפות דבש
1 כף מיץ לימון
להגשה:
חופן שקדים פרוסים
מעט אבקת סוכר, לא חובה
פלחי תפוז דקים
אופן ההכנה
מחממים תנור ל־175 מעלות ומשמנים תבנית עגולה בקוטר 22–24 ס"מ.
טורפים ביצים וסוכר במשך שתיים־שלוש דקות, עד שהתערובת בהירה ואוורירית.
מוסיפים שמן זית בהדרגה, אחריו מיץ תפוזים, גרידת תפוז ווניל.
בקערה נפרדת מערבבים קמח, שקדים טחונים, אבקת אפייה, מלח וקינמון. מקפלים את התערובת היבשה אל הרטובה רק עד שהכול מתאחד.
יוצקים לתבנית ומפזרים מעל שקדים פרוסים. אופים כ־35–40 דקות, עד שקיסם יוצא עם פירורים לחים בלבד.
בזמן שהעוגה בתנור מחממים בעדינות מיץ תפוזים, דבש ומיץ לימון עד שהדבש נמס.
כשהעוגה יוצאת מהתנור, מחוררים אותה בכמה מקומות בקיסם ויוצקים עליה בהדרגה את סירופ ההדרים. נותנים לה להתקרר ולספוג את הנוזלים.
מגישים בטמפרטורת החדר, ואם רוצים מוסיפים מעל מעט אבקת סוכר ופלחי תפוז.
זו אינה עוגה שאפו בפרדסים של כפר סבא בתחילת המאה ה־20, ואין סיבה להעמיד פנים שכן. היא משתמשת בחומרי גלם שמחזירים לרגע את העיר אל האדמה שממנה התחילה.
וזו אולי גם התמונה הכי יפה לסיים בה סוכות בכפר סבא: לא צילום ישן בשחור־לבן של פרדסן, אלא שולחן של 2026. עליו לחם ממאפייה שעובדת כבר 71 שנה, ירקות שהגיעו מהשדות ליד הבית, קפה שכונתי ועוגת תפוזים שריחה מזכיר שבעיר הזאת, מתחת לאספלט, עדיין מסתתרת מושבה.
שעות הפעילות בסוכות ובחול המועד עשויות להשתנות.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
