לאחר שנגיף את הדלת עם צאת הנגיף מביתנו, עלינו לארגן מחדש את חיינו. מוטל עלינו להשאיר לדורות הבאים את סיפור עלילת הקורונה. נבהיר להם את המושגים ששינו משמעותם. עד מהרה התחלנו להשתמש בהם בחיי היומיום שלנו. נקיים את הנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, בעבור זה עשה אדני לי בצאתי מהקורונה".
אט, אט אנו חוזרים לחיי טרום קורונה, חיים דומים אך שונים. לכן, עלינו לא לשכוח תקופה מאתגרת זו כנאמר "למען תזכור יום-יום צאתך מארץ קורונה כל ימי חייך". מונחים חדשים השתרשו בחיינו ובלשוננו. חובה עלינו לספר את מקורם לדורות הבאים למען ידעו את משמעותם.
חיבוק-פעם סמל לקשר מקרב המסמל אהבה, היום, תפוס מרחק בטחון של שני מטר פן תדבק. חוסן חברתי-אפיין את האחדות, הביחד. בימי הקורונה כולם לחוד בבידוד. גילויי אהבה -קירבה הייתה מסממני האהבה. היום לאהוב רק מרחוק. חתונות ולוויות-אירועים בהשתתפות המונים הפכו לאפשריים לבודדים בתיווך אפליקציה. נייר טואלט– בגלל המחסור הפך לנייר תועלת. התעטשות-זכתה מיד בברכה, לבריאות! כעת, סימן לסכנה המחייב בריחה מטעמי זהירות. שיעול-בקשו להשתעל לכף היד. עכשיו ההוראה להשתעל אל המרפק.
סבים וסבתות-הבייבי סיטר הלאומי העובדים במשרה מלאה לפי הזמנה אצל ילדיהם בכל השנה, יצאו לח"לת= חיים ללא תעסוקה.
איפחות-דילול כמות הבדיקות בשל חוסר במטושים מצב שיצר חיברות=חיבור של עודף מסבירים ומתרצים, נציגי משרד הבריאות.
חרדה-תחושה של רוב תושבי ישראל בתקופת הקורונה. חלק מהעם לא סבלו מחרדה כי הם חרדים. דיור מוגן-נועד לקשישים, לערירים ולמותשים הפך לדיור מסוכן. לשטח עקומה-פעם תיארו במילים אלו בחורה לא יפה ולא מבוקשת. הפכה היום משאת נפשם של צוותי הרפואה. פעימה-כל זמן שהלב השמיע פעימה זה היה אות לחיים. בסיום עונת הקורונה, פעימה היא אחד הטלאים בתוכנית הכלכלית.
אסטרטגית יציאה-לשעבר מושג צבאי. בהקלות שניתנו בקורונה, כל אזרח בנה לעצמו תוכנית אסטרטגית איך, מתי ולאן יצא מהבית. האסטרטגיה של הממשלה הייתה מסך עשן. בתקופת הקורונה שאופיינה בבידוד, בהסגר ובחששות, נוצר הווי מיוחד, מציאות משתנה בה הבלתי צפוי הפך לצפוי. צאצאינו היקרים. תתקלו בוודאי במושגים לא מובנים או משונים. זכרו שמקורם בנגיף שאת דלתותינו הגיף.
