מחאה נגד סגירת מערכת החינוך – מותרת! חסימת כביש, שריפת אוטובוס וזריקת אבנים – אסורה! אי ציות להנחיות משרד הבריאות – חילול ה' גדול!!!
במדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית מותר ואף חובה להפגין. אך טבעי הדבר אם חשים כאב – צועקים. ביהדות החינוך הוא ערך עליון כאמור "תלמוד תורה כנגד כולם" (פאה פ"א מ"א). מצווה השקולה כנגד כל המצוות, שהתלמוד מביא לידי מעשה. חכמים רואים בביטול תורה עבירה חמורה משאר עבירות.
רבינו סעדיה גאון אמר: אין אומתנו אומה אלא בתורותיה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ילדים סגורים בבתים ללא מעש חדשים ארוכים הוא מצב בלתי נסבל. רוב ההורים רואים בכך החלטה שאיננה חכמה וטובה אף לא מועילה.
המשנה באבות (ג' ד') שונה "המפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו" רבי שמעון בן גמליאל אומר: הבטלה מביאה לידי שעמום. רבי אליעזר אומר: הבטלה מביאה לידי חטא (כתובות נ"ט ב'). מדרך הטבע שעמום מביא לידי חטא שגורר צרות, לכן צריך לצאת ולמחות נגד סגירת מוסדות החינוך. מה גם שישנם מומחים הסוברים שהצפיפות בבתים הם מגורמי ההדבקה. האין מסגרת לימודית פוגעת בנפש התלמיד ועדיין לא דברנו על הנזקים הכלכליים.
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי סימאי: שלושה שרים היו חברים בממשלת פרעה. הם דנו בפתרון הסופי של העבריים במצרים: בלעם, איוב ויתרו. בלעם שיעץ לשעבד את העבריים – נהרג. יתרו שברח (התנגד והתפטר) – זכה שבני בניו ישבו בלשכת הגזית. איוב ששתק (נמנע) – נידון בייסורים. מדוע? – ללמדך כשכואב לא שותקים אלא זועקים זעקה גדולה ומרה (סנהדרין ק"ו א').
אחרי חרבן בית שני מלכות רומי גזרה שמד על ישראל והורו; שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות. המצוות הללו נבחרו משום שבהן מובדל עם ישראל מבין הגויים והן חיוניות לקיומו. בתורה כתובות במצוות הללו המילים "אות" "ברית" – מלמד על הקשר האמיץ עם אבינו שבשמים.
פירוש אחר מלמד שבזכות שלושת המצוות הללו; תלמוד תורה, ברית מילה ושמירת שבת, אין לאומות העולם כל שליטה על עם ישראל. יעקוב שולט בעשיו. קול תורה ותפילה הבוקע מבית הכנסת ובית המדרש הוא קול יעקוב, קול מוסרי חזק וברור ואין לידיים שהם ידי עשיו שום כוח עליו.
מה עשה יהודה בן שמוע תלמידו של רבי מאיר וחבריו? הלכו ונטלו עצה מהגבירה המקושרת לגדולי רומי. אמרה להם: עמדו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה (בצנעה), אמרו: אי שמים! לא אחים אנחנו?! יעקב אבינו ועשיו אבי האומה הרומאית, הם בני יצחק ורבקה? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזירות רעות! אוסרים עלינו להמשיך את מסורת אבותינו בידינו! וב"ה ההפגנה והמחאה השפיעו והלכו ובטלום (תענית ח"י א').
גם היום מחאה הבאה מעמקי הלב, בצניעות ובענווה וחלילה וחס ללא כל אלימות, האשמות והוצאת דיבה עם מסיכות ושמירת מרחק – תתקבלנה. בכל מקרה, אסור לגרום נזקים כמו חסימת כבישים או שריפת אוטובוס ובוודאי שאסור באיסור חמור לזרוק אבן היכולה חלילה לפצוע או להרוג. זכור! הזכות להפגין איננה מהווה רישיון להפר ההנחיות שנועדו לשמור על בריאותינו.
ככלל, חובה לציית לחוקי המדינה ש"דינא דמלכותא דינא". קל וחומר כשההנחיות באות למגר את המגיפה ולקיים מספר מצוות חשובות בתורה "ונשמרתם לנפשותיכם מאד", "לא תעמוד על דם רעך". "ואהבת לרעך כמוך". במדינה דמוקרטית ההפגנה מותרת גם בסגר, כל עוד דברי חכמים בנחת נשמעים ואין בה סממן של אלימות מילולית או פיזית כמו זריקת אבנים.
המשנה במסכת מכות (פ"ב מ"ב) שונה: "הזורק אבן לרשות הרבים, הרי זה גולה" מדין רוצח בשגגה על שהרג נפש בלא כוונה. המשנה מדברת על מי שזורק אבן למקום שומם כאתר לאיסוף פסולת, אם חלילה נפגע אדם ונהרג, על הזורק חל דין רוצח בשגגה שגולה לעיר מקלט. לדעת המאירי, אם לא בדק את השטח ולא ווידא כי אין איש במקום לפני שבא לסתור את הכותל או לזרוק את האבן, הרי זה קרוב לרוצח במזיד, אינו נקלט בעיר המקלט ועליו מוטלת החובה לשמור על עצמו מפני גואל הדם. דינו כקרוב לרוצח במזיד. הוא התרשל ולא בדק את השטח כמתחייב.
הפגנה מעצם טבעה באה להוכיח חבר או חברים שעברו עבירה כלשהי או קיבלו החלטה שגויה ומזיקה המסיטה מדרך הישר, כאמור בתורה "לא תלך רכיל בעמיך. לא תעמוד על דם רעך אני ה'. לא תשנא את אחיך. הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" (ויקרא י"ט י"ז). הרמב"ם מורה למוכיח את חברו "ידבר לו בנחת ולשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא בטובתו להביאו לחיי העולם הבא" (דעות ו' ז'). מצוות תוכחה מותרת רק אם באה מתוך כוונה טהורה וטובה. בלשון עדינה ומכבדת וחלילה לא באה להבאיש ריחו ולביישו.
אמר רבי אילעא משום רבי אליעזר ב"ר שמעון: כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. אמר רבי אבא: חובה! כמאמר החכם באדם, שלמה המלך (משלי ח') "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" (יבמות ס"ה ב').
טעם מצוות תוכחה (הפגנה) להוכיח את החוטא לבל ישוב ויחטא אבל אין טעם להוכיח את העובר עבירה במזיד "שהרי יודעים שחוטאים הם ולא איכפת להם" (ערוך השולחן או"ח תר"ח ז'). על כגון דא אמר רבי טרפון: תמיהני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה (ערכין ט"ז ב'). הגמרא נותנת עצה טובה "הנח להם לישראל שמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין" (ביצה א' ל').
אם קיימת הנחיה מזיקה חובה להפגין נגדה כדי להקל עלינו את החיים בשגרת קורונה. בקול רם וצלול יש לומר לקבינט הקורונה בצעו את השינויים המתבקשים ותפתחו את מוסדות החינוך וגם את המשק שהרי למדנו מחז"ל אם אין קמח אין גם תורה.
