יש לנו הכל. או לפחות את מה שצריך כדי לנשום. רבים מאיתנו מתבכיינים, או מתבאסים, או מתעצבנים, או סתם תוהים למה דווקא לנו זה קורה
יוסי רזי עם שלושה סיפורים. מצד אחד: הכל – בעיני המתבונן. מצד שני: כדאי רק לזכור שהחוקה הקדומה שלנו – שני לוחות הברית – מצאה
בכל פעם שאשתי ואני רבים היא מזכירה לי את מעללי העבר שלי, כמו ריקוד עם חשפנית במסיבת רווקים או ישיבה בבית קפה עם ידידה –
אתמול הבן שלי אמר לי שאני כבר זקנה. זה הצחיק אותי וגרם לי לחשוב על הזמן – הוא חולף לו. פתאום ברטרו פרספקטיבה אני מבינה
שנת 2018 שזה עתה סיימה את כהונתה ופינתה את מקומה לשנת 2019 הייתה שנה רוויה באירועים – חלקם דרמטיים וחלקם פחות – אך אין ספק
השבוע קיבלנו את השנה האזרחית החדשה בשמחה גדולה, עם תקווה וחלומות. מה אני מרגישה? שבשנה הזאת הרף עלה ויותר מכך: עבורי, החלום הכי גדול הוא
הפגנה ענקית של העובדים הסוציאליים התקיימה השבוע בתל אביב, הם עזבו בהמוניהם את לשכות הרווחה, את עמדות העבודה שלהם – ויצאו להפגין כנגד חשיפתם לאלימות
בעקבות מריבה, המלווה בדרך כלל בכעס רב, נוהג בעלי להתכנס אל תוך עצמו ושתיקותיו יכולות להימשך ימים ואפילו שבועות. מה לעשות כדי לגרום לבעלי להבין
בשבת הראשונה שלאחר יום פרישתי מהעבודה הציעה לי זוגתי שאשטוף את הכּלים של ארוחת הצהריים. אישה חכמה היא זוגתי, אין זו בעיה גדולה בשבילה לשטוף
ראיון עם אברהם מגן, מאת: יוסי רזי "יזמתי את הקמת עמותת 'שבילי דעת – להעשרת הגיל השלישי' במטרה להעשיר את אוכלוסיית הגיל הזה בהרצאות במגוון רחב
העולם כולו נע אל המדיה המקוונת כדי לחפש מידע ולקנות מוצרים ושירותים. למעשה, האינטרנט הוא אחת ההמצאות הגדולות ביותר בהיסטוריה האנושית – וזה שינה באופן דרמטי את העולם ומעל לכל, את התקשורת מקצה אל קצה, תוך יכולת להגיע אל עשרות ומאות אלפי אנשים בזמן מינימלי.
האתר יספק ידיעות ראשוניות ובלעדיות בקצב מסחרר ולמעשה יכתיב את סדר היום הציבורי ביישובים בהם בחרתי להשיק את האתר והם, בנוסף לרחובות: גדרה, גן יבנה, יישובי גדרות, נחל שורק, מזכרת בתיה, קריית עקרון ונס ציונה.