אכילה רגשית | הטור של טלי ווינברג

זה קרה לי לא מעט פעמים בחיי, נו טוב, גילוי נאות – זה קורה לי הרבה פעמים. אני יודעת בוודאות, שיש עוד הרבה אנשים שאוכלים כמוני בשביל להרגיע את עצמם ולא בשביל לתת מענה לבטן מקרקרת או רעב אמיתי

אני יודעת לזהות בוודאות את הרגע הזה בו אני חווה צער, כעס, עלבון או אי שקט וישר פותחת את המגירות ה'אסורות' במטבח או את דלת המקרר. רק לאחרונה התחלתי לזהות. בעבר נהגתי לומר שאני לא מבינה למה אני עולה במשקל הרי "לא אכלתי כלום כל היום". חלק מתהליך הריפוי שלי כולל ירידה במשקל. עד כה הייתי עסוקה בשלבים אחרים של תוכנית הפעולה השיקומית שלי.

במרץ 2018 עמדתי על הבמה בבית ציוני אמריקה ודיברתי על החלטות – הצהרתי, שמי שמצהיר על דבר מה עולה הסבירות שיבצע את אשר השמיע באוזני רבים. התחייבתי לרדת ארבעה עשר קילוגרמים… אז – עולם ה-NLP טרם הוטמע באופן ממשי במוחי. כמו שכתבתי בטור על מטרות – הן חייבות להיות מדויקות, ברורות ותחומות בלוח זמנים! – אסביר.

הגעתי לחודש מרץ לאחר מספר ניסיונות לרדת במשקל וביום בו הופעתי שקלתי שמונים ושמונה קילוגרמים. רק שמאז עליתי עוד ועוד – עד שהמשקל הורה על 92.6!!! – ואז התחייבתי בפני עצמי שזהו, הטרוף הזה נעצר.

נזכרתי במתאמנת שלי שהגיעה אליי והסבירה לי שחשוב לה מאוד לרדת במשקל וביחד דייקנו את הסיבה – והסיבה שלה, היא הסיבה שלי. ערך הבריאות מעולם לא היה במקום הראשון בסולם הערכים שלי. לפתע זה היכה בי – הבנתי שאהבה עצמית כמו שאני מגדירה אותה לא מספיקה, לא מדויקת ולא ממש נכונה. הרי אם אני כל כך אוהבת אותי ונלחמת על מנת להיות בריאה ולתפקד, איך ייתכן שערך הבריאות לא בא לידי ביטוי בחיי?

אז על אף ובזכות המגבלות פגשתי את הקטע המנטאלי. זו ההתמחות שלי. כדאי שתפעל גם עליי. אז דייקתי ואמרתי שעד מרץ 2018 אשקול בין 74 ק"ג ל-78. ואם כתבתי בהתחלה שאני כבר יודעת לזהות את הרגעים הללו, משמע שאני מודעת, משמע שאני אדונית לגורלי ולגורל בריאותי. אז החלה העבודה המנטאלית הנמרצת ואני על זה. מבטיחה לדווח בהמשך על הצלחתי הכבירה.

***

אני כבר מדמיינת את עצמי בצילומי תדמית חדשים ומול קבוצות גדולות של אנשים שיעשו מסע כמו שלי: הדרגתי, אמיתי, מודע, בלי הרעבה ובשביל עצמם באמת. אני אשפיע במה שאני יכולה על מצבו של גופי. אם אינני יכולה לרוץ עם הרגליים, אתחיל לרוץ באמצעות המוח המדהים שלי. למדנו כבר שאם אנחנו מצליחים לראות את המטרה כאילו הושגה, הדרך להשגתה קלה יותר.

אז מהי אכילה רגשית?

זו מוגדרת כ"עלייה בצריכת מזון כתגובה לרגשות שליליים" ונחשבת לדרך התמודדות הסתגלותית עם רגשות קשים. בספרות המקצועית מזהים מצבים של אכילה רגשית והפרעות אכילה ומסווגים את הרגלי האכילה לשלוש קטגוריות – אפילו יש שאלון / מבחן ייעודי עם סולמות לסיווג.

ראשית יש לנו את האכילה הרגשית, שבאה בתגובה לרגשות שליליים או שהאדם משתמש בה על מנת להפחית רגשות שליליים שמקננים בו. שנית, יש מה שמכונה אכילה חיצונית: אכילת יתר של מזון 'מפתה', כזה שיש לו ריח משגע, מרקם מיוחד או מראה שהעיניים שלנו מדרבנות אותנו לאכול. ושלישית יש כמובן אכילה מאופקת. זה לא אומר שזו אכילה בריאה ונכונה אלא שאוכלים והאכילה עצמה מלווה במחשבות טורדניות בנושא דיאטה או שמירה על המשקל.

הנושא הזה של אכילה רגשית, מעבר לכך שהוא פוגש אותי ברמה האישית – חשוב לי – משום שאני יודעת בוודאות שההתמודדות עם רגשות שליליים באמצעות אכילה רגשית מאפשרת רוגע זמני וגם זה לא תמיד נכון.

חשוב לטפל בגורמי הלחץ. יש בימנו פתיחות מאוד גדולה וסוגים רבים של מטפלים וניתן באמצעות הקניית הרגלים להתמודד באופן מיטבי עם רגשות קשים, שליליים או עם מצוקה נפשית כלשהי (שוב שינויים… תמיד זה מגיע להרגל ולשינוי מודע לא משנה מה הנושא).

אז מה אנחנו ( ביחד) יכולים לעשות כבר היום?

• לשים לב ממה אנו נוטים להימנע ומדוע? לשאול את עצמנו מה יקרה אם לא נימנע? על פי רוב כשאנו נמנעים מדבר מה מבלי לשים לב אנחנו מייצרים בעצמנו לחץ, כעס ותסכול.
• מודעות – כבר אמרתי? חפשו שיטה שמתאימה לכם… בכל פעם שאני ניגשת למקרר מדחף בלתי מוסבר, אני מדברת עם עצמי ואומרת שאני לא באמת צריכה את זה… בהתחלה זה נראה מוזר ואח"כ, לפני שאני קמה למקרר – אני מוותרת על הרעיון (טוב, ברוב המקרים…)
• למרות הסעיף הקודם: תאפשרו לעצמכם בגדר הסביר. אנחנו לא מרעיבים את עצמנו, רק משנים הרגלים.
• תאכלו – כל כמה שעות, ארוחות מסודרות וביניים. הרעבה לא עוזרת בירידה במשקל ואת ההתנפלות על המקרר אחרי יום שלם ללא אוכל גם שיח עצמי תקיף ואחלה מודעות שבעולם לא יעצרו.
• תרכשו מוצרי מזון דלי קלוריות לרגעי משבר.
• אין מותר ואסור. יש נכון, מתאים ורצוי. תעבדו על הסיפור הפנימי שאתם מספרים לעצמכם.

מאחלת לכולנו חיים בריאים, הן גופנית והן נפשית. שנדע לדייק את המטרות שלנו ונתמסר לתהליך ממקום של ערך מוביל. תאהבו את עצמכם, תדאגו לבריאותכם.

תהיו טובים! שבת שלום קוראים יקרים שלי.