ראש עיריית אילת – אלי לנקרי פנה הבוקר (ראשון) שוב בפניה בהולה לראש הממשלה – בנימין נתניהו ולשרי הממשלה, להסיר מסדר היום דיון בהצעת החלטה בנושא "ניהול סיכונים מזיהום בנפט של מי הים במפרץ אילת", שצפויה לעלות מחר (ב') בישיבת הממשלה. "לא נוכל לעמוד מנגד חסרי מעש נוכח הסיכונים שמבקשים ממש בכוח להטיל על העיר אילת ותושביה" אמר ראש העירייה ודרש להסיר את הצעת ההחלטה, שמעמידה את מפרץ אילת בסכנה חמורה ומיידית, מסדר היום.
בזמן שהעיר אילת חשופה לאיומים ביטחוניים בצל המלחמה ואף נפגעים בפועל מתקנים אסטרטגיים בעיר, מעלה הממשלה שוב לדיון הצעת החלטה להרחיב את פעילות במפרץ אילת, באופן המעמיד בסיכון עצום, מיידי ובלתי נתפס, את העיר אילת, תושביה ואורחיה. על רקע האמור ובמסגרת המאבק המתמשך כנגד הרחבת פעילות קצא"א במפרץ אילת, פנה שוב ראש העירייה בפניה בהולה לממשלה ולגורמים הרלוונטיים, להסיר את הנושא מסדר היום.
"קשה להבין את קלות הדעת של מי שמציע להפוך את החריג המצומצם (סעיף מיוחד שאושר בעבר, בהיתר רעלים מס' 616622 בעניין "מלחמת חרבות ברזל", המתיר בתקופת המלחמה פריקת נפט ודלקים לשימושים מקומיים בלבד), לכלל, וזאת בתקופת מלחמה! בעוד העיר נתונה לאיומי טילים וכטב"מים (שאף פוגעים בפועל במתקנים אסטרטגיים בעיר), מובאת לממשלה הצעה לשנע דרך מפרץ אילת ומכלל קצא"א, נפט, דלקים ותזקיקים שאינם לשימוש מקומי. האמנם מבקשת ממשלת ישראל להעמיד את העיר אילת באיום קיומי שכזה, של חשיפה ממשית לפגיעה במיכליות נפט, דלקים ותזקיקים?" אמר ראש העירייה והוסיף: "החריג האמור, שכעת מוצע להרחיבו לכלל פעילות השינוע של קצא"א, נועד לאפשר בתקופת המלחמה ולמטרותיה כניסת דלקים המיועדים לשימוש מקומי בישראל בלבד. העיר אילת הכפיפה עצמה לסיכון מוגבל זה, חמור ככל שהוא, מתוך ראייה שניתן להכילו, לטובת הצורך החיוני לשמור על הביטחון האנרגטי של המדינה".
עוד ציין ראש העירייה את הסיכון בפגיעת מיכלית ואת הנזקים בעקבות פגיעה כזו. "אירוע דליפת נפט באילת, גם דליפה "קטנה" בזמן שגרה, יהווה אסון לעיר, שכלכלתה מבוססת על ענף התיירות, הנשען על ייחודו של מפרץ אילת, על חופיו ואוצרות הטבע הטמונים בו ובראשם שונית האלמוגים" אמר ראש העירייה וציין שוב שכלל לא ברור מדוע אצה לממשלה הדרך לאשר את הרחבת פעילות קצא"א – על כל סיכוניה, דווקא בתקופה זו, שבה ממילא אין תנועת מיכליות ואניות מסחר דרך מפרץ אילת, בשל סגירת מיצרי באב אל מנדב על ידי החות'ים, וכאשר נמל אילת מושבת למעלה משנה. "תחת זאת, מן הראוי שהממשלה תטפל באיום זה על העיר אילת ועל המדינה, איום שהוא ביטחוני וכלכלי כאחד, ותפעל לפתוח את נתיב השיט הבינלאומי אשר יאפשר לנמל אילת המהווה עוגן כלכלי חשוב לעיר לשוב ולפעול כבעבר" אמר ראש העירייה וציין, שעמדתו המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, בטרם גובשה מדיניות "אפס תוספת סיכון" שאותה מוצע לבטל כעת במסגרת הצעת ההחלטה, וללא כל קשר אליה, הייתה שאמצעי ההגנה הקיימים, ואלו שהוצעו על ידי קצא"א, אינם מספיקים להתמודדות עם הסיכונים, ושסקר הסיכונים שערכה קצא"א אינו מספיק, אינו עומד בסטנדרטים הדרושים, ולכן אינו מספק חיזוי נכון של הסיכונים ואינו נותן מענה נכון לדרכי ההתמודדות עם הסיכונים.
לצד הבקשה להסיר את הנושא מסדר היום של ישיבת הממשלה ולקיים דיון בשיתוף הרשויות המקומיות (אילת, אשקלון, אשדוד, חבל אילות, ערבה תיכונה ורמת נגב) העלה ראש העירייה את תכנית "השער הדרומי" שמקדמת העיר אילת כבר שנים ויכולה לספק מענה מלא לכל האינטרסים הרלוונטיים, תוך צמצום דרמטי, כמעט מוחלט, של הסיכונים לעיר ולתושביה. התכנית, שעניינה העתקת כל הפעילות הנמלית של העיר אילת (הפועלת כיום לאורך כ-5 ק"מ בחוף הדרומי וכוללת את מכלל קצא"א, בסיס חיל הים ונמל אילת), והפעילות הנלווית אליה, צפונה למרחק של כ-10 ק"מ מצפון לעיר, בסמיכות יחסית לשדה התעופה רמון, וזאת באמצעות חפירת תעלה מהחוף הצפוני עד לאזור המיועד. במקום יתוכנן מרכז תחבורתי-לוגיסטי שאליו תחובר הרכבת. "תכנית זו תוכל לאפשר להציע חיבור בין הים האדום (מפרץ אילת) לים התיכון, וכל זה מבלי לסכן את העיר, את התיירות בה ואת תושביה, ואף תוך חיזוקם" אמר ראש העירייה והוסיף, כי מימוש התכנית יפנה קרקעות לטובת תיירות ומגורים, תוך העתקת הפעילות הנמלית למקום שבו היא לא תהווה סיכון למפרץ אילת.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
