התכנית "הצינור" בהגשת גיא לרר הודיעה בשידור חי על הפעם הראשונה שבה נאנסת מחליטה לתבוע את הפרקליטה שמיררה את חייה בזמן המשפט, לכאורה. המדובר בנאנסת מחצרים, לירון תורג'מן התובעת את עורכת הדין נגה ויזל מרחובות, על סך של 300 אלף ש"ח – זאת לאחר שועדת האתיקה המחוזית בלשכת עורכי הדין גנזה תלונה נגד ויזל – על כך בהמשך.
לדברי התובעת לירון תורג'מן – עו"ד ויזל קראה לה בשלל כינויי גנאי לפני ואחרי שבית הדין קבע שעברה אונס קבוצתי ואף כינתה אותה 'מתלוננת שווא', זאת גם אחרי שנדחה ערעורם של האנסים. תורג'מן מייחסת חלק מהפוסט טראומה שלה לחקירות הקשות על הדוכן ולפיכך החליטה להמשיך את מאבקה עד שהצדק ייצא לאור. לדבריה, הגשת התביעה נגד עו"ד ויזל הינה בעיקר בכדי למנוע מצבים דומים בהם הקורבן נאלצת לשמוע הערות פוגעניות מפרקליטי האנסים. את התביעה מגישה תורג'מן באמצעות עו"ד אילן יונש ושות' המבהיר כי מדובר בחציית קווים אדומים ובעידודם של לרר, הכתבה מאיה נאור שחשפה את הסיפור ושני שטלריד – יו"ר 'אות הזדהות' אשר מקדישה את חייה לעזרה לנפגעי תקיפה מינית.
"עו"ד נוגה ויזל – מאז המשפט הראשון מתעללת בי נפשית ורגשית. לא מספיק הפוסט טראומה של הבנים (האנסים) – היה את החלק של נוגה ויזל שאמרה לי 'תראי איך את נראית', 'מי ירצה אותך בכלל', כינתה אותי 'פרינססה', אמרה לי 'מה קרה רזית כי יש לך חבר', כל מיני עקיצות כאלו ואחרות". בהמשך הוסיפה: "אני חושבת עליה גם כשאני מתעוררת מסיוטים בלילה, לא פחות מעל האנסים. בגללה ניסיתי להתאבד. אין משהו אחר להגיד את זה – ואני לא מוכנה יותר שהיא תפגע בבנות אחרות או שמישהי תנסה להתאבד בגללה כמו שאני ניסיתי – ואני אלחם על זה".
כשנה לאחר שניתן גזר הדין בפרשת "האונס בחצרים", נחשפה לירון תורג'מן וסיפרה על החיים שחיה בצל הבושה ואף על הרגעים שרצתה לסיים את חייה. אלא שמעבר לכך שהמפגשים עם הפושעים שחיללו את גופה ופגעו בנפשה היו קשים מנשוא, היה זה המפגש עם עו"ד נגה ויזל, שייצגה את עקביה ישראלי, אחד האנסים – היה עבורה בלתי נסבל עוד יותר. “אני לא יודעת מה עשיתי לה ולמה היא מתנהגת בצורה כזאת. עורכי הדין של טויל באים, עושים את העבודה והולכים, אבל אצלה זה אחרת”, סיפרה בראיון שהעניקה לפני כשנתיים כשהיא מדברת על הערות ציניות ומשפילות שזרקה לעברה עו"ד ויזל, לכאורה.
"היא מתעמרת בי ורומסת אותי על שולחן העדים, וזה הדבר שהכי פגע בי", סיפרה בראיון שהעניקה בדצמבר 2017 לעיתון 'כאן'. יותר קשה לי לראות אותה בבית הדין מאשר את אלה שאנסו אותי. כשאני רואה אותה אני מתחילה לרעוד ולא מצליחה להוציא הגה מהפה, אני ממש מפחדת ממנה. הדברים הרעים שהיא עושה ואומרת מלווים אותי גם אחר כך, יש להם השפעה מאוד גדולה עליי".
תורג'מן הוסיפה: "היא אמרה לי דברים כמו ‘מי ירצה אותך?’, ‘תראי איך את נראית’, או לעבור מולי וללחוש, ‘פששש רזתה זאתי, מה קרה פתאום?' או כמו שקרה לא מזמן באמצע אחד הדיונים על הערעורים, היא מרשה לעצמה בתוך הדיון בבית המשפט לקרוא לי ‘פרינססה’. היא מכחישה, אבל המשפטים האלה לא יוצאים לי מהראש, הם מאוד השפיעו עליי… ה’תראי איך את נראית’ גרם לי להרגיש מאוד רע עם עצמי, ופשוט הפסקתי לאכול. לא נגעתי בכלום, קיבלתי כדורים, והמצב הגופני והנפשי שלי היו מאוד קשים. העלבונות וההשפלות שלה היו קשים מנשוא, בשלב מסוים החלטתי שאני מרימה ידיים, שדי, הספיק לי ואני לא רוצה לחיות יותר".
תורג'מן אף סיפרה כי ניסתה לשים קץ לחייה. "לקחתי כמות גדולה של כדורים שהיו לי ורציתי למות. קיוויתי לא להתעורר, אבל לשמחתי התעוררתי אחרי 24 שעות. האירוע הזה דווקא גרם לי להתפכח, לקחת את עצמי בידיים ולהבין שאסור לי לוותר. אני כבר שילמתי את מחיר, אין שום סיבה שאמשיך לשלם אותו. אני לא אשמה בכלום, החיים שלי חשובים. מי שצריך להיענש זה הם, לא אני”.
עו”ד נוגה ויזל, מסרה אז בתגובה לדברים לעיל, כי "לא היה ולא נברא. מעולם לא אתבטא כך כלפי אף מתלוננת, והראיה שאין מילה אחת בפרוטוקול אשר מוכיחה את טענתה".
לפני שבוע התייחסה עו"ד ויזל להחלטת ועדת האתיקה -לגנוז את התלונה נגדה – ברשומה ארוכה שפרסמה בחשבון הפייסבוק שלה ופנתה אל התובעת. "גברת לירון תורג'מן. החלטתה – צפויה ומתבקשת של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מיום 25.6.19 על גניזת תלונתך נגדי, זורה עלייך אור עכור וחושפת אותך כמי שחוסר האמינות והיחסיים הבעייתיים שאת מנהלת עם האמת גרמו להחלטה זו. אילו שקלת מלים לפני שהטחת בי אותן, לא היית מתבזה ובעיקר לא היית מבזה את כבוד המקצוע, אשר המניע לתלונתך ותוכנה הבזוי וההזוי חיללו אותו.
"החלטת הוועדה, "לאחר בירור מעמיק ומקיף של החומר"- במירכאות ובלעדיהן- בהירה ונחרצת ואינה מותירה ולו גם סדק דק לספק". אני רק יכולה לשער מה הניע אותך להגיש נגדי תלונה, אבל אין לי עדות או ראיות לבסס עליהן את השערתי (ככל הנראה בור לרר הוא היוזם והראיה שהתלונה נשלחה ממשרדי רשת ). עם זאת, גניזת התלונה יכולה לחזק את תחושת הבטן שלי כי לא רדיפת צדק ונכונות להשקיע כל מאמץ אפשרי וכל משאב נדרש כדי לחשוף אותו היא זו שהניעה אותך אלא מניע, או מניעים לא ענייניים ושיקולים זרים.
"השם הטוב שלי, הגינותי, היושר והיושרה המקצועית שלי הם הנכס החשוב ביותר שלי. אגן עליו ואשמור עליו ואיאבק עליו בכל מקום ובכל זמן ואקעקע דברים כוזבים, מופרכים, הזויים, חסרי שחר ונטולי בסיס עובדתי שמוטחים בי כדי להכפיש ולהשמיץ. אעשה זאת בכל האמצעים שהחוק מאפשר ומתיר לי. אם רצית לפגוע בי, או, גרוע מזה, להטיל דופי באישיותי ובהתנהלותי – נחלת כישלון חרוץ. אם ייחלת לכך שהחלטת הוועדה תגרם לי להשפיל מבט ולהתבייש מי שצריכה לעשות זאת – זו את. גניזת התיק טובעת היום על מצחך אות קין".
