בעולם הדוברות המודרני, מקובל לדבר על "ניהול משברים" במושגים של מילים, הודעות לעיתונות ואסטרטגיה דיגיטלית. אבל עבור דנה גרינבלט, מנהלת אגף הדוברות של עיריית אשקלון, המושג "משבר" קיבל פנים מוחשיות ומצמררות בבוקר השבעה באוקטובר. בעוד היא מנהלת ביד רמה את זרם המידע הקריטי ל-160 אלף תושבים מתוך החמ"ל העירוני, הגיע הדיווח שכל אדם ירא ממנו: הבית הפרטי שלה ספג פגיעה ישירה.
במקום להתפרק, דנה בחרה בבלתי יאומן. היא הביטה בתמונות ההרס של מבצרה הפרטי דרך מסכי החמ"ל, בלעה את הדמעות, והמשיכה להקליד. היא הבינה שבאותם רגעים, הקול שלה הוא העוגן היחיד של עיר שלמה שנמצאת תחת מתקפה חסרת תקדים.
בראיון עוצמתי ואינטליגנטי לרגל יום האישה הבינלאומי, גרינבלט חושפת את מאחורי הקלעים של הפיכת אשקלון למעצמת תוכן דיגיטלית שמתחרה בערים הגדולות בעולם, מסבירה למה דווקא ניהול נשי הוא המפתח לחוסן קהילתי בעתות מצוקה, ומספרת על השליחות שבוערת בה גם כשהאדמה רועדת. זהו סיפור על אישה שאיבדה קירות וגג, אבל סירבה לאבד את הרוח – והפכה לסמל של מנהיגות תחת אש. פרויקט מיוחד.
הקול של העיר: דנה, איך זה מרגיש להיות האישה שמעצבת את הנרטיב העירוני ומחליטה איך ה"סיפור" העירוני/קהילתי יסופר לציבור התושבים?
"להיות הקול שמספר את הסיפור של העיר זו זכות גדולה ותחושת שליחות עצומה אבל לצדן גם אחריות עמוקה – כלפי התפקיד, כלפי העירייה וכלפי העיר כולה. כשאני מפיצה הודעה לתקשורת, מעלה פוסט או מוציאה עדכון אני אף פעם לא שוכחת שאני לא רק מעבירה מידע אלא מספרת סיפור של עיר שלמה ושל כל אחת ואחד מהאנשים הנפלאים המרכיבים אותה. אשקלון היא עיר מדהימה שעברה מהפכה של ממש בשנים האחרונות בכל תחומי החיים והמטרה שלי היא תמיד להציג את המציאות בצורה אמינה, מחברת ומעוררת גאווה, כך שכל תושב ירגיש חלק מהסיפור העירוני. לצורך כך אנחנו עובדים עם אסטרטגיה מאוד ברורה, עם תוכנית עבודה סדורה ומפורטת, בכל הפלטפורמות שלנו, כדי לשים את התדמית של העיר במקום שהיא ראויה להיות, בשנים האחרונות הצלחנו להביא אנשים מבחוץ לחשוב אחרת על העיר, לראות אותה בצורה אחרת, בתור מה שהיא באמת וזה אחד ההישגים המובהקים שלנו".
העוגן בשגרה ובחירום: בתור מי שנמצאת במוקד העניינים 24/7, מאיפה את שואבת את הכוח לשמור על קור רוח ולהיות המקור המהימן ביותר עבור התושבים ברגעי לחץ ומלחמה?
"ברגעי חירום, וזה יכול להיות כל דבר, מסבב ביטחוני ועד מזג אוויר קיצוני, אנשים מחפשים קול ברור, שקוף, יציב ואמין וזה בדיוק התפקיד שלי ושל הצוות שלי, שמורכב ברובו המוחלט מנשים. הכוח מגיע בעיקר מהידיעה שיש לנו ראש עיר ששם את תושבות ותושבי העיר ואת הצרכים שלהם בראש סדר העדיפויות, שדרת ניהול מקצועית ועובדים מסורים שיעשו הכל, בכל שעה, לפעמים גם תחת אש, למען התושבות והתושבים. בשבעה באוקטובר, ממש בתחילת היום, הבית שלי ספג פגיעה ישירה. אני כבר הייתי בחמ"ל ולמזלי המשפחה שלי לא הייתה בבית אבל זה היה רגע מבחן אמיתי לקור רוח. כשראיתי את התמונות של ההרס והחורבן, כי לא היה לי זמן לצאת מהחמ"ל, זה היה קשה ומטלטל אבל מיד התאפסתי על עצמי והמשכתי במשימות שהיו לפנינו. הידיעה שהמידע שאנחנו מעבירים יכול להרגיע, לכוון ולסייע לתושבים בשעות מורכבות היא זו שהחזיקה אותי אז ומחזיקה אותי גם היום ממוקדת, רגועה ומחויבת בכל רגע".
מנהיגות תחת אש: מהו הרגע המאתגר ביותר במלחמה שבו הרגשת שהדוברות היא לא רק מקצוע, אלא שליחות אמיתית למען החוסן של הבית והעיר?
"במהלך המלחמה היו רגעים שבהם הבנתי עד כמה הדוברות היא הרבה מעבר למקצוע אלא ממש גשר בין המציאות המשתנה לתושבים ואני חושבת שזה בא לידי ביטוי כשצריך להתמודד עם פייק ניוז ולצערי יש הרבה ממנו, גם בשגרה וגם בחירום. בדיוק בשביל זה אנחנו עובדים חזק מאוד ברשתות החברתיות, מתאימים תוכן ייעודי לאוכלוסיות שונות ובשפות שונות, מייצרים תוכן אותנטי, מרגש, בגובה העיניים, בקצב אדיר ולזה אין תחליף. היום אנחנו בטופ שלוש רשויות בטיקטוק, לצד ירושלים ותל אביב, עם מספר העוקבים הגבוה ביותר בישראל. התושבים יודעים לזהות אמת, לזהות תוכן שמדבר אליהם ושנוצר במיוחד עבורם וזה מה שמנצח".
גאווה מקומית: מהו הפרויקט או הקמפיין שהובלת, שריגש אותך ברמה האישית ביותר כאישה וכתושבת המדינה?
|"יש הרבה פרויקטים שאני גאה בהם, אבל המרגשים ביותר הם אלו שמספרים את הסיפור האנושי של העיר, של התושבים, המתנדבים, הלוחמים והקהילה. בכל הזדמנות שיש לנו כשאנחנו ניגשים לקמפיין כלשהו, נעדיף לצלם פנים אמיתיות של תושבים ותושבות, של בני נוער או של שורדי שואה כדי שמי שרואה את הקמפיין יוכל להזדהות, להתרגש ולחוש גאוות יחידה. אחד הקמפיינים הזכורים היה 'אנחנו של ישראל' שנוצר בעקבות השאלה הזכורה והכל כך משמעותית של רומי בת ה-6, אז צילמנו נציגים של כל כוחות הביטחון שאמרו בגאווה – אנחנו של ישראל. זה היה הכי אקטואלי שיש והכי מרגש שיש. בכל פעם כשאני רואה את הסיפורים האלה מגיעים ללבבות של אנשים ומחזקים את תחושת הגאווה המקומית, אני מרגישה כמה המשמעות של העבודה הזו גדולה".
ההשראה שלך: מי האישה שהיוותה עבורך מודל לחיקוי בתחילת הדרך, ואיך את משתדלת להעביר את ההשראה הזו הלאה לצוות שלך היום?
"המודל לחיקוי שלי היא אמא שלי והערכים שהיא חינכה אותי לפיהם, עבודה קשה, התמדה וחריצות, לויאליות, רגישות, לראות את הטוב ולעשות טוב וזה בא לידי ביטוי בכל תפקיד שעשיתי ובמיוחד בדוברות. עם השנים התווספה גם תשוקה אמיתית למקצוע וזה דבר שחשוב לי להעביר לצוות שלי. כל מנהלת, וזה נכון גם למנהלים כמובן, שיודעת לשלב מקצועיות, מנהיגות ואנושיות מהווה השראה עבורי. היכולת להקשיב, להאמין ולטפח את מי שסביבך היא מה שהופכת מנהל למנהיג ויוצרת סביבת עבודה יוצרת, מקדמת, טובה ומעצימה".
מסר ליום האישה: אם היית צריכה לכתוב הודעת "פוש" אחת אחרונה לכל הנשים בעיר היום – מה היא הייתה אומרת?
"השנה בצל מבצע שאגת הארי התמקדנו במסר לעובדות העירייה, שעומדות בחזית העשייה העירונית. העירייה פועלת בכל כך הרבה תחומים, אבל מאחורי כל שירות, כל פרויקט וכל הצלחה, עומדות נשים רבות שמניעות את הדברים קדימה, בעשייה שקטה או בחזית, בעבודה מול תושבים או מאחורי הקלעים, התרומה שלכן לעיר מורגשת ומשמעותית ואנחנו מעריכים ומודים לכן על כך".
◼️ חדשות אשקלון והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
