החליט תוך שבוע, ארז מזוודה וכבש את פתאל: הסיפור הבלתי יאומן של דניאל יוסופוב מגן יבנה

לפעמים, החלטה ספונטנית אחת של רגע יכולה לשנות חיים שלמים. זה בדיוק מה שקרה לדניאל יוסופוב (26) כיום מנהל הבידור של אזור ים המלח ברשת מלונות פתאל, שבסך הכל יצא לחופשה שגרתית בים המלח, והתאהב באנרגיה של צוותי הבידור. תוך שבוע אחד בלבד הוא קיבל החלטה, ארז מזוודה, עזב את אזור המרכז ועבר לחיות ולנשום את המדבר.

כיום, כשהוא מתגורר בגן יבנה ומנהל בגאון את מערך הבידור האזורי של רשת מלונות פתאל בים המלח, דניאל מוכיח שאפשר להשתיק את רעשי הרקע, לעקוב אחרי הלב ולהצליח בגדול. פגשנו אותו לשיחה כנה ונטולת פילטרים על הילדות המורכבת בדרום תל אביב, הוויתורים שבדרך, ההתמודדות האישית והלא פשוטה עם דימוי הגוף, והשליחות היומיומית לשמח אנשים בנקודה הכי נמוכה בעולם.

יוסופוב סיים בגרות מלאה בבית ספר עירוני ט' תל אביב, במהלך שירותו הצבאי שירת כסוהר בשירות בתי הסוהר. אל עולם הבידור הגיע בשנת 2022 כאשר הצטרף כחבר צוות בצוות הבידור. "הכל התחיל בתור חופשה כאורח שפשוט התאהב בעבודה ומשם החלטתי תוך שבוע שאני מצטרף לצוות הזה", אמר יוסופוב לחדשות 08+. "הגעתי לים המלח, האזור הכי משפחתי ואוהב, ומהיום הראשון פשוט הבנתי שאני טוב בעבודה שלי. האהבה של הילדים, ההתרוצצות שלהם אחריי, ואפילו עצם העובדה שהמשפחה סוגרת חופשה רק בשביל לראות אותי כי זה מה שהילדים מבקשים – לדעתי זה מה שמלווה אותי עד היום. אפילו שאני עברתי למלון אחר וכבר עברו מספר שנים, עדיין אורחים מגיעים וזוכרים אותי ומשבחים אותי על איך הם זוכרים אותי כחבר צוות.

"בהמשך יועד כעתודה ניהולית. "לאחר עזיבה שלי חזרתי כמנהל הבידור של מלון לאונרדו קלאב, ולאחר מכן קודמתי לתפקיד מנהל הבידור האזורי", הוסיף. "האמת שאם היו שואלים אותי בעבר אם הייתי מגיע לזה, לא הייתי חושב, אבל היום אני יודע בפה מלא שאני עשיתי את זה על הצד הטוב ביותר ואני מאוד גאה בדרך שלי!"

איפה גדלת ואיזו ילדות הייתה לך?

"גדלתי בדרום תל אביב בשכונת התקווה ולאחר מכן עברנו לשכונת יד אליהו. הייתה לי ילדות של הרבה מעברים. כילד שעבר מספר פעמים מסגרות והיה צריך כל פעם מחדש לנסות להתחבר לסביבה חדשה – שגם זה לא היה הכי פשוט – לנסות כל פעם להילחם ולרכוש לעצמך סביבה וחברים בכל דרך אפשרית."

מה הדבר הראשון שההורים או החברים בבית אמרו כשהודעת להם חגיגית: "אני אורז מזוודה ועובר לעבוד בים המלח"?

"הדבר הראשון שהם אמרו זה: 'למה אתה צריך ללכת ולהיות ליצן ועוד כל כך רחוק מהבית, במקום ללמוד משהו ולעבוד בעבודה רגילה כמו כולם?'. חיכיתי עם לספר להורים שלי ממש ללילה לפני, כי פחדתי מאוד מהתגובה הזאת. הם לא קיבלו את זה בדרך הכי טובה שיש, והאמת שגם חברים לא הכי קיבלו את זה. היחידה שממש הייתה איתי זאת אמא שלי, שאמרה לי: 'לך ותגשים את החלום שלך'. באיזשהו מקום אני שמח שנסעתי ובאמת הגשמתי חלום."

מה החלק הקשה ביותר בלגור במרחק רב כל כך מהבית?

"החלק הקשה בלגור רחוק מהבית הוא ללא ספק הוויתורים שאתה עושה, ווויתורים שלא כל אחד מסוגל לעשות. לוותר על מפגשים משפחתיים, מפגשים חברתיים, לאבד חלק מהחברים שלך שהיו לך, ובין היתר גם המרחק מהמשפחה, שבסופו של דבר רק כשאתה רחוק אתה מבין ומעריך כמה משפחה וחברים זה בין הדברים החשובים ביותר. בסופו של דבר אני גר כמעט שעתיים נסיעה מכל הקרובים אליי וזה לא דבר פשוט."

מה היה חלום הילדות שלך, והאם הגשמת אותו?

"חלום הילדות שלי היה עולם המשחק, להופיע על במות. היום ללא ספק אני אמנם עם חלום שקצת השתנה תוך כדי העבודה, אבל כן הגשמתי אותו. אני מופיע על הבמה ערב ערב, אני עובד בעבודה שאני קם בבוקר בחיוך והולך לישון בחיוך. אין הרבה אנשים היום שבאמת אוהבים את העבודה שלהם, ואני ללא ספק יכול להגיד שאני אוהב את העבודה שלי."

מה הפדיחה הכי מצחיקה או הסיטואציה הכי הזויה שקרתה לך עם אורח, ואיך יצאת מזה?

"העבודה בים המלח מלאה בסיטואציות מצחיקות, אבל אחד הרגעים הזכורים לי קרה בבריכה. במהלך הפעלה מאוד אנרגטית וסוערת, אחד האורחים נסחף לחלוטין עם הקצב, איבד שיווי משקל ופשוט הפיל את שנינו היישר לתוך המים העמוקים – יחד עם הבגדים והמיקרופון שהיו עליי. כולם מסביב היו בטוחים שזה חלק מהשואו והתחילו למחוא כפיים בטירוף. למרות ההלם והציוד שנהרס, פשוט זרמתי עם הסיטואציה, קמתי רטוב לגמרי, החזקתי את המיקרופון שכבר לא עבד והמשכתי להשתחוות כאילו תכננו את זה מראש. הקהל עף על זה!"

איך מצליחים להישאר כאלה מרימים, חיוביים ומלאי אנרגיה גם בימים שקצת חם מדי או שסתם קמים על צד שמאל?

"לפעמים זה מאוד קשה, לא אשקר. זאת עבודה שדורשת חיוך על הפנים, כל יום, כל היום, לא משנה מה עבר עליך בחיים האישיים. לדעתי הסוד הוא להבין בסופו של דבר שאתה עושה מצווה. אתה משמח ילדים ואנשים שבאו לחופשה. יש משפחות שהחופשה הזאת זה חיסכון של שנה שלמה בשביל להוציא את הילדים, אז זאת סוג של שליחות – לגרום לאותו ילד או ילדה לעלות חיוך על הפנים.

בנוסף לזה, זאת עבודה שהיא חוויה! חוויה לכל החיים. היום כשאני בתפקיד ניהולי אני מתגעגע לימים שלי בתור חבר צוות ולחוויה המטורפת שהייתה לי אז, צריך פשוט לזכור שאלה רגעים שלא חוזרים וזוכרים לנצח, ולהנות מכל שניה."

אם היית צריך לבחור משפט אחד או מוטו שמגדיר בדיוק מי שאתה – מה הוא היה?

"'אל תוותר על מה שאתה אוהב רק כי אחרים לא מבינים את הדרך שלך'. זה לא סוד שיש לא מעט אנשים סביבי שלא אוהבים באמת את זה שאני בעבודה הזאת. אם הייתי מקשיב להם, כנראה שלא הייתי מגיע לאן שהגעתי היום. בסופו של דבר אני שמח שהקשבתי ללב שלי ולא לרעשי רקע."

מה הדבר שהכי פחות אנשים יודעים עליך?

"כולם רואים אותי מופיע עם ביטחון מטורף, אם זה על הבמה או אפילו סתם בבריכה, אבל עמוק בפנים אני עדיין מתמודד עם חוסר ביטחון שיש לי. יש משהו שמלווה אותי עדיין יום יום: לפני 5 שנים עברתי ניתוח קיצור קיבה בעקבות עודף משקל והפרעות אכילה שהיו לי, שעד היום זה מלווה אותי ואין יום שאני לא נזכר באותו דניאל של לפני."

אם היית יכול להיפגש עם אדם מהעבר שלך – עם מי היית נפגש ומה המשפט שהיית בוחר להגיד לו?

"אם הייתי רוצה לפגוש מישהו מהעבר, הייתי רוצה לפגוש את דניאל הילד. נשמע קצת קיטשי, אבל אני רוצה להגיד לו שהוא הולך להצליח ובגדול בחיים. שהוא הולך להגשים את אחד החלומות הכי גדולים שלו, שיאמין בעצמו ולא יוותר גם כשיהיו רגעים שאחרים לא יאמינו בו."

מי או מה השפיע עליך הכי הרבה בחלוף השנים?

"לא היה אדם אחד שהשפיע עליי יותר מכולם, אלא הדרך שעברתי. כל אתגר, כל הצלחה וכל כישלון לימדו אותי משהו. עם השנים הבנתי שהכי חשוב לעשות את מה שאתה אוהב, להאמין בעצמך גם כשלא כולם מבינים אותך, ולא לוותר על החלומות שלך."

איפה נראה אותך בעוד עשור מהיום, מבחינה אישית ומבחינה מקצועית? מה החלום והשאיפות לעתיד?

"מבחינה אישית, אני מקווה להיות מאוד שלם ובטוח בעצמי, ומאמין בעצמי שאני יכול לעשות הכל. מבחינה מקצועית, אני פשוט אאחל לעצמי לקום יום יום כל החיים בעבודה שאני קם אליה עם חיוך על הפנים ונהנה לעשות מה שאני עושה, ואם זה יהיה משהו שקשור בלשמח אנשים – עוד יותר טוב."

◼️ חדשות גן יבנה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן