עלייה בצריכת החשמל, אך גם בהתייעלות באנרגיה: משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם את מדד צריכת החשמל ברשויות המקומיות לשנת 2024 – כיצד השפיעה המלחמה על דפוסי האנרגיה ברשויות בישראל?
213 רשויות דיווחו על צריכת החשמל שלהן בשנת 2024 – עלייה של יותר מ-40 רשויות לעומת 2023 • צריכת החשמל לתושב עלתה ב-6% בעקבות המלחמה, אך מספר הרשויות עם צריכה מינימלית גדל ב-13%, מה שמעיד על מגמת שיפור בהתייעלות באנרגיה ברשויות ישראל
משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום (ראשון, 28.12.25) את מדד צריכת החשמל השנתית בנכסי הרשויות המקומיות בישראל לשנת 2024. כמו בשנים קודמות, גם השנה מבוסס המדד על נתוני דיווחי הצריכה של הרשויות עצמן, ומציג הן את סך צריכת החשמל בנכסי הרשויות ביחס למספר התושבים ברשות והן את סך צריכת החשמל לתאורת חוץ ביחס לשטח הרשות (קמ"ר).
בשנת 2024, דיווחו 213 רשויות מתוך 259 הרשויות המקומיות בישראל על צריכת האנרגיה שלהן – תוספת של יותר מ-40 רשויות חדשות לעומת שנת 2023. למרות הגידול המשמעותי במספר המדווחות, ניתן לראות כי המדדים נשמרו ברמות דומות לשנים קודמות .
מהנתונים עולה כי צריכת החשמל לתושב בנכסי הרשויות המקומיות בשנת 2024 עלתה ב- 6% ביחס לשנת 2023, מ-150 קוט"ש לתושב בשנת 2023, ל-159 קוט"ש לתושב בשנת 2024. נראה כי העלייה נובעת בין היתר מהשלכות המלחמה שהתמשכה לאורך שנת 2024, שבמהלכה הורחבו שעות הפעילות לשירות התושבים, חלק מהרשויות פעלו במצבי חירום, ונעשה שימוש מוגבר בתאורה – מה שסביר להניח שהוביל גם לעלייה של כ-6.8% בצריכת תאורת החוץ לעומת 2023.
במדד ניתן לראות כי בשנת 2024 נרשמה עלייה במספר הרשויות המקומיות המדורגות בקטגוריית צריכת החשמל המינימלית, מ-69 רשויות בשנת 2023 ל-78 רשויות בשנת 2024 – גידול של כ-13%. לעומת עלייה זו, מספר הרשויות בקטגוריית צריכה מקסימלית כמעט ולא השתנה, למרות הרחבת מעגל הרשויות המדווחות. נתונים אלה משקפים את מגמת השיפור המתמשכת בחיסכון באנרגיה בנכסי הרשויות המקומיות.
בניתוח הנתונים נלקחו בחשבון פערים שנבעו מהמלחמה בשנת 2024:
• בחלק מהרשויות נרשמה ירידה משמעותית בצריכה עקב פינוי תושבים או שינוי בדפוסי ההתנהלות.
• באחרות נרשמה עלייה בצריכה עקב אירוח מפונים ושינוי במספר התושבים, או התנהלות במצב החירום.
במדד לא מפורסמים נתונים של מועצות אזוריות, שכן אופי הצריכה שלהן שונה מאחת לשנייה ואינו ניתן להשוואה. כמו כן, לא פורסמו במדד נתוני רשויות שדיווחו נתונים חריגים ולא סיפקו הסבר הולם.
במדד נרשמה מגמה חיובית נוספת: עצם הדיווח והעיסוק באנרגיה הוביל רשויות רבות לעשות סדר במונים ובצרכנים, מה שמאפשר להן כיום לנהל את האנרגיה בצורה טובה ומדויקת יותר. תהליך זה מתבטא לעיתים בעלייה בצריכה ביחס לשנים קודמות, כמו במקרה של ראשון לציון, שכללה בדיווח שלה גם את המונים שתחת החברה הכלכלית, ולעיתים בירידה, כמו במקרה של חדרה, שביצעה תהליך של הסדרת מוני החשמל עליהם היא משלמת והעבירה את חלקם לאחריות המוסדות הרלוונטיים בהם המונים נמצאים.
הרשויות המתייעלות ביותר
חדרה 42% – הרשות התייעלה באופן משמעותי וירדה מקטגוריית צריכה מקסימלית לצריכה מינימלית
קרני שומרון 19% – הרשות התייעלה, אך נשארה בקטגוריית צריכה מקסימלית
ריינה 18% – הרשות התייעלה, ונותרה בקטגוריית צריכה מינימלית
מבשרת ציון 16% – הרשות התייעלה וירדה מקטגוריית צריכה ממוצעת לצריכה מינימלית
מזכרת בתיה 16% – הרשות התייעלה וירדה מקטגוריית צריכה ממוצעת לצריכה נמוכה
פרסום המדד מגביר את השקיפות אל מול הציבור ומאפשר גם השוואה בין הרשויות המקומיות השונות. יחד עם זאת, חשוב לציין שמאפיינים חיצוניים שונים של הרשויות משפיעים על סך צריכת החשמל שלהן ועל תוצאות המדד, כגון אופן ניהול מוסדות חינוך (בבעלות הרשות או בבעלות עצמאית), קיומה של תאורת ביטחון היקפית (יישובים צמודי גבול) ועוד.
כלי זה מאפשר לרשויות המקומיות למפות את צריכת האנרגיה בקרב הנכסים הרשותיים ולקבל החלטות מבוססות נתונים על צעדי החיסכון הנדרשים.
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן







