שכן שאינו דתי הציע לוועד הבית שהוא ישמש כוועד הבית בשבת, כיוון שאז זמנו פנוי והוא יוכל לבצע עבודות של וועד הבית עבור הבניין בשבת, או להזמין בעלי מקצוע שיעבדו בשבת. השאלה היא האם מותר לוועד להתנער מניהול הבניין בשבת ולהעביר את האחריות לידי השכן ה”מתנדב”?
לדברי הרב אפרים קורנגוט אסור לוועד הבית למנות דייר מדיירי הבניין על מנת שיעשה את התיקונים לבניין בשבת והוא מוסיף שבעה נימוקים להלכה.
א. בכך שהשכן הלא דתי עושה עבודות בשבת במקום השכן הדתי הרי שהוא מהווה שלוחו שהוא עושה את העבודה בעבורו ונחשב כאילו ישראל עושה בעצמו את העבודה.
ב. היתר של יום כנגד יום, היינו שהאדם הלא דתי יהיה אחראי על תפקוד הבניין בשבת ואילו האדם הדתי יהיה אחראי על שאר ששת הימים, אינו קביל במקרה דנן. כיוון שגם בשבת השכן הדתי הוא שותף מלא בהחזקת הבניין והתנגדות שלו היא בבחינת מהשפה ולחוץ (אמירת דבר כדי למלא ציפיית השומע, מבלי להזדהות עם תוכן הדברים או להתכוון אליהם).
ג. מעשה שבת שנעשה במזיד אסור במקרה דנן לכל דיירי הבניין, כיוון שהוא נעשה עבורם ולמענם וזה נחשב כאילו הם עצמם עשו מעשה זה במזיד שנאסר על עושהו לעולם. במקרים כאלו אם נתיר לשכן ליהנות מעבודת השבת הוא הרי שהוא יתנהג כך באופן סדיר שהשכן הלא דתי יעשה עבורו את העבודות בשבת.
ד. בעצם הסכמה כזו זה בבחינת ‘לפני עור’ ו’מסייע ידי עוברי עבירה’ ובכל אופן לא נפטר אם במקרה כזה, מחיוב תוכחה שיש לו כלפי שכנו הלא דתי.
ה. גם השכן הלא דתי מחויב בשמירת תורה ומצוות ואף שיש חשש שלא ישמע לנו אם נוכיח אותו, הרי שוודאי אסור לנו לעשות בבחינת מעשה ידיים על ידי שנסכים שהוא יחלל שבת עבורנו.
ו. בעצם ההסכמה להזמין פועל שיעבוד בשבת שצריכים לשלם לו על כך, בין בכסף ובין בטובת הנאה, יש שכר שבת והוא בבחינת איסור גמור עבור המזמין והמשלם.
ז. קיים ההיבט של קידוש ה’ וכמו שפסק במשנה ברורה: “והבוטח בה’ ומקיים רצון התורה כפשטיה ואינו עושה שום תחבולות לעניין שבת אשריו ובוודאי הקדוש ברוך הוא ייתן לו עבור זה הצלחה בנכסיו בששת ימי דרך התר”.
הכותב, הרב אפרים קורנגוט, בשיתוף האגודה לתרבות הדיור. להפניית שאלה לייעוץ ההלכתי ניתן לפנות אל האגודה לתרבות הדיור באמצעות המוקד הארצי בטלפון 8484*.
