ההורים והרבנים של נוער הגבעות לא הצליחו לחנך אותם לשמירת מצוות, להקפדה על חוקי המדינה ולכיבוד כוחות הביטחון העושים לילות כימים להגן עליהם ועל מדינתם. אפילו לא לימדו אותם את המשנה המלמדת אותנו שכל מי שזרק אבן והרג בן אדם דינו כרוצח. לכן רצוי להכניסם למכינה קדם צבאית או לגייסם לצבא. ללמד את בני יהודה קשת. נוער הגבעות חייבים לפעול תחת הוראות הפתיחה באש שקבע צה"ל. מתי מותר ומתי אסור להשתמש באבנים או בכדורים חיים, כדי לנטרל את האויב. עליהם לדעת שאבן דינה ככדור היוצא מקנה הרובה. בצבא הם ילמדו את חוקי המלחמה. ישכילו להבין שכבנים לעם הנבחר, שומה עליהם להקפיד על הלכות מלחמה ושגם בעיצומו של קרב יש לעמוד בסטנדרט אנושי מוסרי גבוה. ציוותה התורה "והיה מחניך קדוש" (דברים כ"ג ט"ו).
בשום פנים ואופן אסור באיסור חמור לזרוק אבנים, שמא ימצאו עצמם בגדר רוצחים במזיד. אפילו אם לא הייתה להם כל כוונה לרצוח. גם אין זה משנה כלל אם כוונתם לבצע פעולת תג מחיר, לנקום במחבלים ומיידי האבנים הערבים או להוכיח קבל עם ועולם מיהו בעל הבית, מיהו השולט בארץ. מחאה – כן. אלימות – לא. השלכת אבנים היא בגדר פשע. המשליך אבן על מנת להרוג ערבי דינו כרוצח במזיד. אם זרק את האבן בלי כוונה לפגוע או להרוג דינו כרוצח בשוגג. אין כלל זה חשוב אם הנרצח הוא יהודי או ערבי. אבן, קלה או כבדה, מרגע שהושלכה לאוויר אין כל ערובה שלא תפגע ותחרוץ גזר דין מוות על מישהו, חלילה וחס. גם על כך אמרה התורה "לא תרצח".
המשנה במסכת מכות (פ"ב מ"ב) מלמדת "הזורק אבן לרשות הרבים, הרי זה גולה" מדין רוצח בשגגה. המשנה מדברת על מי שזורק אבן למקום שומם כמו אתר לאיסוף פסולת. מקום בו בני אדם אינם נוהגים להתהלך. אם חלילה נפגע שם בן אדם ונהרג, על הזורק חל דין רוצח בשגגה שגולה לעיר מקלט.
לדעת המאירי, אם לא בדק את השטח קודם שסתר את הכותל או זרק את האבן, ולא וידא כי אין איש במקום הרי זה קרוב לרוצח במזיד. הוא אינו נקלט בעיר המקלט ועליו מוטלת החובה לשמור על עצמו מגואל הדם. דינו כקרוב לרוצח במזיד יען הוא התרשל ולא בדק את השטח קודם השלכת האבן.
קל וחומר בן בנו של קל וחומר, שאסור לזרוק אבן בכוונה כדי לפגוע ולהרוג ואין זה משנה כלל אם מדובר ביהודי או ערבי. אסור בתכלית האיסור לזרוק אבן או חפץ כלשהו אל מקום בו יש אנשים והם עלולים להיפגע ואף ליההרג. אם זרק אבן אל עבר מקום האמור להיות שמם והאבן הרגה נפש, הרי לפי המשנה דינו כרוצח הקרוב לרף הגבוה של פשע רציחה במזיד.
אכן, זכות המחאה מוטלת לפתחו של כל אזרח. מצווה למחות נגד כל מעשה לא טוב. חובה להתריע בשער על חוסר הביטחון החשים תושבי יהודה ושומרון. זה ענין של פיקוח נפש ממש, יחד עם זאת, אין מחאה המתירה אלימות מכל סוג פיזית או מילולית. לזרוק אבנים אל עבר הכביש העלול להרוג נוסעים, ואין זה משנה כלל אם יהרג יהודי או ערבי, זה פשע ואם חלילה נרצח מישהו הרי הזורק את האבן הוא רוצח קרוב למזיד.
