מבזקים
הודעה משותפת לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ”ץ – ומה צייץ טראמפ? בעקבות הפיצוץ: שמונה פצועים הובהלו לבית החולים בבאר שבע במד"א מזהירים מהתייבשות ומכת חום בסוף השבוע ועד יום שני – אלה ההמלצות איך אדע שהלידה באמת התחילה? המדריך שכל אישה בהריון צריכה לקרוא לפני הרגע הגדול ירושלים: ילד בן 5 נפצע בינוני מפגיעת רכב בעת שחצה את הכביש פיצוץ אדיר הרעיד את באר שבע עובדת נלכדה מתחת למסוע במפעל בשדרות – חולצה במבצע מורכב עוד שריפה בדירה באילת: סיר על הכיריים עלה באש – האירוע הסתיים ללא נפגעים תנועת הרכבות באזור רמלה הופסקה זמנית בעקבות חפץ חשוד סערה סביב הקאנטרי החדש ביבנה: העירייה מתנגדת למודל ההצטרפות – ותושבים דורשים תשובות יחידת הרחפנים של חולון איתרה נער בן 16 שאיבד את דרכו בחולות – והכוונה מדויקת סייעה בחילוצו שוטרי תחנת אשדוד עצרו ארבעה חשודים במעורבות באירוע ירי לעבר אולם אירועים בעיר מחר ברמלה: יריד האוכל הירושלמי חוזר לקניון עם מבצע מיוחד כתב האישום נגד עו"ד עידן דביר הורחב: אישום נוסף וצעירה נוספת הצטרפה לרשימת המתלוננות קריית גת נפרדת: איש החינוך המיתולוגי אלישע בוכריס הלך לעולמו מהמגרש לחיים: שיתוף פעולה חדש יחזק את החוסן של אלפי נשים ברחבי הארץ לוד: רכב התנגש חזיתית בטרקטור – שני צעירים נפצעו לכו לתדלק; מחירי הדלק מזנקים: ליטר בנזין יעלה 8.09 שקלים החל מיום ראשון ריקול לטיולון לתינוקות: סכנת קיפול, התהפכות ולכידת איברים – הפסיקו את השימוש מיד קריית מלאכי: פאב שפעל לפי החשד כבית הימורים בלתי חוקי נסגר ל־30 ימים

מחקר חדש של מכון ויצמן, עשוי לקדם פיתוח חיסונים שיינתנו דרך הפה

שיעורי ההתחסנות בקרב אוכלוסיות שונות מצויים במוקד הדיון הציבורי בעקבות התפרצות מחודשת של מחלות שנדמה היה כי חלפו מהעולם, לפחות בחלק מהמדינות המפותחות. רוב רובם של החיסונים הזמינים כיום בשוק ניתנים בזריקה – ורק מעטים מהם ניתנים דרך הפה. מלבד קלות השימוש בחיסונים שאינם דורשים הזרקה תת-עורית או תוך-שרירית, חיסונים הניתנים דרך הפה עשויים לספק הגנה טובה יותר מפני גורמי מחלה החודרים לגוף דרך רקמות ריריות (מערכת העיכול, הנשימה והרבייה). עם זאת, אחד הקשיים המרכזיים בפני פיתוח חיסונים אוראליים הוא התנאים הייחודיים השוררים במעי. מדעני מכון ויצמן למדע חקרו באחרונה את פעילות תאי המערכת החיסונית במעי בעזרת שיטה חדשנית המאפשרת דימות של איברים שלמים ומיפוי כל תאי המערכת החיסונית בתוכם; ממצאיהם המתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Nature Immunology עשויים לאפשר להרחיב את השימוש בחיסונים אוראליים.

בין אם בזריקה, בטיפות או בכדורים, מטרתם של חיסונים היא להעניק לגוף הגנה יעילה וארוכת-טווח באמצעות חשיפה למחוללי מחלה מוחלשים או מומתים שאינם מסכנים את הגוף. ההגנה החיסונית מתאפשרת הודות לאופי הפעילות של תאי המערכת החיסונית המכונים תאי B, אשר כל אחד מהם "יודע" להפריש נוגדן מסוים המתאים למטרה ספציפית. כשהגוף נחשף למולקולה המעוררת תגובה חיסונית (אנטיגן) – בין אם מקורה במחולל המחלה או בתרכיב החיסוני – תאי B בעלי הנוגדנים המתאימים ביותר לאיום הספציפי מועברים ל"אתרי אימונים" ייעודיים בתוך בלוטות הלימפה (קשרי לימפה). בתוך גומחות אלה עוברים התאים מחזורי חלוקה ושינויים גנטיים, וכך מלטשים את יכולתם לייצר נוגדנים בעלי זיקה גבוהה לאיום. תאי ה-B ה"מלוטשים" נשארים בגוף, ומקנים לו חסינות ארוכת טווח.

מלבד "תוכניות אימונים" אלה, לאיברי הלימפה במעיים יש תפקיד חשוב נוסף: פיקוח על חיידקי המעי. ריבוי תפקידים זה מקשה על חוקרים לבחון כל אחת מהמטלות של איברי הלימפה במעי בנפרד. בנוסף, אתרי האימונים באיברי המעי קטנים ונסתרים מכדי שאפשר יהיה לצפות בהם בשיטות הדימות המקובלות. כדי להתמודד עם קשיים אלה, פיתחו ד"ר זיו שולמן ותלמידת המחקר עדי בירם מהמחלקה לאימונולוגיה במכון שיטה המאפשרת לבודד את איברי הלימפה במעי ולבצע דימות שלהם באמצעות מקבילה של שיטת "המוח השקוף" בנוירוביולוגיה. כנרמז משמה, בשיטה זו הופכת הרקמה לשקופה – למעט תאים ספציפיים שאותם רוצים לחקור. באמצעות שיטה זו יכלו החוקרים לראות באמצעות מיקרוסקופ פלורסצנטי מיוחד המאפשר דימות של איברים שלמים, מה מתחולל באתרי האימונים באיבר לימפה שלם במעי. לשם כך החדירו החוקרים לעכברים חיסון דרך הפה ובחנו את התגובה החיסונית שהתחוללה במערכת העיכול שלהם.

"גילינו כי איברי הלימפה במעי פועלים על-פי מערכת חוקים שונה מזו המאפיינת את מערכת הלימפה ההיקפית", אומר ד"ר שולמן. למעשה, מערכת הלימפה במעי אינה אוספת אנטיגנים באמצעות ניקוז רקמות, כפי שעושים קשרי הלימפה ההיקפיים, אלא על-ידי ספיגה פעילה של חלקיקי החיסון או מחולל המחלה מתוך המעי. כמו כן, להבדיל מהמערכת ההיקפית, שהיא מערכת "קפיטליסטית" מטבעה, כלומר מכוונת ליצירת הנוגדנים היעילים ביותר במהירות הגבוהה ביותר, מערכת הלימפה במעי פועלת כביכול על-פי עיקרון "סוציאליסטי" יותר, לפחות בשלב הראשון: היא מאפשרת תחילה לכל תאי ה-B להתחלק ולהפריש נוגדנים בתגובה לאיום ללא קשר למידת הזיקה שלהם לאנטיגן. עם זאת, בהמשך, התאים שמייצרים נוגדנים בעלי זיקה גבוהה יותר "יתקבלו" לאתרי האימונים למקצה שיפורים.

בשלב הבא, השתמשו החוקרים בשיטה שפיתחו כדי לצפות בתאים ה"מאמנים" אשר בוחרים את תאי ה-B בעלי הזיקה הגבוהה ביותר. הם גילו כי בניגוד למערכת הלימפה ההיקפית, התאים ה"מאמנים" במעי לא הצליחו להבחין בין נוגדנים בעלי זיקה גבוהה לאלו בעלי זיקה נמוכה. מגבלה זו, סברו החוקרים, נובעת ממורכבות הסביבה שבה פועלים איברי הלימפה במעי: הם חשופים לכמויות עצומות של אנטיגנים שמקורם בחיידקים השוכנים במעי דרך קבע. בתנאים אלה, האנטיגנים של החיסון "נעלמים בהמון" – מדוללים עד כדי כך שאי אפשר לבחור תאי B על בסיס זיקתם אליהם. בהתאם להשערה זו, כאשר הגדילו החוקרים את רמות האנטיגן במעי של העכברים באופן מלאכותי, הם הצליחו לגרום ל"מאמנים" לבחור את תאי B הכשירים ביותר.

הבנת הפעילות הייחודית של המערכת החיסונית במעי היא צעד חשוב לקראת הרחבת השימוש בחיסונים הניתנים דרך הפה. הודות לנוחות השימוש בחיסונים אוראליים, זמינות רבה יותר שלהם תאפשר ככל הנראה להגדיל את שיעורי ההתחסנות בקרב אוכלוסיות שונות. בנוסף, כאמור, הודות למסלול בגוף של חיסונים אלה, הם עשויים לספק הגנה טובה יותר נגד מחוללי מחלה רבים החודרים לגוף דרך רקמות ריריות במעי, באף, בפה ובאיברי המין.

קטגוריות

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

דילוג לתוכן