מבזקים
שריפה רחבת היקף בבקעת הירדן: מטוסי כיבוי הוזנקו דרמה במאפייה ברמת גן: אישה פונתה לאחר החייאה ענק חדש ובמיקום אסטרטגי: אזור התעשייה הבא של השומרון פיצוצים צפויים בעוטף עזה ובשדרות בשעות הקרובות מועצת גדרה הסדירה פתרון חנייה חדש ברחוב חושן דיווח ראשוני: אדם נפל מגובה ונהרג באשקלון פעוט נכווה ממים רותחים בבית בנתניה אישה כבת 75 נמצאה ללא רוח חיים בביתה ברמת השרון “להגדיל תורה ולהאדירה”: אלפי נבחנים במבחני הרבנות הראשית בבנייני האומה “חשבתי לשים קץ לחיי – ואז גיליתי את ישראל”: הסיפור המטלטל הכוכב הבינלאומי אשקלון מתכוננת למרוץ WINNER: חסימות ושינויים בתנועה שלושה צעירים נפגעו בתאונה בכביש 1 רמלה מזמינה: פעילות חוסן לבני נוער בשילוב ספורט אתגרי ואדרנלין נתניה משנה כיוון: שורת צעדים להקלת עומסי התנועה סביב בתי הספר היסטוריה בקריית גת: שלמה ארצי מגיע להופעה ראשונה בעיר סגן ראש עיריית אשדוד: "מעל 300 משפחות קיבלו סיוע בחלוקת בגדים קהילתית רחבת היקף" לוד גאה: לוחמת מהעיר נבחרה למצטיינת הנשיא ביום העצמאות “מחזקים את בג״ץ”: הפגנת תמיכה במערכת המשפט תתקיים במוצ״ש בכיכר הבימה מהפכת הקניות מגיעה לאשקלון: הונחה אבן הפינה למתחם BIG FASHION בהשקעה של כ-850 מיליון שקל אשדוד: בת 65 התמוטטה בביתה – כונני הצלה דרום החזירו את הדופק והצילו את חייה

מנכ"ל עיריית רחובות, דורון מילברג: "במקום כל אחד מהם – זה יכול היה להיות אני"

"למה שילמנו מחיר כה יקר, למד לצד התקומה הייתה שואה איומה?". מנכ"ל עיריית רחובות, דורון מילברג, שלח מכתב אישי לעובדי העירייה לרגל יום הזיכרון ובו דברים מדם ליבו.

"הפעם אני רוצה לכתוב לכם באופן אישי, את אשר על ליבי", ציין. "האירוע החשוב ביותר על לוח השנה , שמבטא את מגש הכסף שאפשר את תקומת מדינת ישראל יהיה ללא טקסים ציבוריים, ללא התייחדות עם גיבורינו, ללא עמידה ליד מצבות האבן לצידם של משפחות השכולות, ללא הבעת כבוד לכל אלה שבזכותם אנחנו כאן , ללא קדושת הביחד של בתי העלמין. אני יושב בערב יום הזיכרון ומזיל דמעה בגלל העצב הגדול על כך. 

עבורי יום הזיכרון הוא לא עוד יום בלוח השנה. הוא לא עוד טקס שצריך לארגן. ליום הזה מתנקזת מציאות יומיומית שנקטעה באחת עם המלחמה. איבדתי רבים מחבריי במלחמת יום הכיפורים, חברים יקרים אשר הכרתי כמעט מיום היוולדי, חברים אשר רכשתי בשירותי הצבאי, חברים שאתם אולי מכירים  מסיפורי הגבורה של המשפחות השכולות, אבל עבורי כל אחד מהם היה עולם ומלואו. במקום כל אחד מהם – זה יכול היה להיות אני. 

וכל שנה ושנה שואל אני את עצמי, למה? למה שילמנו מחיר כה יקר, למה לצד התקומה הייתה שואה איומה, למה איבדנו את חברנו-יקירנו במלחמות ישראל ולאורך השנים, למה על חרבנו נבנינו, ובעיקר – למה ביומיום עדיין אנחנו מתעסקים "בקטנות" – מלחמות יהודים, ויכוחים על דברים לא משמעותיים באמת, מרדף אחרי כבוד ומלחמות אגו, למה לא נלמד שיש עיקר וטפל בחיים.  למה שלא נזכור שאנו חיים ואחרים לא. נעזוב את הטפל ונתמקד בחיים, במשפחה, בזיכרון, באהבת המשפחות השכולות, בחברות ובאהבת חינם".

דילוג לתוכן