שוק הדיור בישראל ממשיך להתרחב, אבל הנתון המעניין נמצא בכלל בצד של השוכרים: יותר מרבע מהדירות בארץ מושכרות, ובחלק מהערים הנתון הזה כבר משנה את המרקם העירוני. תל אביב–יפו ונתניה נמצאות גבוה ברשימה, לצד יישובים כמו מצפה רמון ומעלות שאלות קשות על יציבות, נגישות לדיור וביטחון כלכלי.
על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2023 שפורסמו היום, 28.6% מהדירות בישראל הן דירות בשכירות. אבל כמו תמיד, במעבר לרמת העיר – התמונה נעשית קיצונית יותר.
בין הערים שבהן 50 אלף תושבים ויותר, תל אביב–יפו נמצאת בצמרת עם 47.8% דירות בשכירות – כמעט חצי מהדירות בעיר. זהו נתון שממקם את תל אביב לצד ערים כמו מצפה רמון (56.7%), שנמצאת בראש הרשימה הארצית.
נתון כזה מעיד על כמה תהליכים במקביל:
אוכלוסייה צעירה וניידת – סטודנטים, צעירים אחרי צבא והייטקיסטים.
מחירי דירות גבוהים שמקשים על רכישה.
ביקוש חזק לדירות להשכרה – גם בשוק החופשי וגם לטווחים קצרים.
גם נתניה בולטת בנתונים, עם 31.1% דירות בשכירות. זהו נתון גבוה ביחס לממוצע הארצי, במיוחד בעיר שמושכת גם אוכלוסיית עולים, משפחות צעירות ותושבים ממרכז הארץ המחפשים אלטרנטיבה זולה יותר לתל אביב וגוש דן.
נתניה ממוקמת באשכול חברתי – כלכלי בינוני – גבוה, והנתון על שיעור השכירות משתלב עם מדדים נוספים: חלק ניכר מאוכלוסיית העיר מורכבת ממשפחות עובדות, שחלקן מתפרנסות במרכז (על רקע נתוני ההגירה והיוממות) וחיות על קו רכבת / כביש החוף.
מי עוד בולטת?
לפי פילוח הלמ"ס:
האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות נמצא ב־מצפה רמון (56.7%), אחריה תל אביב–יפו (47.8%).
באשכול החברתי – כלכלי 6, נמצאת אילת (30.4%), עם שיעור השכירות גבוה במיוחד.
שיעור גבוה של שכירות יכול להיות גם הזדמנות וגם איום:
מצד אחד – זה מאפשר ניידות, כניסה של אוכלוסיות חדשות וגמישות בשוק הדיור.
מצד שני – זה מייצר תחושת זמניות, פחות שורשיות קהילתית וקושי לבנות רצף חינוכי ומשפחתי יציב.
◼️ חדשות מצפה רמון והערבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות תל אביב יפו בווטסאפ לחצו כאן
■ חדשות נתניה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות אילת והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
