הבחירות לרשויות המקומיות בפתח ובית המשפט העליון פסק אתמול: איש ציבור אינו רשאי לחסום משתמשים בטוויטר.
השופטת ענת ברון אליה הצטרפו השופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן הפכו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורו לראש עיריית גבעתיים להסיר את החסימה על חשבונו של פעיל חברתי מלצפות או להגיב בחשבון הטוויטר של ראש העיר.
נקבע, כי מאחר וחשבונו של קוניק משמש לא רק לשימוש אישי אלא למוקד פניות לתושבים, שכן הוכח שקוניק השיב מחשבון האישי שלו לפניות תושבים בנושאים עירוניים, אף פניות בהן תוייג חשבון הטיוויטר של העירייה, הרי שבכך הוא נהפך לחשבון בעל מאפיינים ציבוריים.
נקבע כי בעצם פעילותו בחשבון יצר קוניק טשטוש בהבחנה בין המרחב הפרטי והפוליטי ובין סמכויותיו כאיש ציבור, והוביל את הציבור לראות בחשבון האישי שלו כחשבון ציבורי.
ו״משהוברר כי חשבון הטוויטר של קוניק הוא בעל מאפיינים ציבוריים, המשמעות היא כי ההחלטה לחסום את המערער מצפייה וקיום קשרי גומלין עם החשבון היא "החלטה של רשות", כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים״.
עוד צויין בפסק הדין כי הטעמים שעמדו בבסיס פסק דינו של המחוזי לדחות את העתירה, בהם החשש כי הכרזה על החשבון של קוניק כבעל מאפיינים ציבוריים תמנע ממנו להשתמש בו לצורך תעמולה פוליטית, אין לה על מה לחול שכן ״חסימה לחוד, ותעמולה לחוד. החלת חלק מכללי המשפט המינהלי על החשבון איננה משמיעה כשלעצמה כי בהכרח מדובר בנכס ציבורי כמשמעותו בחוק התעמולה, או כי קוניק מוגבל מפרסום תעמולה בחשבון, והדברים יתבררו לעת מצוא״.
יחד עם זאת, חשוב להבין: נימוקי בית המשפט התבססו על העובדה כי ראש העיר גבעתיים יצר טשטוש בהבחנה בין המרחב הפרטי למרחב הפוליטי וגרם לציבור לראות בחשבון האישי שלו כחשבון ציבורי.
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ/פלילי לחצו כאן
