ירין שטרית, פראמדיק במד"א מתחנת ירושלים טיפל באופק בת ה-6 מחולית ביום שבת השחורה, הוא מספר על רצף האירועים באותו היום: "באותו יום שבת הייתי במשמרת לילה, בשעה 06:30 שמענו את האזעקות והתחלנו לקבל את הדיווחים על חדירות המחבלים. הבנו שיש איזשהו אירוע חריג וירדנו לאזור הדרום כחלק מצוות תגבור עם ניידת טיפול נמרץ. היינו באזור אופקים וטיפלנו בלא מעט פצועים. בשלב מסויים, נקראנו לצומת גבולות שממש צמוד לגבול עזה, היינו שם לבד ברגעים הראשונים ואחרי כמה דקות הגיע רכב צבאי שבו ישבו חיילים, הדלת האחורית נפתחה וראינו שם את אופק, ילדה בת 6, עם פצע ירי ברגל וחסם עורקים. על המצח שלה הייתה כתובה השעה בה הניחו לה את חסם העורקים והבנו שכל דקה קריטית על מנת למנוע פציעה קשה עוד יותר. אופק איבדה לא מעט דם, אבל היא הייתה מאוד רגועה, לא בכתה בכלל. העברנו אותה לניידת טיפול נמרץ והתחלנו להעניק לה טיפול רפואי. במקביל החיילים שהיו שם סיפרו שגם ההורים שלה נפצעו מירי, אבל הם לא יודעים מה מצבם. הבנו שצפויים להגיע לצומת עוד פצועים והעברנו דיווח למוקד מד"א על מנת להזניק אלינו מסוקים וניידות טיפול נמרץ נוספות."
"התחלנו להערך לפינוי שלה לבית חולים כשבמקביל קיבלנו דיווח על מסוק שנחת בקרבת מקום, נסענו במהירות לחבירה איתם כשתוך כדי הגיע צוות רפואה נוסף של הצבא שפינה את סבתה של הילדה, שהייתה במצב קשה. אחרי שבועיים של אי ודאות הצלחנו ליצור קשר עם המשפחה, הבנו שהם נורו בממ"ד של הבית ושמחנו לשמוע שכולם ניצלו." משחזר ירין
כחודש אחרי אירועי השבת השחורה, נפגשו גלי וירין יחד עם אופק, אותה הצילו. למפגש הם הביאו מתנה לאופק – בובת חד-קרן שעליה נכתב ״לאופק הגיבורה, באהבה גדולה, גליש וירין ממד״א״
גלי, החובשת שהצילה את אופק מספרת במהלך המפגש: ״כל השבת השחורה הזאת, הייתה אכן מאוד שחורה אבל מה שנחרט בי היה הפינוי של אופק – משהו ברוגע שלה, ילדה קטנה שנפצעה והייתה כל כך רגועה, זה לא משהו טריוויאלי. לפגוש אותה פה היום, כשהיא הולכת על 2 רגלים ומחייכת זה מרגש מאוד״.
