סממני הקטורת וסגולת ישראל: בפרשתנו אנו עוסקים, בין יתר ענייני הפרשה, בלקיחת סממני הקטורת כדי להכין את הקטורת ומהם יוצרים את שמן המשחה למשיחת כלי המקדש (שמות ל', כב'-לח'). לאחר מכן אנו ממשיכים למעשה הקטורת, שהיא עצמה מאוד חשובה לסגולת עם ישראל והצלתו (עיין במדבר יז', ח'-טו'), כמו שהאר"י אומר שכאשר יש מגיפה צריך לקרוא את פרשת הקטורת. והנה יש לבאר מדוע חשובה פרשה זו כל כך.
אם נעיין היטב, בפסוק מבוארים חמישה סממנים, ישנם חמישה סממני קטורת במקרא ואילו חז"ל מלמדים אותנו שיש אחד עשר (כריתות ו' ע"א-ע"ב). והנה תמוה, כיוון שאחד מהסממנים של הקטרת הוא החלבנה, שחז"ל אומרים שריחה רע (שם) ולכאורה מה העניין לשים את הסממן הזה – שמסמל את המעשים הרעים ואת הרשעים שלא עובדים את ה' בתוך הקטורת – שמסמלת את הטוב את המעשים הטובים?
האר"י הקדוש מסביר שאין תענית ציבור בלי רשעים (שם) – ולומד זאת מהמילה "צִבּוּר" = צדיקים, בינוניים ורשעים. כמו"כ, בסוכות אנחנו לוקחים את הערבה למרות שהיא מסמלת את הרע, לפי שאין לה טעם וריח, מדוע אנו שמים אותה בתוך שאר המינים? ולמה דווקא הסממן הזה (חלבנה) הוא חשוב בקטורת ומציל מן המגפה? אלא בא הדבר לבאר את מה שאומרת הגמרא בשבת (דף נה ע"א), ומביא שם התוס' שיש ברית אבות וזכות אבות. כמו"כ הרב קוק מסביר באגרת תקנ"ה לרבהּ של צפת, הרידב"ז – שלכל אחד מאיתנו יש שני ערוצים – ערוץ אחד פנימי סגולי עמוק, וערוץ אחד נגלה הנתפס בעיניים אנושיות. הערוץ הנגלה זה אדם שעובד ה' ומדקדק בתורה ומצוות, זה בצד הבחירי שבו בוחר האדם איך הוא רוצה להתחבר להקב"ה. אולם, אדם שאין לו תורה ומצוות, והוא מרוחק מה' האם יש בו מעלה? בוודאי! יש בו מעלת סגולת ישראל, לפי שאינה ניתנת לשאלה ותהייה, "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (דברים יד', א') – כלומר אנחנו לא מחוברים רק למי שומר תורה ומצוות, אלא סגולת ישראל כוללת גם את האדם הנמוך בעבודת ה' וגם את האדם הנעלה בעבודת ה', לכולם יש ערוץ פנימי שקושר אותם להקב"ה, בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא. ואפילו אם יבוא אדם ויגיד: 'אין לי קשר לתורה ולמצוות ולריבונו של עולם', אין זה מבטל מסגולת ישראל ומהחיבור שלו לתורה ומצוות ולנשמה שהקב"ה נטע בקרבו. וכדי לבטא את הנשמה הסגולית שלנו בצורה השלמה ביותר אנו מקיימים תורה ומצוות, שעל ידם אנו מגלים את הנשמה ואת הקשר שלנו עם הקב"ה. גם ילד שהוא (לכאורה) "רע", הוא יישאר תמיד הבן של אבא שלו. הגמרא בקידושין (לו.) חותמת את מחלוקת ר"מ ור"י לגבי מתי קרויים בנים לה' ואימתי לא (המחלוקת היא לגבי האדם החוטא הפרטי, אולם על הכלל כולי עלמא אומרים פה אחד שקרויים "בנים" – עיין מהר"ל, "נצח ישראל" פרק יא', עמוד סז'), "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי" (הושע ב', א'). גם מי שאינו מקיים תורה ומצוות שייך בצוותא לקב"ה.
מעלת הקטורת וסגולתה עמוקות עד מאד, וכמו שאומר הריה"ל "עניין א-לקי" (כוזרי מ"א, צ"ה ועוד) – הקשר הפנימי והעמוק המחבר בנינו לבין הקב"ה. קשר זה עומד בעינו, ללא שום פקפוק, הוא תמיד דינמי וקיים, ומחיה אותנו בכל עת. דבר זה בא לידי ביטוי בקטורת, שדווקא הריח הרע הוא זה שמגביר את העוצמה של הדבר הטוב, כך החלבנה מעלה את נקודת הסגולה של עמ"י, והסגולה היא שאנו מחוברים לה', עוד לפני שנצטווינו בקיום תורה ומצוות. נבחרנו לעמ"י מפני שנבחרנו להיות עמ"י, ולא נבחרנו כדי לקיים תורה ומצוות, אלא התורה והמצוות הן הביטוי של האומה הישראלית "'אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים', ומתוך כך 'וְנָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו'" – ברכות התורה; עיין שיחות מו"ר הרצי"ה, ת"ת, עמוד 11).
הקטורת באה כהקדמה לחטא המזעזע, חטא העגל כדאיתא בקרא (שמות לב'). חז"ל מדמים את בנ"י באותה השעה לכלה שמזנה ח"ו תחת בעלה לאחר חופתה וברור הדבר שדבר זה נתעב מאד בעינינו ואין לו מקום בכלל. אולם, כאשר אנו מבארים את הדברים לעומקם, אנו מבינים שפה מתבטא הקשר בינינו לבין ה', גם אם חטאנו ונתרחקנו מעליו, אפילו אם הגענו, חס וחלילה, לשון עבודה זרה, אנו בניו של ה', "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם". הלכך, התורה מקדימה לנו את הקטורת למעשה העגל, כדי שנדע שהקשר שלנו עם הקב"ה לא עומד בתנאי, אפילו בהידרדרות הגדולה ביותר. הריה"ל (כוזרי מ"א, צ"ז; ורש"י לב', ז') מסביר שה"ערב-רב" עבדו ע"ז וה-3000 שמתו היו אלו שלא מיחו בידם. אולם הנקודה היותר עמוקה, שמסביר "הכוזרי" – כאשר אנו מקדימים ומבארים מהי מעלת עמ"י, אנו מבינים שקִשְרנו עם ה' קיים ועומד לעולמי עולמים ויש פה קשר ישיר בין האבא לבנו, יש קשר בין ה' לישראל – וגם לצאצאינו עד סוף כל הדורות – "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם".
* הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
