בתיה שלום, מאז שחזרנו לשגרה, החל בני בן השלוש לנשוך ילדים בגן לעיתים קרובות. האם התנהגות זו היא כתוצאה מהחזרה לשגרה?
תשובה: נשיכות סביב גיל שנתיים-שלוש אינן נדירות. התנהגות זו נובעת בדרך-כלל מהצורך לדבר ולתקשר עם הסביבה וחוסר היכולת לבטא את הצורך הזה בדרך אחרת. ישנם ילדים עם צורך אוראלי מולד להשתמש בפה בעוצמה חזקה. ילד בן שלוש שנושך בגן אחרי החזרה לשגרה מגיב למעשה לשינוי. בגיל הזה היכולת לבטא רגשות במילים עדין מתפתחת ולכן הגוף "מדבר" במקום המילים. חשוב שתמשיכו להסביר לבנכם שהנשיכה כואבת מאוד ופוגעת. הראו לו, כי אפשר לנשוך דברים אחרים שלא פוגעים באחרים כמו לנשוך אוכל קשה או צעצוע גמיש. נסי לבדוק יחד עם הגננת מתי זה קורה, האם כשהוא מרגיש תסכול ורוצה משהו. למדו אותו להגיב אחרת, למשל, להיעזר בגננת או לנסות ולהסביר לילד האחר את רצונו. דרך משחק עם בובות אפשר להדגים ולהראות מה קורה כשנושכים.
בתיה שלום, אני בת 28 ולפני מספר חודשים נפרדתי מחברי אתו יצאתי למעלה משנתיים. אני יודעת שהבחור לא התאים לי ולא היה רציני, קיוויתי שהוא ישתנה ולחצתי על מיסוד הקשר. אני מרגישה שאולי לחצתי "חזק" מידי ולכן הוא עזב אותי. אני שבורה ולא מפסיקה לחשוב עליו, מה המלצתך?
תשובה: כל פרידה הנה חוויה קשה המלווה בתהליכים המקבילים לתהליכי האבל. תגובתך הנה תגובה נורמלית וצפויה. קרוב לודאי שהתהליך לווה בהרבה בכי, כעס ואשמה. הרבה פרידות נובעות מכך שהתנהגויות ותכונות מסוימות אצל בן הזוג מתפרשים אצל השני כזמניים וכניתנים לשינוי, אך לא תמיד זה כך והאכזבה לא פעם הנה גדולה ומכאיבה. רצונך במיסוד הקשר הנו הדבר הטבעי ביותר. הוכחת לעצמך שאת בשלה לזוגיות ולחיי שיתוף, יתכן שהרווחת וניצלת מחיי נישואין לא מאושרים. ההתגברות על פרידה אינה מתרחשת בבת אחת. אני ממליצה לך לקחת אחריות על חייך ולארגן אותם מחדש. חשוב שתצאי ותפגשי אנשים ותתחילי לחשוב על קשר חדש, לאחר שהסקת מסקנות מהקשר הקודם ובדקת עם עצמך ממה נבע הצורך להישאר בקשר עם אותו חבר, גם כשהבנת שהוא לא בשבילך. חשוב שתרגישי בעלת ערך ותחזקי את הדימוי העצמי. זכרי, כי לא הכל אבוד וכל סיום הוא גם הזדמנות להתחלה חדשה.
בתיה שלום, אני רווקה בת 26 ומקיימת קשר עם גבר נשוי, אב לשני ילדים, מזה שנה. האהבה בינינו מלאת ריגושים וסיפוקים ואין אנו יכולים להיפרד. ברור לי לגמרי שאני צריכה להפסיק את הקשר, אך אני לא יכולה. איך בכל זאת עושים זאת?
תשובה: קשר אמיתי ונכון בין בני זוג מגיע ממקום טוב של אמינות ונאמנות ולא ממקום של שקרים והסתרה. בגידה של גבר נשוי נובעת מחסכים ביחסים שלו עם אשתו, יחסים רגשיים ומיניים. קרוב לודאי, שבין היתר הוא מספר לך שהוא נשאר עם אשתו רק בגלל הילדים, אך לא בו אנו עוסקים אלא בך! נשים המנהלות רומן עם גבר נשוי הנן בדרך כלל נשים בעלות דימוי עצמי נמוך ולעיתים מתוסכלות מהחיים הפרטיים שלהן. בעזרת קשר מסוג זה הן יכולות לממש פנטזיה ובעיקר לברוח מבניית חיים נורמטיביים. בקשר שלך עם הגבר הנשוי את בורחת ומתרחקת מהפתרון האמיתי, את מנציחה את מצבך כאישה חלשה, מתוסכלת וכנראה תלותית. את עוזרת לו לשמר את נישואיו, כי בעזרתך יש לו ריגושים מצד אחד ואישה שדואגת ומחכה לו עם ילדיו, מצד שני. בעזרת ייעוץ מקצועי תלמדי לכבד ולאהוב את עצמך ולהגיע למימוש עצמי ונאמנות, ובעיקר ללמוד שמגיע לך יותר מאשר להיות במקום השני.
בתיה שלום, בתי משרתת בצה"ל ונמצאת רחוק מהבית, היא בוכה לנו בפלאפון שקשה לה, אני מרגיש רע וחושב עליה כל הזמן. האם עלי לפנות ישירות למפקד שלה או לתת לה להסתדר לבד?
תשובה: השירות הצבאי מהווה תחנה ראשונה בה משתנים חוקי המשחק שהיו נהוגים עד כה, ברור שמרגע הגיוס הצבא מחליט ביחס למתגייס ולא ההורים. מצב בו הילד אינו מרוצה וקשה לו להסתדר גורם לתסכול רב בקרב ההורים, שמרגישים חסרי אונים. עלייך להיות מעורב במה שקורה לבתך, לברר אם נעשה לה עוול או אם יש בעיה בתנאי השירות שלה. עלייך להימנע מהתערבות, כמו פנייה ביקורתית בתחומים שאינם באחריותך ומניסיון לנהל את הצבא ולומר למפקד מה צריך לעשות ומה לא לעשות. בתך עלולה להרגיש מבוישת אם תתערב והיא עלולה לאבד מהחוסן הנפשי שלה ומיכולת ההתמודדות עם מצבי חיים בהם תיתקל בעתיד. עלייך להמשיך ולעודד אותה לפעול בצורה הגיונית ולעזור לה למצוא דרכי התמודדות. חשוב שתשמור את הפנייה הישירה למפקדה רק למצבי סיכון כמו התעללות, איום באובדנות או אם יופיעו סימני מצוקה בולטים.
בתי בת ה- 23 מתכננת לגור בדירה שכורה עם שותפים לקראת הלימודים בשנה הבאה. בעלי ואני הצענו לה להישאר לגור בבית כדי לחסוך כסף וליהנות מהשירותים שהבית מספק, במיוחד שמקום מגורינו סמוך למכללה בה תלמד. בתחילה היא הסכימה ועכשיו היא מתלבטת ונוטה להעדיף את היציאה מהבית. בתיה, עד כמה ללחוץ? והאם הדרך שלנו נכונה?
תשובה: יציאת הילדים מהבית מהווה שלב חשוב בנפרדות הילדים מההורים ושלב מעבר לקראת מגורים עם בן או בת זוג או לקראת מגורים לבד בדירה משלהם. להורים קשה לפעמים לקבל את העובדה שלילדם מקום משלו, לא החדר הפרטי, אלא מקום עם מרחב גדול יותר בו הוא יכול להחליט מה רוצה שיהיה בו ועל מה יהיה אחראי באופן מוחלט. בתך רוצה את עזרתכם ביציאה לעצמאות. עצתי לך לתמוך בה ובהדרגתיות להפחית את המעורבות בחייה מבחינת כביסה, אוכל וסידורים הקשורים לחיי היומיום. המלצתי לך, תני לה עצות לגבי חתימת חוזה שכירות, חיים עם שותפים לדירה, כמו עריכת הסכם ברור על פרטי החיים המשותפים ביניהם. יציאת הצעירים מהבית מחייבת התאמת היחסים במשפחה למצב החדש וארגון מחדש של שגרת החיים שלכם.
בתיה שלום, אנחנו עומדים לקראת החלטה לגבי החופשה השנתית של המשפחה בקיץ, חופשה הכוללת נסיעות. אבל קשה לנו עם נסיעות, מכיוון שהילדים חסרי סבלנות, הם מציקים אחד לשני, רבים ומתווכחים. בנוסף לכך הם פותחים את חגורות הבטיחות ולא פעם אני מוותרת, רק בשביל השקט. האם לשנות את התוכניות? מה לעשות?
תשובה: רבות המשפחות המתלוננות על התנהגות הילדים במהלך הנסיעה במיוחד הילדים הקטנים שעניין הבטיחות לא לגמרי ברור להם. יציאה לחופשה משפחתית היא חשובה ולה ערך מוסף בחיבור המשפחתי ובשינוי בשגרת החיים. חשוב ללמד את הילדים כיצד להתמודד עם שינויים ואיך ליהנות מחוויות חדשות. שתפו את ילדכם בתוכניות החופשה, הראו להם תמונות וספרו להם על הארצות, המקומות והנופים במהלך החופשה. העבירו לילדכם את חשיבות החופשה עבורכם ואת הרצון שלכם שכולם ייהנו. הכינו תוכנית לזמן הנסיעה והרשו לילדכם להשתתף בהכנות כמו בסידור תיק אישי ואריזת בגדיו. חשוב שתקבעו כללי התנהגות במהלך הנסיעה והזכירו להם את הכללים לפני הנסיעה. הקפידו על כללי הבטיחות ואל תוותרו בעניין, קבעו את הכלל שנוסעים רק כשכולם חגורים. שבחו על התנהגות נאותה ואף תגמלו על כך. חשוב להקפיד על עצירות במהלך הנסיעה בשבילכם ובמיוחד בשביל ילדכם.
בתיה, בעלי ואני מרבים להתווכח בעיקר סביב הנושא החברתי. בעלי אינו אוהב חברה ואני לעומתו חברותית. במפגשים הוא יושב עם פרצוף חמוץ ואינו משתתף בשיחות. לעיתים אני מבטלת יציאות, כדי להימנע מהמצב הבלתי נעים. כיצד לגרום לו להיות נחמד יותר עם חברים.
תשובה: בני זוג בוחרים זה את זו מסיבות שונות, גם אם ישנם הבדלים באישיותם. לעיתים מה שנראה בתחילת הקשר כהתנהגות מושכת ומיוחדת נראית לאחר זמן כהתנהגות מרגיזה ומתסכלת. בדרך כלל קיימות סיבות עמוקות וחשובות להתנהגות זו או אחרת, שלא תמיד האדם מודע להן. קשה לשנות סגנון אישיות גם לאחר ניסיונות רבים, אבל ניתן לקבל את ההבדלים ולהכיר בהם. עלייך ועל בעלך ללמוד כיצד לחיות עם ההבדלים ביניכם בנושא החברתי. ככל שתכעסי על בעלך ותדרשי ממנו להיות מה שהוא לא יכול להיות, הוא יהפוך לשתקן עוד יותר וימשיך להחמיץ פנים. עליכם לדבר על הנושא לא בסמוך ליציאה או מיד לאחריה, אלא כששניכם נינוחים ורגועים. יתכן שאם בעלך ירגיש הבנה לתחושותיו, הוא ישתדל יותר, אם לא להשתתף באופן פעיל, אז לפחות לא להחמיץ פנים. ככל שתכבדו יותר את ההבדלים ביניכם, יתעצם ביניכם שיתוף פעולה ויגשר על ההבדל הקיים כיום.
בתיה שלום, האווירה בבית בשעות הבוקר הפכה להיות לא נעימה בעקבות עקשנותה של בתי בת ה- 4 לעשות הכל בעצמה. למשל, לסגור בעצמה את כפתורי המכנס או הרוכסן, או להחליף בגדים למרות שערב קודם החליטה מה תלבש למחרת. איך לשפר את האווירה בבוקר?
תשובה: בגיל טרום בית הספר נחשפים ההורים יותר ויותר לרצונם של הילדים להיות עצמאים ולעשות הכל בעצמם. נושא הלבוש הוא אחד הנושאים עליהם ניטש ריב בין הורים לילדים במיוחד בבוקר, לפני היציאה מהבית, כמעט בכל גיל. בתך מנסה להפגין עצמאות ולא בהכרח עקשנות. בבוקר אפשרי לה לעשות בכוחות עצמה אך עם גבולות ברורים. הסבירי לה מהי עמידה בלוח זמנים ומהן הנסיבות ללקיחת העניינים לידייך. יתכן שבתך זקוקה ליותר זמן בבוקר. את יכולה להקציב לה זמן להתלבש ולאפשר לה לבחור בגד אחר רק מתוך מספר מצומצם של בגדים הבאים בחשבון. כדאי שהבגדים שלה יהיו נוחים ללבישה, הציעי לה שיתוף פעולה, למשל בכך שהיא תלבש בעצמה את המכנס ואת תכפתרי את הכפתורים, כדי שתרגיש שותפה ועצמאית. חשוב שתחזקי אותה על אווירה נעימה בבוקר ושתעקבי אחר היכולת המשתנה שלה.
בתיה שלום, אשתי ואני נמצאים בשלבי פירוד, אנו מתלבטים האם לשתף את שני ילדינו בני ה- 14 וה- 16 בתהליכי עריכת ההסכם באותם עניינים הקשורים אליהם.
תשובה: שיתוף הילדים בהליך הגירושין של הוריהם הוא עניין השנוי במחלוקת. בשנים האחרונות ישנה מגמה לאפשר לילדים להשמיע את קולם לגבי מה שנוגע להם. חשוב לזכור, כי אחת החוויות הקשות מתייחסת לקבלת החלטות של הילדים לאור חילוקי הדעות והמחלוקות בין ההורים. כאשר נשקלת האפשרות לערב את הילדים חשוב להתייחס בראש ובראשונה לגילם ולבגרות הרגשית שלהם, חשוב לשקול מראש את נושאי הדיון בהם מערבים את הילדים ולבדוק האם למגשר יש רקע מקצועי בטיפול במשפחה או בטיפול בילדים. פגישה נפרדת של המגשר עם הילדים, ללא נוכחות ההורים, הנה חשובה כדי לקבל מידע על הרגשות שעולים אצלם, על החששות ועל רצונותיהם. לא פעם קולם של הילדים עשוי לעזור להורים להגיע להחלטות הנכונות לאותה משפחה. על המבוגרים המעורבים בדבר לבדוק באופן יסודי, האם הקולות שמשמיעים הילדים הנם הקולות של אחד ההורים ש"הסית" לכיוון מסוים והאם רצונם של הילדים הוא בהכרח מה שראוי ונכון. במפגש כזה שומעים הילדים שהוריהם לא שוכחים את צורכיהם ורצונותיהם, אם כי ההורים הם המחליטים העיקריים.
בני בן ה- 5 מסרב לתת לחבריו, הבאים אליו אחה"צ, לשחק במשחקים שלו, חבריו פונים אלי ומבקשים ממני להתערב. אני חוששת שיפסיקו לבוא אליו אחה"צ. בתיה, אני לא יודעת איך לנהוג, האם להתערב ולדרוש ממנו לתת להם לשחק במשחקיו או להציע להם משהו אחר כדי שיהיו מרוצים?
תשובה: ילדים כמו מבוגרים בכל הגילאים מצפים לשיתוף פעולה מצד החברים וכשהציפייה הזו לא מתממשת, החברות עלולה לדעוך ולהסתיים. המיומנות החברתית של שיתוף נרכשת עם הזמן ואינה מובנת מאליה, בנך צעיר ונמצא בשלבים הראשונים של רכישת המיומנות. עלייך להימנע מלהתערב ולאפשר לו להתפתח לפי הקצב שלו מבחינה חברתית, פרט למקרים קיצוניים של התייחסות שלילית כלפי חבריו, כגון אלימות. כשאת מתערבת, עלול בנך להבין, שאת מעדיפה את חבריו על פניו או שהוא עלול ליצור בך תלות ולערב אותך בכל עניין חברתי. עלייך לומר לחברים הפונים אלייך, שאת בטוחה שהם ימצאו את הדרך לשחק יחד ולהזכיר להם אירועים שהם שיתפו יחד פעולה. במידה ומצאת לנכון להתערב, עשי זאת בדרך שלא תפגע באף אחד, ללא שיפוטיות ובלי לכפות על אף אחד התנהגות מסוימת.
◼️ חדשות משפחה: הורים, ילדים ומה שביניהם בווטסאפ לחצו כאן
