ביום שישי האחרון, מעט אחרי השעה 20:00, השקט בדירה של קובי ועינת סגן בבניין מגורים ברחוב התורן ביבנה הופר בדפיקות חזקות על הדלת. בתוך דקות ספורות, ערב שגרתי הפך למאבק על חיים של השכן והסתיים בהצלה מרגשת במיוחד.
המקרה אירע מספר ימים בלבד לפני שצוין ברחבי הארץ יום הדפיברילטור הלאומי, תזכורת לחשיבותם של מכשירי ההחייאה במרחב הציבורי ובבנייני מגורים. עבור דיירי הבניין, זו כבר לא הייתה תיאוריה אלא מציאות מצילת חיים.
בזכות תושייה וקור רוח הצליחו השכנים קובי סגן וברק יעקב, יחד עם שאר בני משפחתו של השכן שככל הנראה לקה בליבו, לבצע החייאה ולהפעיל דפיברילטור בזמן קריטי עד להגעת צוותי מד"א. השכן, בסביבות גיל ה-70 ואדם בריא בדרך כלל עפ"י בני משפחתו, פונה לבית החולים כשהוא בהכרה.
קובי, ספר מה בדיוק קרה באותו רגע שבו השכנה דפקה בדלת- איך הבנתם שמדובר באירוע חירום?
"בשמונה בערב נשמעו דפיקות חזקות בדלת. אשתי עינת פתחה ושמעתי את הבת של השכן צועקת: 'אבא שלי התמוטט, תעזרו לי בבקשה'. מיד רצתי לדירה שנמצאת קומה מעלינו. כבר בפתח ראיתי את השכן היקר שלנו שוכב על הרצפה והחתן שלו מבצע בו עיסויי לב בלי הפסקה. היה ברור שמדובר באירוע חירום של חיים ומוות".
מה היו הצעדים הראשונים שביצעת כשהגעת לדירה, וכיצד קיבלת את ההחלטה לרדת מיד להביא את הדפיברילטור?
"ברגע שהבנתי שהוא מחוסר הכרה ושהחתן מפמפם בלי לעצור כדי לשמור על זרימת דם ידעתי שהזמן קריטי. רצתי תשע קומות ללובי כי המעלית לא הייתה זמינה ולא רציתי לאבד זמן. הבת של השכן רצה איתי. הגעתי לעמדת הדפיברילטור, שברתי את החלונית, לקחתי את המכשיר ורצתי חזרה הפעם במעלית".
תאר את רגע השימוש במכשיר. האם הרגשת ביטחון בהפעלה? עד כמה ההנחיות הקוליות סייעו לכם בזמן אמת?
"כשחזרתי, פתחתי את המכשיר בזמן שהחתן ממשיך בעיסויים. השכן ברק שגם הגיע לעזור הצטרף אליי אחרי שהשכנה הזעיקה אותו. הכוננים של מד"א היו איתנו כל הזמן על הקו, אבל היה קשה להתמקד גם בהוראות שלהם וגם במכשיר במקביל, אז החלטנו להיצמד להנחיות הקוליות של הדפיברילטור. חילצתי את המדבקות, ברק בדק איפה למקם והדבקנו אותן. תוך שניות המכשיר אמר לנו להתרחק – וברק נתן שוק חשמלי ראשון. ישראל המשיך בעיסויים, ואני החלפתי אותו כדי לשמור על אפקטיביות כי הוא כבר היה מותש. כעבור זמן קצר המכשיר הורה שוב להתרחק וברק נתן שוק נוסף. פתאום ראינו נשימה קטנה, אבל המשכנו בעיסוי עד שהגיע תורן מד"א ואז צוות טיפול נמרץ שנתן שוק נוסף. ואז השכן פקח עיניים וחזר להכרה. זה היה רגע שלא נשכח".
בדיעבד, עד כמה אתה חושב שהעובדה שהדפיברילטור היה זמין בבניין עשתה את ההבדל בין חיים למוות?
"חד-משמעית! בלי המכשיר הסיכוי היה קטן בהרבה. זה מכשיר חובה בכל בניין מרובה דיירים. זמן הוא גורם קריטי במקרים כאלה. העלות זניחה לעומת הערך של הצלת חיים".
איזה מסר היית רוצה להעביר לדיירי בניינים נוספים בעיר לגבי הצבת דפיברילטור במבנה מגורים?
"אל תחכו לרגע האמת. תדאגו שיהיה לכם מכשיר בבניין ותכירו אותו. כשזה קורה אין זמן לחשוב".
מה שלומו של השכן כיום? האם הוא כבר יצא מכלל סכנה?
"הוא אדם חזק ואנחנו בקשר עם המשפחה, לפי מה שהבנו הוא במצב יציב בבית החולים ובעזרת השם הוא יחזור לעצמו בצורה הכי טובה שאפשר. אשתו סיפרה שהרופאים אמרו שפעולות השכנים והחתן הצילו את חייו. כל השכנים בבניין מחכים שהוא יחזור הביתה ונקבל אותו בשמחה גדולה".
עיר של מצילי חיים
בעיריית יבנה מציינים כי בשנים האחרונות הורחבה בצורה משמעותית פריסת עמדות ההחייאה בעיר. עשרות מכשירי דפיברילטור הוצבו בגינות ציבוריות, במוסדות חינוך, בבתי ספר, במתקני ספורט, בבתי כנסה ובמוקדים מרכזיים במרחב הציבורי כחלק ממדיניות ברורה להנגשת ציוד מציל חיים לכל תושב והגדלת סיכויי ההישרדות במקרה של דום לב פתאומי.
ראש העיר, רועי גבאי, מסר: "אני מצדיע לקובי, לברק ולישראל שפעלו בנחישות, באומץ ובאחריות והצילו את חייו של השכן. האירוע הזה ממחיש עד כמה זמינות דפיברילטורים במרחב הציבורי ובבנייני מגורים היא קריטית. נמשיך להרחיב את פריסת עמדות ההחייאה ברחבי העיר כי בסופו של דבר, תושייה אזרחית לצד ציוד זמין מצילים חיים".
◼️ חדשות יבנה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
