כ–800 אלף איש הוצאו לחל"ת או פוטרו מאז אמצע מארס, ועצמאים רבים נאלצים להתמודד עם חיתוך חד בהכנסות במקרה הטוב ובמקרה הרע, סגירה מוחלטת של העסק שלהם עד כדי אפס הכנסות אל מול הוצאות שכירות, מלאי וכו. כך גם משקי בית רבים שהם מתחת לעשירון השישי, נמצאים במצב שבו ההוצאות עולות על ההכנסות. משמעות הדבר היא שחלק גדול מהציבור מגדיל את המינוס והאשראי שלו בבנק.
מי שביקשו הגדלת אשראי ונדחו ע"י הבנקים הם דווקא הם אלה שזקוקים כיום להגדלת המסגרת יותר מכל. הבקשות של הפונים נבחנים לגופם בהתאם למכלול נתוני החשבון ועל פי שיקול דעתו העסקי של הבנק בלבד מבלי כל התחשבות רגשית, מדינית או פטריוטית.
גם אלו שהיו נחשבים ללקוחות טובים, אך הפכו להיות בדרגת סיכון (מפאת הגיל או העסק שעלול לחטוף סטירה מהמצב), נתקלים לראשונה בחייהם בתגובה קשוחה וכתף קרה של הבנק… עם שינוי הסטטוס כך השינוי ביחס ובגישה.
הרבית עולה:
בסקירה שנתן בנק ישראל לפני שבוע, דווח כי הריבית על הלוואות עלתה ב–0.5%–0.7% והיא צפויה להמשיך לעלות — וזאת כתוצאה מהתייקרות הריביות בשוק ההון וכן מעליית פרמיית הסיכון במשק, אך זו לא הצורה הגדולה. לקוחות במצוקה שמבקשים להגדיל את האשראי מהחשש שהם עלולים להיות בבעיה כלכלית כבדה, מתבקשים לשלם ריבית גבוהה עוד יותר על המינוס ויש שנאלצים לפנות לגופי אשראי חוץ־בנקאיים ולקחת הלוואות בריביות דו־ספרתיות.
משפחות שהגיעו לתקרת האשראי שלהם ואין להן מקורות אחרים להצטייד לצרכי חג הפסח מוביל אותן לבצע מהלכים שיפגעו בעתידן הכלכלי – כמו לפרוע קרנות השתלמות, לקחת הלוואות שיעמיסו על ההוצאה של משק הבית ועוד.
אילן בר שלום, המחזיק תחנת מוניות בבעלותו, מספר: "הבנקים שנותנים לך אפשרות לקחת הלוואה, הם בעצם לא נותנים לך חמצן אלא חנקן, הם לא באים ואומרים תיקח איקס כסף ותחזיר אותו בתשלומים נורמליים למצב כיום. לצורך העניין – לקחת 200 אלף שקל ואתה מחזיר 2000 שקל בחודש לתקופה של 4 שנים, וכל זה דחיית תשלומים לעוד 3 חודשים, ז"א אם אתה בא ולוקח את הסכום כסף הזה, זה בסך הכל אקמול לתקופה קצרה, כי אתה לא יכול עוד ארבעה חודשים לעמוד בחוב שהצטברו. מעבר לפתיחת תיק, אתה צריך לשלם לבנקים עוד 3.75 אחוז. מה יהיה עוד חודשיים שהבנקים ידרשו את הכספים הללו?. אנחנו האנשים הפשוטים מפסידים כסף".
העמדה של הבנקים: באופן רשמי טוענים הבנקים כי המגמה היא לסייע ללקוחות עד כמה שניתן – אולם כל מקרה נבחן לגופו ולא תאושר הגדלת מסגרת ללקוח שלא יוכל לעמוד בהחזר. אמנם חלק גדול מהלקוחות נקלעו כרגע למשבר, אבל ההנחה היא שהמשבר הוא זמני והבחינה של הבנק במסגרת ניהול הסיכונים היא של היכולת של הלקוח לפרוע את חובותיו בעתיד.
דחיית משכנתאות והלוואות:
הקלה משמעותית עליה הכריזו הבנקים היא בדחיית תשלומי המשכנתא לתקופה של עד ארבעה חודשים. חלק מהבנקים גם יצרו טופס מקוון המאפשר פנייה נוחה לצורך דחיית תשלומי המשכנתא בשלושה או ארבעה חודשים. הדחייה אינה מביאה לדחייה בפירעון המשכנתא – הסכומים הנדחים מועמסים על יתרת החוב. אבל הסכום המוקפא נפרש על פני תקופה של שנים וגם זה יכול לעזור. יש גם מקרים שבהם הבנקים לא מאשרים דחייה של המשכנתא. למשל, אם היה פיגור בהלוואה במועד בקשת הדחייה, אם הייתה הקפאת תשלומים קודמת או אם למשכנתא נותרו ארבעה תשלומים או פחות.
אלו שסוחבים על עצמם הלוואות שאינן לדיור, כמו משקי הבית ולעסקים קטנים, פונים לבנקים לדחות את תשלומי ההלוואה למספר חודשים, אך אישור דחיית החזרי ההלוואה הוא מעט בעייתי. הבנק יאשר את הדחייה רק אם יניח שללקוח יש יכולת החזר עתידית. במקרים אלה, כשהדחייה מאושרת, חלק מהבנקים מאפשרים ללקוחות לבחור אם להאריך את משך ההלוואה בהתאמה, כך שההחזר החודשי לא יגדל, או להגדיל את ההחזר החודשי ולהשאיר את משך ההלוואה על כנו, כפי שנעשה במשכנתאות. בחלק מהבנקים כשההחזר נדחה, גם משך ההלוואה נדחה אוטומטית.
