fbpx

הלכות פורים תשפ"א בשגרת קורונה במזכרת בתיה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

חג פורים נחוג זכר ליום בו היהודים ניצלו מגזירת השמד שהוציא המן הרשע משנה למלך אחשוורוש "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד". באה אסתר המלכה אצל המלך להתחנן להציל את בני עמה מיד המן הרשע. נענה המלך ותלה את המן ומינה במקומו למשנה את מרדכי היהודי. הגזירה בוטלה וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

השנה, בשגרת הקורונה, כדי להימנע מלהידבק בנגיף כוביד 19 וחמור יותר החשש מהדבקת אחרים, חובה לחוג את חג הפורים הבעל"ט בחוג המשפחה המחוסנת לקיים את הכתוב במגילת אסתר "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה… וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". אירועים המוניים היכולים להפוך מוקד הדבקה. המסיבות ברחובה של עיר דינם להיבטל מחשש להתפשטות המגיפה.

מצוות היום: מקרא מגילה (במקום אמירת הלל). מתנות לאביונים. שתי מתנות לשני אביונים. משלוח מנות איש לרעהו; שתי מנות לחבר. משתה ושמחה; סעודת פורים בבשר ויין עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

בתפילת שחרית קוראים בתורה "ויבוא עמלק וילחם בישראל ברפידים" (סוף בשלח). בברכת המזון ובתפילת העמידה אומרים "על הניסים" להזכיר את נס ההצלה שארע ליהודים שחיו ב -127 מדינות אחשוורוש (485-465 לפה"ס).

השומע קריאת המגילה מתוך מגילה כשרה במניין בבית הכנסת כנהוג מידי שנה בשנה זכה לקיים את המצווה ברוב עם הדרת מלך לפרסומי דניסא, אנשים ונשים חייבים בקריאה מדאורייתא. בשגרת הקורונה המניינים יהיו קטנים יותר על פי הנחיות משרד הבריאות מחשש להתקהלות אסורה. אם אינו יכול להגיע לבית הכנסת ולקרוא במנין ואין בידו מגילה כשרה. יקרא מתוך מגילה מודפסת ולא יברך ויזהר לקרותם בנגינתם וטעמם (רמ"א או"ח תרפ"ה). השומע קריאת המגילה בזום או ברדיו לא יצא ידי חובה שחייב לשמוע באזנו מפי הקורא.

חולה קורונה יש לו דין חולה שיש בו סכנה והוא ומשמשיו פטורים מן המצוות (שו"ע או"ח תר"מ ג') או הנמצא בבידוד שדינו כספק חולה. שמענו שהנגיף מסוגל תוך זמן קצר לתקוף את החולה ולדרדר מצבו למצב של סכנה מיידית לחייו. כידוע, גם ספק פיקוח נפש כפיקוח נפש ודאי. וכל פיקוח נפש אפילו הקל שבקלים דוחה את כל מצוות התורה כאמור "וחי בהם". החיים גופא מעל לכל.

בכל אופן, המתפלל יחיד בביתו ובידו מגילה כשרה, קורא אותה בברכה (או"ח תר"צ ח"י) ויצא ידי חובתו. אם אין בידו מגילה כשרה יאמר את המגילה בלי הברכות (או"ח תרצ"א י') יקפיד לקרוא אותה גם ללא הטעמים מילה במילה ובהיגוי הנכון וחייב להבין מה שקורא שלא תשכח תורת המגילה (פרי מגדים).

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן