"ויגש אליו יהודה" (בראשית מ"ד, יח), "כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו" "המלכים"? זה יהודה ויוסף
עדיםזאנו למפגש בין שתי מלכויות: ההנהגה של יהודה שונה במהותה מהנהגתו של יוסף, הנהגת יהודה פונה לצד הפנימי של עם ישראל לייחוד הא-לוהי "הייתה יהודה לקודשו", בעוד שהנהגת יוסף פונה לצד האוניברסלי מתוך מגמה לרומם את האנושות כולה. שורשי ההנהגה של יהודה ויוסף נובעים כל אחד מאמו ואביו, יעקב, שנקרא בשני שמות יעקב וישראל, נשא שתי נשים רחל ולאה. יעקב ורחל אפשר לראות בהם את ההנהגה של עם ישראל כחלק מן ממשפחות העמים, שיש לו ארץ ומלכות משלו וצרכי קיום אנושיים ונורמליים, לכאורה "עם ככל העמים". לעומת זאת, בישראל ולאה, ניתן לראות הנהגה על טבעית א-לוהית ניסית, שאינה שייכת לזמן ולמקום אלא שייכות מוחלטת לבורא לדבקות הא-לוהית.
בהתבוננות זו ניתן לראות שני צדדים של מציאות אחת, גוף ונשמה, אדם שבנוי משני התכנים האלה יחד, כך ניתן לראות את יהודה שהיה נציגה של לאה שפנה ל"נשמה" ולכוחות הרוחניים, שנשלח על ידי יעקב ללכת ולהקים בגושן אשר במצרים, בית מדרש, עוד לפני הגעת משפחת יעקב למצרים. יוסף לעומתו נשלח על ידי יעקב אביו מעמק חברון (מאותה עצה עמוקה שנאמרה לאברהם שקבור בעמק חברון "גר יהיה זרעך ?") ללכת ולראות את שלום אחיו הרועים בשכם, ומשם "הורד מצריימה" על ידי ההנהגה הא-לוהית כדי להתחיל ולכונן את הכלכלה של העולם כולו ולהיות ליעקב ולבני ביתו מחסה בשעת הגזרה של "גר יהיה זערך". אם כן, שני האחים, שני מלכים, עומדים זה מול זה עם הנהגות שונות אך מגמה אחת לתקן עולם במלכות ש-די.
שני הכוחות האלה נפגשים במספר מערכות. אחת מהם מובאת בגמרא (סנהדרין ק"ב ע"א): "תפסו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו: מי בראש? בן ישי בראש. אמר לו ירבעם להקב"ה אם כן איני רוצה". מפני מה ירבעם, מבני אפרים, סבור שהוא בראש? הבנתו שכמו בכוחות הטבע החומר הוא קודם לרוח, כשם שבני אפרים יצאו ממצרים לפני הזמן וכשם שהמנהיג הכובש את הארץ בדור כובשי כנען הוא יהושע בן נון, מזרע אפרים, כך סבור היה ירבעם שאף הוא ראוי להקים לנצח את מלכות ישראל. אך אין כן הדבר. בתחילה כוחו של יוסף בגאולה האחרונה יהיה לעורר את הלבבות לקיום מצוות והמצווה הראשונה שיעורר עליה תהיה מצוות יישוב ארץ ישראל וממנה לשאר המצוות. לאחר מכן מלכות יוסף תמסור את ההנהגה למלכות של יהודה שעניינה גיבוש ממלכה המיוסדת על לימוד תורה והפצתה. בשל זה יתלכדו הכוחות ל"עץ אחד" כדברי הנביא יחזקאל בהפטרת השבת.
יהי רצון שנזכה לכינון וחיזוק אחיזתנו בארץ ישראל ולהפרחת שממות הארץ והתורה גם יחד, ונזכה לגאולה בקרוב בימינו אכי"ר.
**
הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
