מבזקים
יותר מ – 300 ימי מילואים, ובין לבין מלמד את הצעירים בלוד ורמלה לנהוג: הכירו את זוהר ישראל נפצע בצוק איתן, שירת שנה במילואים והקים במודיעין עסק שנולד מההזמנות של אשתו מחו"ל 410 ימי מילואים, ובבית מחכים הפרלינים: הסיפור המתוק של שבתי מקיבוץ סעד אחרי שמונה חודשי מילואים הוא פתח עגלת קפה במזכרת בתיה. למה דווקא בצהוב? במקום עוד חבילה מהאינטרנט: המילואימניק ממצפה רמון שמזמין אתכם לערב מתחת לכוכבים שני אחים פתחו בר בנס ציונה ויצאו להילחם: הסיפור שמאחורי הרמוני ראשון לציון: ריבוי חילוצים ממעליות בעקבות הפסקת חשמל אזורית בין זירות הלחימה למשחקי הילדים: המילואימניק מנתיבות שבונה את בית המקדש מקוביות הכלבים הגדולים מחכים לו בנתניה: זיו יוצא למילואים, והמספרה נשארת מאחור מהמילואים לעולם הדייטינג: האישה מסביון שמלמדת איך לזהות נוכלים נתניה: חובש איחוד הצלה הזריק אפיפן לגבר שפיתח תגובה אלרגית מסכנת חיים קריית מלאכי: תרגיל חירום עירוני יתקיים היום בשכונת הסביונים ב־7 באוקטובר יצא עם הג'יפ לעוטף עזה. היום הוא מחכה לכם בקצה המדבר בערד מעזה לפתח תקווה: שני לוחמי גבעתי הפכו את החברות מהצבא לעסק משותף הגשימו חלום באילת: שמונה תלמידי ״אורים״ הפכו לשוטרים ליום אחד הזקן הארוך בישראל, 250 ימי מילואים ומצלמה אחת: הסיפור של תומר מקריית אונו מבאקו לקריית גת, דרך המילואים: הסיפור שמסתתר מאחורי גלריית התכשיטים אשקלון: שריפה פרצה בחדר מדרגות ברחוב ההסתדרות, דיירים הונחו להסתגר בבתיהם הוא בונה בתים למחייתו, אבל במילואים נאלץ לנהל הכול מרחוק: הסיפור של משה חן מקריית עקרון קריית מלאכי: האב והבן שמנהלים מסגרייה, וכל הצוות שלהם משרת במילואים
חממי (1)

פרשת השבוע מאת הרב ישראל חממי: להפוך את העפר ללימונדה

חממי (1)

מעשה באיכר ולו פרד זקן. באחד הימים נפל הפרד לתוך באר ריקה. האיכר החליט כי לא יעלה בידו להוציא את הפרד מן הבאר העמוקה, ולכן הזמין את שכניו, ויחד החלו לערום עפר – כדי לקבור את הפרד, שלא יתייסר. הפרד חש ברגבי בעפר הנוחתים עליו, ונחרד – בעליו רוצה לקבור אותו חיים! אחר כך עלה בראשו רעיון – הוא ינער מעצמו את העפר, ויטפס על התלולית הנוצרת בתחתית הבאר. הוא התעלם מן הכאב ומן ההשפלה, וטיפס ללא לאות. הערמה גבהה עוד ועוד, הפרד התקדם עוד ועוד, ולבסוף, לעיניהם המשתאות של האיכר ושכניו – יצא מן הבאר חי. העפר, אשר היה עלול לקבור את הפרד – הציל לבסוף את חייו.

▪▪▪

בפרשת השבוע הקב"ה אומר למשה שידחק בעם שישראל לקחת מהמצרים כלי כסף, כלי זהב ושמלות. רש"י מסביר שהקב"ה דואג שתקוים הבטחתו לאברהם אבינו: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם […] ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". אם כן, ה' מקיים את חלקו בעסקה. אבל מדוע הסכים אברהם אבינו, אבי האומה, לעסקה הזו? מדוע לא התקומם ולא התחנן: "ריבונו של עולם, אני מוותר על הרכוש הגדול, העיקר שתוותר אתה על העבודה ועל העינויים שלהם!"?

בתורת החסידות מוסבר שהרכוש הגדול המוזכר כאן הוא הניצוצות האלוקיים הטמונים במצרים. הבריאה כולה נבראה בידי הקב"ה, ובכל חלק ממנה מסתתר הכוח האלוקי המחיה אותו. תפקידו של יהודי הוא לגלות את הניצוץ האלוקי הטמון בכל חלק בבריאה. וכיצד? הניצוץ שבדבר מתגלה כשיהודי משתמש בדבר זה למטרה טובה – כשמברכים על מאכל, מגלים את הקדושה שבו; כשנותנים צדקה, מגלים את האלוקות שבכסף. ככל שהקליפה עבה יותר – כך הניצוץ שמתחבא בתוכה גדול יותר. מצרים הייתה באותה תקופה "ערוות הארץ" – הקליפה הכי גדולה בעולם. כדי שצאצאיהם של אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, יהפכו לעם ישראל – היה עליהם לעבור את כור ההיתוך של מצרים ולברר את כל הניצוצות הגדולים שהיו טמונים שם.

וכך אומר הקב"ה לאברהם: "הבנים שלך הולכים להיות במקום קשה ולעבוד עבודה קשה, אבל אני מבטיח לך שיגיעתם לא תהיה לריק. בסופו של תהליך, הם יצליחו לברר את הניצוצות ויצאו ברכוש גדול". לכן, כשמגיע רגע היציאה, מפציר בהם משה לקחת אתם את הכסף ואת הזהב של המצרים. כשיעשו בהם את השימוש הנכון (ויבנו מהם משכן לה'), יעלו את הניצוצות הטמונים במצרים לקדושה, וכך יגיעו לארץ ישראל ברכוש רוחני גדול.

▪▪▪

פעמים רבות אנו נתקלים בקשיים גשמיים ובקשיים רוחניים. אם נבין שהקושי הוא אתגר – נצליח לצאת מהקושי ברכוש גדול. אם נשכיל להשתמש בעפר שמנסה לכסות אותו כדי להתעלות – נמצא את עצמנו מחוץ לבור.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

דילוג לתוכן