מבזקים
700 פצועים ביממה אחת: הסיפור של צוותי סורוקה מבאר שבע הגיע לבכירי הרפואה בעולם אחרי עיכוב ממושך: הוסר חסם בפרויקט הרכבת המהירה שיעבור בנתניה בלי ממ״ד, עם הבטחות לשיקום: הנתונים המדאיגים של תושבי אשקלון פרץ לבית כנסת וניסה לעקור קופת כסף ממקווה באופקים: כך הסתבך תושב העיר המדינה ידעה לפנות אותם, אבל מה קרה כשתושבי שדרות והעוטף חזרו הביתה? 77% לא רואים התקדמות בתשתיות: הדו"ח שחושף מה חושבים תושבי באר שבע והנגב על הבטחות הממשלה מה מצאו בסופר באשדוד? מזון הושמד, מסמכים נתפסו ובעלי העסק נחקרו באזהרה ירושלים פותחת חודש של אירועים לבני 60+: מופעים, טיולים וסדנאות ברחבי העיר מה עומד לקרות בתל קטרה? המסורת העתיקה שתחבר את תושבי גדרה כשרחובות עצרה את הלימודים והמסחר בשביל תפוזים: החג העירוני שכמעט נשכח הבנייה הייתה אמורה להתחיל ב – 2026: מה השתנה בפרויקט 387 הדירות בנס ציונה? באר שבע: בן 30 במצב אנוש לאחר שרכבו התנגש בעמוד 29 חובשים חדשים הצטרפו למד״א־הצלה שרון בנתניה נפלים אותרו ברכס רמים: צו שטח צבאי סגור הוטל על המרחב אשדוד: הולך רגל נפגע מרכב ברחוב קרן היסוד עוד אירוע אלימות בנתניה: גבר כבן 30 נדקר ונפצע קשה ממחר חובה להדליק אורות גם בשמש: הפרט שנהגים רבים עלולים לפספס עשן ורכבי כיבוי בשכונת עיר היין באשקלון: מה צפוי לקרות מחר ברחוב שירת היין? שבוע של חסימות ברחובות: אלה הכבישים שייסגרו ממחר, ובאילו רחובות ייגררו רכבים רוכב אופניים נהרג מפגיעת רכב סמוך לפלמחים: הנהג נחקר במשטרה

בלי ממ״ד, עם הבטחות לשיקום: הנתונים המדאיגים של תושבי אשקלון

תוכנית ממשלתית בהיקף של כ־1.4 מיליארד שקל נועדה לחזק את אשקלון אחרי המלחמה, אבל בדוח לזקן 2026 עולים פערים בין ההכרה בפגיעה בעיר לבין השינוי שהמשיבים מרגישים בפועל. פתרונות המיגון בבניינים ישנים קיבלו ציון 2.21 מתוך 5, והסיוע בלינה ובפינוי ציון 2.14.

תושבי אשקלון מכירים היטב את המשמעות של מגורים בעיר שמתמודדת עם איום ביטחוני מתמשך. במשך שנות הלחימה נדרשו משפחות רבות להתמודד עם אזעקות, עם הצורך להגיע במהירות למרחב מוגן ועם פגיעה בשגרת החיים. אלא שדוח חדש מעלה שאלות על מידת השיפור שהורגש בעיר בעקבות תוכניות הסיוע והשיקום שהוכרזו.

דו"ח לזקן 2026, שבחן את מדיניות הממשלה בדרום מנקודת מבטם של התושבים, הקדיש לאשקלון נספח נפרד המבוסס על תשובותיהם של 103 מתושבי העיר.

אחד הממצאים הבולטים נוגע למיגון בבניינים ישנים שאין בהם מרחב מוגן. המשיבים שהשאלה הייתה רלוונטית עבורם העניקו להתקדמות פתרונות המיגון או הפינוי־בינוי ציון של 2.21 מתוך 5 בלבד.

ציון נמוך עוד יותר, 2.14, ניתן לזמינות הסיוע בלינה ובפינוי בזמן סבבי הלחימה, בקרב מי שנדרשו להתפנות או לסייע לבן משפחה מבוגר. אלה שני הציונים הנמוכים ביותר מבין שאלות הסיוע הייעודיות שנבדקו בעיר.

הנתונים נוגעים לסוגיה רגישה במיוחד באשקלון. בניגוד לתושבי יישובי העוטף שנכללו במתווי פינוי ממשלתיים רחבים, אשקלון לא נכללה במתווה הפינוי המלא של יישובי 0 עד 7 קילומטרים מגבול הרצועה. במהלך הלחימה הופעלו מנגנוני סיוע מסוימים, אולם לפי תשובות המשיבים שנזקקו להם, המענה לא תמיד נתפס כמספק.

באוגוסט 2025 אישרה הממשלה תוכנית ייעודית לשיקום ולפיתוח אשקלון לשנים 2025 עד 2029, במסגרת החלטה 3304. התוכנית, בהיקף מדווח של כ־1.4 מיליארד שקל, כוללת תחומים כמו חינוך, רווחה, ביטחון, פיתוח כלכלי, תיירות, תחבורה ואיכות הסביבה.

אך כאשר נשאלו התושבים אם התקציבים שהובטחו במסגרת התוכנית מגיעים בפועל לשטח, התקבלה הערכה נמוכה של כ־2.4 מתוך 5. ציון דומה ניתן גם לשאלה אם אשקלון זוכה למענה ממשלתי הדומה לזה שמקבלים יישובי העוטף.

לעומת זאת, ההכרה באשקלון כעיר שספגה פגיעה משמעותית במהלך המלחמה קיבלה ציון של 2.96. המשמעות היא שבקרב המשיבים קיימת תחושה מסוימת שהמדינה מכירה בפגיעה בעיר, אך שביעות הרצון מהשינוי המורגש בעקבות ההכרה נמוכה יותר.

גם הציון הכולל של השיקום העירוני, 2.69 מתוך 5, מעיד על שביעות רצון מוגבלת. במסגרת הבדיקה נשאלו התושבים גם על השיפור בתחושת הביטחון ובנוכחות השיטור בעקבות תוכנית "עיר בטוחה", ועל ההתקדמות בפיתוח התיירות והתשתיות לאורך החופים.

ממצא מעניין נוסף נוגע להבדלים בין נשים לגברים בעיר. נשים דירגו את השיקום העירוני בציון ממוצע של 2.46, לעומת 2.93 בקרב גברים. לפי החוקרים, זהו פער מובהק סטטיסטית, והוא בולט במיוחד משום שבאזורים אחרים שנבדקו לא נמצא הבדל דומה בין נשים לגברים בהערכת יישום החלטות הממשלה.

למרות הביקורת העולה מהתשובות, התמונה באשקלון אינה שלילית בכל התחומים. תחושת הביטחון של המשיבים בעיר קיבלה ציון של 3.34, לעומת 3.15 בקרב המשיבים מארבעת אזורי הנגב ששימשו להשוואה. השירותים המקומיים קיבלו 3.26 לעומת 3.01, פער שנמצא מובהק סטטיסטית.

גם הערכת תפקוד הממשלה באשקלון, 2.64, גבוהה יחסית לציון 2.41 בקרב המשיבים מאותם אזורים. עם זאת, שני הציונים נמוכים מאמצע סולם שביעות הרצון, והנתונים אינם מעידים על שביעות רצון גבוהה מתפקוד הממשלה.

בתחום התעסוקה קיבלה אשקלון ציון של 2.46 מתוך 5, מעט נמוך יותר מהציון באזורי הנגב האחרים שנבדקו, אך ההבדל אינו מובהק סטטיסטית.

הדוח נערך על ידי פריזמה נגב בהובלת פרופ' רפי בר־אל וד"ר לירן מימוני, במסגרת יוזמה משותפת של קרן מיראז', המועצה האזורית רמת הנגב ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב, בשיתוף תנועת עתיד לעוטף ועמותת אג'יק.

אשקלון נבדקה בנפרד משום שאינה חלק מהנגב הגאוגרפי, אך נפגעה במלחמה ונכללה בתוכנית שיקום ממשלתית ייעודית. עורכי המחקר מדגישים כי המדגם אינו מייצג סטטיסטית את כלל אוכלוסיית העיר, וכי בשאלות שהתייחסו לשירותים מסוימים מספר המשיבים היה קטן יותר. הנתונים משקפים אפוא את חוויות המשתתפים בסקר ולא בדיקה מלאה של ביצועי הממשלה או של היקף התקציבים שהועברו לעיר.

ממצאי דוח לזקן 2026 הוצגו במסגרת ועידת בן־גוריון הרביעית בנגב, "בין חזון למציאות", שנערכה ביום שני, 2 בנובמבר, במדרשת בן־גוריון. הוועידה עסקה בפיתוח הנגב ובפערים שבין התוכניות הממשלתיות לבין המציאות שאותה חווים התושבים.

באשקלון, הממצאים מעלים שאלה פשוטה: עד כמה תוכנית השיקום שאושרה לעיר מתורגמת לשיפור שמרגישות משפחות שעדיין זקוקות למיגון, לביטחון ולמענה יומיומי? זו השאלה שתמשיך ללוות את העיר גם בשנים שנותרו ליישום התוכנית.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: ליזה ללוצאשווילי

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של אשקלון

לחצו כאן
דילוג לתוכן