עובדת זרה טענה כי פוטרה בזמן בו חלתה בשחפת. היא תבעה את מעסיקה בסך של 75,000 ש“ח אולם בית הדין לעבודה פסק לטובתה 17,000 שקלים בלבד, בגין זכויות פנסיה ודמי הבראה.
**
בבית הדין האזורי לעבודה ניתן פסק דין בתביעה שהגישה עובדת אריתראית נגד מעסיקתה, חברה לחומרי בניין. על פי פסק הדין העובדת תקבל 17,000 ש“ח בלבד, בגין זכויות פנסיה ודמי הבראה שלא שולמו לה, תוך דחיית שאר רכיבי התביעה – שהם פיצוי פיטורין, פיצויים בגין פיטורים בזמן מחלה, פיטורים שלא כדין, 30 ימי מחלה, דמי חגים, הודעה לעובד, הנפקת תלושי שכר שלא כדין ועוד.
המדובר בעובדת זרה (אריתראית), שהתקבלה לעבודה כמנקה בחברה לחומרי בנין בעיר. עם קבלתה לעבודה מילאה העובדת הצהרת בריאות כנדרש, בה הצהירה כי לא חלתה במחלות זיהומיות לרבות מחלת השחפת ובהתאמה הקים עבורה מנהלה, פוליסת ביטוח רפואית אשר אפשרה לה לקבל טיפולים רפואיים, כמעט מלאים כפי הקבוע בסל הבריאות הממלכתי לכל תושב.
לאחר שנתיים בהם עבדה בחברה, נעדרה התובעת מהעבודה למשך חודש ימים, ללא כל הודעה או אישור ממנהליה, גם ללא הצגת אישור מחלה כלשהוא. בחלוף חודש ימים שבה העובדת למקום העבודה, הציגה אישור לפיו בזמנים בהם היא נעדרה הייתה חולה בשחפת, תוך דרישה לחזור לעבודה סדירה. לאחר עיון במסמך הרפואי שהציגה העובדת, הודיע לה מנהלה כי על מנת לדון בחזרתה לעבודה, עליה להציג בפניו אישור רפואי לפיו היא איננה חולה במחלת השחפת וכי היא כשירה לעבודה לחלוטין. למשמע בקשה זו, נטשה העובדת את מקום העבודה, בפעם השנייה, נעלמה למשך חודשיים ולאחריהם חזרה ודרשה ממנהל החברה את כספי הפיצויים לרבות ימי מחלה ושאר זכויות להם טענה. מנהלה השיב כי במעשיה היא התפטרה וינהגו בה על פי דין.
חודשיים לאחר מכן הגישה התובעת כתב תביעה בסך כולל הנאמד ב-75,000 ש“ח לבית הדין האזורי לעבודה. הנתבעת, הגישה כתב הגנה באמצעות עו“ד אופיר לסרי, העוסק שנים ארוכות בתחום העבודה והביטחון הסוציאלי. עו“ד לסרי דרש בכתב הגנה ארוך ומנומק את המסמכים הרלוונטיים, הגיש בקשות לצווים וגילה במסמכים שהגיעו לידיו כי העובדת לא חלתה בשחפת בזמנים בהם נעדרה ממקום העבודה, אלא חלתה בעבר ולאחר שלאחרונה חשה ברע ניגשה לרופא ובאופן טבעי בשל הרקע הרפואי של מחלת השחפת בה חלתה בעבר, החלה העובדת בסדרת בדיקות, בסופן נשללה אצלה מחלת השחפת. עוד טען עו“ד לסרי, כי מהמסמכים שהונחו בפניו נתגלה כי התובעת חלתה בעבר במחלת השחפת, או אז ערך התאמה בין דו"חות הנוכחות של העובדת שנים לאחור לבין המועד בו היותה העובדת חולה בשחפת וגילה כי בזמנים בהם התובעת עבדה בחברה הנתבעת, היא חלתה בשחפת והסתירה את דבר מחלתה המדבקת מהנתבעת, תוך שהיא מהווה סיכון רפואי במדרג הגבוה ביותר. בשלב הזה הבין ב“כ התובעת כי בתיק שהוגש לבית הדין קיימות בעיות העלולות לגרום לנזק גדול לתובעת ובכלל לשהייתה כאן בארץ.
לאחר מו“מ קצר הגיעו הצדדים להסכמה כי התובעת תקבל את כספי הפנסיה ואת דמי ההבראה, נחתם הסכם פשרה לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות התובעת ובית הדין העניק להסכם תוקף של פסק דין. עו“ד לסרי מסר כי "מדובר במקרה מורכב שחייב ביצוע חקירה רחבה על מנת להגיע לחקר האמת. לצערי מעסיקים רבים מתפשרים מלכתחילה בסוגיות דומות בכדי לא להיגרר לבתי משפט או סוגיות משפטיות ובשל כך מפסידים כספים רבים שאינם חייבים כלל לשלם, מראש ואני שמח על התוצאה הסופית ובוודאי על כך שהנתבעת, מרשתי, בחנה את הסוגיה לעומקה ובכך מנעה זליגת כספים מיותרת וחסרת כל בסיס לתובעת".
