הבוקר (שני) הובא חיים סולומונוב אל בית המשפט באשקלון לאחר שנעצר בחשד לאונס אחייניתו בת החמש וחצי!! אמה של הילדה, ניגשה אל תחנת משטרת קרית גת שם הגישה תלונה בחשד כי החשוד לקח את הקטינה ברכבו למקום מבודד, שם עפ”י החשד ביצע בה עבירות מין חמורות, אשר פורטו במהלך חקירה נגדית בה בה נדרשו נציגי המבקשת (מדינת ישראל) להשיב לב”כ של סולימנוב עו”ד ז’אנה זייצב:
ש: אתם מייחסים גם מעשה סדום וגם אינוס.
ת: כן. הכל באותו ארוע, מעשה סדום החדרת אבן המין לפיה של הקטינה ומעשה אינוס לאבר מינה.
ש: הוא לוקח אחריות רק על האינוס או על מעשה הסדום.
ת: הוא לוקח אחריות על שניהם.
ש: הוא אומר שזה ניסיון לאינוס
ת: אנו אומרים שזה לא ניסיון זה אינוס, היה ניסיון להחדיר, הייתה החדרה מסויימת גם לפי עדות הילדה.
ש: לא מדובר במי שהיה אחראי עליה, מדובר במי שהיה איתה במקרה.
ת: הוא לא מגדל אותה.
ש: לגבי שיבוש הליכי משפט במה מדובר.
ת: מאז האירוע.
ש: הוא ניסה להניע את הורי העדה או שהייתה חרטה.
ת: היו כמה וכמה דברים.
ש: אני מבינה שדיבר עם הורי הקטינה לפני כן, הביע חרטה והתנצל, ביקש מהם לא להגיש תלונה.
ת: היה כמה פעמים כן, בגלל האחות. זה מופיע בתיק החקירה וגם על סמך העדות שלו. זה גם בעדותו וגם בעדות האישה. הוא גם הביע התנצלות.
ש: האם הוא סיפר על בעיות נפשיות שהוא מתמודד עימם מגיל צעיר.
ת: סיפר, זה בפני בית המשפט, סיפר שהוא נפגע מינית בעצמו.
ש: הוא נפגע בילדות.
ת: אמת.
ש: האם סיפר שהמעשים נעשו תוך כדי ההשפעה.
ת: הוא קשר לזה שהיה נפגע בעבר.
ש: שאלו אם היה תחת מחשבות, על המעשה שהוא עבר.
ת: זה עלה בעדותו, עשו לו את הדברים האלה שהיה קטן.
ש: הוא מספר שלאחרונה עבר הליך טיפולי אצל פסיכולוג.
ת: מאז האירוע. הוא סיפר בעדותו על 3, 4 מפגשים.
ש: פניתם לאותו פסיכולוג.
ת: יש חיסיון, אני לא יודע אם אפשר לפנות.
ש: האם סיפר שהוא מתמודד עם מצב פוסט טראומה שנפגע קשות בגיל 14 או 16 כמעט נפטר כתוצאה ממעשה אלימות.
ת: סיפר בעדותו. סיפר שהיה אירוע טראומטי.
ש: האם יש לבדוק אותו לבדיקת כשירות למעצר.
ת: יש רופא במעצר, אם הוא מחליט שצריך לקחת אותו.
ש: לגבי פעולות החקירה, הילדה נחקרה על ידי חוקרת ילדים.
ת: כן.
ש: יש דוח חקירה.
ת: כן.
ש: המשיב נחקר.
ת: כן.
ש: הוריה של הילדה מסרו עדות.
ת: האמא מסרה עדות. יש 33 פעולות חקירה, הרבה לא פעולות טכניות.
ש: באיזה פעולות מדובר, הוא נחקר, הילדה נחקרה, ההורים נחקרו. יש חשש שביצע מעשים דומים למישהו, האם מישהו מהמשפחה העלה חשש.
ת: אנו בתחילת החקירה. יתכן שיש גם דברים כאלה. זה עולה גם ממנו. זה בדיוק מה שאמר גם לאמא.
השופטת דורית בונדה ציינה בהחלטתה: “לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב למשך 8 ימים לצרכי חקירה. המשיב נעצר ביום 30.5.21 בחשד לביצוע עבירות חמורות של מעשה סדום בקטינה בת משפחתו של המשיב, אונס של הקטינה, התעללות מינית בקטינה ושיבוש מהלכי משפט.
עיון בחומר החקירה ובכלל זה בדוח הסודי מלמד, כי קיים חשד סביר כי המשיב עבר את העבירות המיוחסות לו וכן קיימות עילות מעצר כמפורט בבקשה. למעשה המשיב קושר את עצמו למרבית החשדות המיוחסים לו, מודה בביצוע מעשה סדום בקטינה וביחס לחשד לאינוס הקטינה טוען כי ניסיונו להחדיר את אבר מינו לאבר מינה של הקטינה לא צלח, כך שמעדותו עולה כי לדבריו מדובר בניסיון לבצע אונס. אותה קטינה בה על פי החשד ביצע המשיב את המעשים החמורים, הינה לא אחרת מאשר אחייניתו. המעשים על פי החשד בוצעו בעוד הקטינה הייתה כבת 5 וחצי בלבד.
המשיב מסביר את הרקע למעשים במצבו כקורבן למעשים דומים אשר בוצעו בו בהיותו קטין, על רקע זה המשיב מטופל פסיכיאטרית. חומרי החקירה קשים לקריאה, המעשים המתוארים בהם כפי שבוצעו על פי החשד על הקטינה, קטינה חסרת ישע, צעירה בשנים, הינם מעשים חמורים ביותר, שהדעת אינה יכולה לסבול. החקירה בראשיתה, ואף שהמשיב קושר עצמו למרבית המעשים המתוארים בתיק החקירה, עדיין מדובר בחקירה הדורשת זמן, בין היתר לצורך חקירת עדים רבים במעגל הקרוב למשיב ואף חקירת וגביית עדות מגורמים אחרים חיצוניים אשר נדרשת גביית עדותם.
המשיב אינו אוחז בעבר פלילי, יחד עם זאת מסוכנותו נעוצה בחומרת החשדות המיוחסים לו ובמעשיו כלפי הקטינה אחייניתו. בפתח הדיון עתרה ב”כ המשיב להורות על אסור פרסום פרטיו המזהים של המשיב והפרשה בכללותה. ב”כ המשיב טענה כי פרסום פרטיו עלול להוביל לחשיפת זהות הקטינה. ב”כ המבקשת התנגד לאסור הפרסום וטען כי יש אינטרס ציבורי המחייב פרסום פרטי הפרשה, בין היתר על מנת להביא להגשת תלונות נוספות ככל וקיימות מפי קורבנות נוספים ובעניין זה הפנה לעדות אשר סומנה על ידי בתיק החקירה ולתרשומת אשר נרשמה בכתב על גבי הדוח הסודי.
שקלתי טענות הצדדים בעניין זה, כשהותרתי את ההכרעה בעניין לשלב הנוכחי בו כבר אין ספק לטעמי כי קיים חשד סביר ברף גבוה הקושר את המשיב לעבירות המיוחסות לו. השאלה העומדת כעת על הפרק, הינה האם יש להעדיף את האינטרס הפרטי המצומצם של המשיב ואת ההגנה על פרטיותו על פני האינטרס הציבורי הרחב ובתוכו זכות הציבור לדעת, כשזכות אחרונה זו תאפשר, ככל ואתיר פרסום, לקורבנות נוספים, ככל וקיימים, להתלונן ולחשוף מקרים אחרים, ככל שקרו מצד המשיב.
מדובר בשני אינטרסים מנוגדים ובהכרעה בין אינטרסים אלה אליהם הפניתי, לטעמי, במקרה הנוכחי, יש ליתן בכורה לאינטרס הציבורי ולאפשר פרסום הפרשה בכללותה, כמו גם פרטיו של המשיב, זאת על מנת לחשוף את האירוע בכללותו ולאפשר לקורבנות נוספים בין אם מהמעגל הקרוב ובין אם ממעגלים רחוקים יותר להגיש תלונה ככל ונפלו קורבן למעשים דומים מצד המשיב. כמובן שפרטיה של הקטינה עצמה ושל משפחתה יוותרו חסויים ואיני מתירה פרסום פרטים אלה”.
כמו כן ציינה השופטת בונדר כי “לאור קיומו של חשד סביר ולאור קיומן של עילות מעצר כמפורט בבקשת המעצר ועל מנת לאפשר ליחידה החוקרת לקדם את הליך החקירה במהירות המירבית, מצאתי להיעתר לבקשה בחלקה הארי תוך שמעצרו של המשיב מוארך עד ליום 6.6.21”.
