השר להגנת הסביבה ירושלים ומורשת, חבר הכנסת זאב אלקין, מבקר בשעה זו בלשכת ראש העיר, אצל רחמים מלול, לצרכי עבודה שוטפים והביא עימו בשורה: בחודש הבא יחנוך המשרד להגנת הסביבה יחד עם עיריית רחובות את פרויקט ההצלה של בית הארמון ברחוב מנשה קפרא 41 שבשכונת שעריים.
במהלך הפגישה יקבל ח"כ אלקין (הליכוד) סקירה מקיפה בנושאי איכות הסביבה בעיר לרבות המלחמה המתנהלת כנגד עברייני סביבה, המותירים פסולת בשטחים פתוחים ותכניות העבודה לשנה הבאה לטובת ניקיון העיר. עוד יצוין כי בפגישה השתתפו גם מנכ"ל העירייה דורון מילברג, שנושא ניקיון העיר חשוב לו במיוחד. בראיון שהעניק לאחרונה ל"כל רחובות גדרה", סיפר כי "בימים אלה אני מנסה לבצע כמה תהליכים מהפכניים שיהיה קשה מאוד לבצע מפני שזה יהיה עול על התושבים ומצד שני ההוצאה תהיה שונה, לדוגמא לדרוש מהתושבים להוציא את הגזם ואת הציוד שהם רוצים לזרוק משעה שש בערב ולא משמונה בבוקר ולפנות למחרת – ואני בודק את זה חוקית". כמו כן, הוסיף כי במקביל הוא בודק מכונות טיאוט ידניות, "שאמנם עולות המון כסף אבל נכניס את זה כפיילוט במספר צירים".
נכחו בפגישה גם סגן ראש העיר, עו"ד יניב מרקוביץ' – מחזיק תיק שפ"ע וחזות העיר, רמי מדהלה – מנהל אגף השכונות, ראש הלשכה דודי אשכנזי ואחרים.
בסוגיית פסולת הבניין – נציגי העירייה הציגו לשר את בעיית השלכת פסולת בניין ואת המשאבים העצומים שהעירייה צריכה להשקיע כדי לטפל בבעיה הזו וכן את האכיפה שנעשתה עד היום. לדבריהם "60 אחוז מהשלכת הפסולת הופסקה בזכות המאמץ של ראש העירייה, רחמים מלול".
בין השאר הציגו לשר את מחלקת "אכיפה פסולת בניה בשטחים פתוחים" שכוללת טרקטורנים רחפנים טנדרים 4×4 וצוותי אכיפה. "הבעיה שגם אחרי שאנחנו תופסים את אותם עבריניים בתחנה האחרונה, העונשים מגוחכים" נאמר בישיבה.
השר אלקין הציג את חוק פסולת בניין שיזם ועבר בקריאה ראשונה בכנסת לפני כחודש, שהפך את השלכת פסולת הבניין באתרים פיראטיים ללא משתלמת.
**
לא פעם אזרחים שומרי חוק מבצעים שיפוץ או בנייה, מתקשרים עם קבלן חוקי, מוודאים כי הפסולת תגיע ליעדה באתרי המיחזור ואפילו מקבלים מסמכים רשמיים כי כך יהיה. אך הקבלן או מי מטעמו בוחר בדרך הזולה יותר של שפיכת פסולת הבניין בשטחים הפתוחים. התוצאה: מפגע פסולת הבניין הוא מכת מדינה. הצעת תיקון החוק לשמירת הניקיון (תשע"ט- 2018) של המשרד להגנת הסביבה להסדרת הטיפול בפסולת בניין ומניעת השלכתה ברשות הרבים תגרום לכך שהכסף שהציבור ישלם יגיע ליעדו, לאתרים המורשים – בדרך למיגור התופעה של השלכות פיראטיות.
בישראל מיוצרים כ 4-6 מיליון טון פסולת בנייה בשנה. הטיפול המיטבי והסביבתי ביותר בפסולת הבנייה הוא מיחזור ושימוש חוזר בחומרי הגלם המצויים בפסולת זו. מיחזור החומרים מאפשר צמצום כריית משאבי טבע ומחצבים, חיסכון בעלויות היצור, חיסכון בהובלת חומרים ומונע מפגעים היכולים להיווצר כתוצאה מהפסולת.
אלא שחלק ניכר מפסולת הבניין המיוצרת בישראל מושלך בשטחים פתוחים באופן בלתי חוקי, ולא מגיע לאתרי הטיפול והמחזור המורשים. השלכות אלו יוצרות מפגעים סביבתיים רבים כגון זיהום מי תהום ונגר עילי, מפגעי אבק ופגיעה נופית. עלות הטיפול השנתית במפגעי פסולת הבנייה יכולה להגיע ל כ-100 מיליון שקל בשנה.
כיום, שרשרת הטיפול בפסולת הבנייה אינה מוסדרת מבחינה רגולטורית, עובדה המנוצלת על ידי גורמים עבריינים לגריפת רווחים בלתי חוקיים על חשבון הציבור והמדינה. תיקון החוק מגדיר את השחקנים המרכזיים בשרשרת הטיפול בפסולת הבניין, וקובע את התפקידים, הסמכויות והחובות של כל אחד מהם. המטרה העיקרית בחקיקה שעברה היום בקריאה ראשונה בכנסת היא להבטיח את הגעת פסולת הבניין אל האתרים המורשים שבהם מתבצעים טיפול ומיחזור סביבתיים, ובכך לצמצם באופן ניכר את הפגיעה בשטחים הפתוחים.
החידושים בתיקון לחוק:
• תהיה חובת התקשרות ישירה של יצרן הפסולת עם אתר טיפול ומיחזור מורשה בלבד לצורך הצבת כלי אצירה, הובלת הפסולת והטיפול בפסולת הבנייה. • אצירת פסולת הבנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלים רשומים שיוצבו על פי נוהל אשר ייקבע על ידי הרשות המקומית ואשר תפקח על הצבתם. • כלי האצירה יפונו על ידי מתקנים מורשים שעימם התקשרו יצרני פסולת הבניין באמצעות מובילים מטעמם. • המשרד להגנת הסביבה יקבע את הקריטריונים למתן רישיון למתקן מורשה, ויפקח על בעלי הרישיון. • המשרד אף יהיה רשאי לקבוע תנאים למעקב ובקרה אחר פינוי הפסולת לאתר מורשה. • הרשות המקומית הרשות המקומית תקיים מכרז לבחירת אתרים הרשאים לפנות ולטפל בפסולת בנייה בשטחן ותיידע את התושבים בדבר האתר הזוכה, והתושבים יתקשרו ישירות איתו וישלמו לו בצורה ישירה. כך המכרז יוריד את מחירי ההובלה והטיפול; יקטין את התמריץ הכלכלי להשלכת הפסולת; ויגדיל את יכולת הבקרה, הפיקוח והאכיפה על מעגל הפסולת ואתרי הקצה. • במידה ועדיין יהיו רשויות מקומיות ללא מכרז, המשרד להגנת הסביבה יבצע את המכרז ויידע את התושבים בדבר אתר הטיפול האחראי לפינוי.
היתרונות בהצעת החוק:
• צמצום משמעותי בפגיעה הסביבתית כתוצאה מהשלכת פסולת הבניין בשטחים הפתוחים.• צמצום האינטרס הכלכלי להשליך את פסולת הבניין בשטחים פתוחים, והבטחת הגעת הפסולת אל האתרים המורשים לטיפול ולמיחזור. • הבטחת אספקת הפסולת אל האתרים מורשים באופן רציף וסדיר ובכך העלאת אחוזי המחזור והשימוש החוזר בחומרים אלו.• מתן כלים לפיקוח, מעקב ובקרה אחר תנועת הפסולת במרחב.• השגת יעדי מחזור ושליטה במעגל חיי חומרי הגלם הגלומים בפסולת הבניין כמשאב חוזר – מקור זמין וארוך טווח לענף הבנייה והסלילה וכתוצאה מכך הקטנת כריית חומרי גלם ופגיעה בטבע ובסביבה.• איכות השירות לאזרח: עבודה מול גורם יחיד לקבל כל השירות בטיפול בפסולת הבניין.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
