כמתנת פרידה לסוף שנה 2021 ליתר דיוק בתאריך ב29/12/21 עבר בקריאה טרומית בכנסת תיקון חשוב שהוא בעצם תחילתה של הפנמה. יש ציבור גדול של חוסכים שאין להם את הכלים והידע לבצע החלטה מושכלת נכונה בתחום הפיננסי. כמדינה השואפת לגשר על פער זה צריכה לקחת צעד אקטיבי ולנתב את הכספים באופן שיגשר על חוסר הבנה פיננסית זו. חוסר ההבנה הפיננסי הוא אחד הגורמים להבדלי מעמדות בין עשירים בין לעניים. פער זה הוא לא היחיד וישנן גורמים רבים להתרחבות הפערים בהכנסה הפנויה בין עשירים לעניים בישראל.
לפי הטבלה OECD ניתן לראות שישראל מככבת בראש טבלת הפערים בין העשירון העליון לתחתון. רק נציין כמה גורמים נוספים להבדלים: עירייה מבוססת כלכלית משקיעה כספים רבים יותר בחינוך מול עירייה מוחלשת, פערי השכר המשמעותיים בין העשירון העליון ותחתון, פערי השכלה של ההורים שמובילים לפערי שכר, חוסר השכלה פיננסית בבתי הספר והרשימה עוד ארוכה אולם אנחנו נתמקד בתיקון שנעשה בכנסת.
מטרת החוק הייתה לאפשר לכל ילד להתחיל את חייו עם חיסכון מהותי ללא קשר לרמת השתכרות של הוריו. עיקרי השינוי: ראשית – חיסכון לכל ילד ניתן יהיה להפקיד רק בקופת גמל להשקעה ולא בבנק. שנית – אם ההורה לא בחר מסלול השקעה לכספי החיסכון במשך חצי שנה מתחילת ההפקדה הראשונה אז יבחר באופן אוטומטי מסלול עם רמת סיכון מוגבר ל15 שנים הראשונות. לפי דעתי לא צריכה להיות אלטרנטיבה אחרת פרט לרמת סיכון גבוה אם באמת רוצים להקטין את אי השוויון ולתת הזדמנות שווה לכל הילדים אי אפשר לתת להורים להחליט על רמת הסיכון.
רמת הסיכון צריכה להיות ביחס זהה לתקופת החיסכון כלומר תקופה ארוכה של 15 שנים ראשונות – סיכון מוגבר, וככל שתקופת הנזילות מתקרבת יש צורך בהקטנה יזומה או אוטומטית של רמת הסיכון. לדוגמא: שלוש שנים לפני שהכסף ניתן למשיכה הכספים יעברו אוטומטית למסלול עם סיכון מועט על מנת להקטין את הסיכוי להפסדים חדים בעת ירידות בזמן שהכסף נזיל, מחשש שלא יתאפשר לחלק מהחוסכים להמתין לתיקון הפסדים שנוצרו.
תוכנית חיסכון לכל ילד התחילה את דרכה בשנת 2017 כאשר שר האוצר היה משה כחלון. אם נשווה את ביצועי המסלול הסולידי מול מסלול עם רמת סיכון מוגבר נראה הבדלים מהותיים בין המסלולים. לשם השוואה מסלול סיכון מועט מול מסלול סיכון מוגבר (הנתונים מאחד הגופים שמציעים את המסלולים הנ"ל) – מדובר בהבדל בערך של 333% על פני תקופה של 5 שנים.
משנת 11/21-01/17 היו אלו שנים של עליות יפות בבורסה. יחד עם זאת גם במהלך התקופה היו ירידות – כמו שנת 2018 ושנת 2020, עדיין היו הבדלים בתשואה בין שני המסלולים 6% מול 20% במצטבר. אם שאלתם מדוע נמנע המחוקק מלאפשר לבנקים לטפל בחיסכון לכל ילד, הרי שהתשובה לפניכם: על פי מחקר שנערך לפני העלאת הצעת החוק הנ"ל התברר שהתשואה הממוצעת לשנה של החיסכון אשר מנוהל בבנק צברה תשואה ממוצעת של 2.8% לשנה. מכיוון שרובו הושקע במסלול עם רמת סיכון מועט – בגלל שזאת ברירת המחדל כאשר ההורה לא בוחר באופן אקטיבי מסלול השקעה.
לעומת זאת, הורים אשר בחרו לחסוך את כספי החיסכון בבתי השקעות, בד"כ בחרו במסלול השקעה עם סיכון כללי אשר התברר שעד לתום שנת 2020 עשו תשואה כפולה ממוצע מהמסלולים עם רמת סיכון מועטה.
כתב: ארז נעים, בעל רישיון מטעם משרד האוצר, רקורד עשייה של 11 שנה בעולם הפיננסי והביטוח. בעל תואר שני במנהל עסקים ותואר ראשון בכלכלה וניהול. הקים את סוכנות הביטוח תכ'LESS ומעניק ייעוץ לחיסכון, השקעות וביטוח פיננסים. טל': 054-3031918
🟥🟥🟥
-אין לראות באמור בכתבה משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. הכתבה אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועליה להיקרא ביחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בכתבה נכונות למועד הכתבה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. המידע המוצג במסגרת הכתבה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
