תפנית מעניינת עשויה להתרחש עם השבעת הממשלה, כאשר ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי עשוי לעזוב את תפקידו, ויכהן כחבר כנסת במסגרת החוק הנורבגי. כידוע, יצחק הלוי נותר בחוץ לאחר הבחירות האחרונות לאחר שגדעון סער זכה ל-6 מנדטים, יצחק הלוי ממוקם שביעי ב”תקווה חדשה” אולם כעת נראה כי החלום עשוי להתממש.
נזכיר כי ב”יש עתיד” וב”ימינה” סיכמו על הכוונה להרחיב את החוק הנורבגי שיאפשר לשרים וסגני שרים בכל מפלגה להתפטר ובמקומם להכניס חכים חדשים לכנסת. לפי ההסכמות בממשלת השינוי, חוק יסוד: הכנסת – יתוקן כך שיורחב החוק הנורבווגי בהתאם לגודל הסיעה: בסיעה המונה 6 ח”כים יוכלו להתפטר 3 מהם, בסיעה המונה 7-9 ח”כים יוכלו להתפטר 4 מהם ובסיעה המונה 9 ח”כים ומעלה יוכלו להתפטר 5 מהם. מדובר בנוסחה שמרחיבה את מספר השרים שהמפלגה יכולה להפעיל עליהם את החוק הנורבגי לעומת נוסח החוק בכנסת ה23. בסך הכל, החוק יאפשר לכ26 שרים וסגני שרים בקואליציה להתפטר מהכנסת – ובמקומם ייכנסו ח”כים אחרים.
ההסכמים הקואליציוניים בממשלת השינוי ייחתמו בין המפלגות ימינה ויש עתיד, ובמקביל בין שאר המפלגות למפלגת יש עתיד. ההסכם הקואליציוני בין ימינה ויש עתיד יהווה ״הסכם גג״ שיחייב את כלל סיעות הקואליציה, ויצורף כנספח לכל ההסכמים. בשתי המפלגות מבהירים כי ההסכמים שנחתמו בין יש עתיד למפלגות השונות, מחייבים את המפלגות החותמות, וכל אחד מראשי המפלגות ראה ועיין בשאר ההסכמים.
בימינה ויש עתיד חידדו היום גם את מבנה הממשלה הפריטטית, שנותן כוח שווה וזכות וטו לראש הממשלה וראש הממשלה החליפי ולגוש הימין וגוש המרכז שמאל למרות הפער במספר המנדטים בממשלה. כך למשל, אם יצורפו סיעות נוספות לקואליציה לאחר הקמת הממשלה, זה ייעשה בהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי שניהם. בנוסף, במליאת הממשלה ובוועדות השרים יידונו נושאים שהעלאתם תיקבע בהסכמה ע”י ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החליפי, כאשר לשניהם תעמוד זכות וטו הדדית. בקבינט המדיני-ביטחוני יכהנו 12 חברים שיחולקו שווה בשווה בין שני הגושים, וראש הממשלה המכהן הוא שיקבע את סדרי הדיון ונושאיו.
