התובנה המרכזית שעלתה משיחות עם התושבים הייתה כי קיים פער בין התמה שבה עסק השולחן לבין המציאות אותה חווים התושבים בפועל. לתחושתם התעסקות באלמנטים שיעשירו את המרחב הציבורי הם שלב מתקדם במדרג המשימות שיש לבצע. המרחב הציבורי ברחבי רחובות סובל מפגמים, כשלים ו”נגעים” ברמה הבסיסית ביותר ובכדי לשפרו, מן הראוי לטפל בהם בטרם מדברים על העשרת המרחב בשינויים “רכים”, שלתפיסת חלק מהנוכחים נתפסו כ”קוסמטיים”.
הצעות מרכזיות שעלו במסגרת קבוצה זו
- השוק העירוני החדש – נושא שעלה לא מעט מקרב משתתפים רבים, העירייה השקיעה רבות בהקמת שוק עירוני חדש, במבנה יפה ומטופח. חוסר יכולת להגיע להבנות עם הסוחרים במתחם השוק הישן או גיוסם של סוחרים חלופיים או נוספים גרמו לכך שהמבנה עומד כ”פיל לבן” שומם וכאבן שאין לה הופכין. המצוקה מרובת פנים – שוק ישן סואן מלוכלך ומוזנח שאינו נותן מענה לצרכי העיר והתושבים, מבנה שומם, שמהווה מפגע סביבתי בהעדר שימוש, והידיעה שכל עוד המצב נמשך מדובר בבזבוז משווע של כספי ציבור.
הפתרון – התגייסות העירייה לפתרון הסוגיה, סבסוד או הוזלת המיסים לסוחרים בשנתיים הראשונות, נכונות לספוג ירידה זמנית ברווחים העיקר להעתיק את המסחר מהמרחב הישן לזה החדש (לטענת נציגי וועדי השכונות שנכחו בשולחן, כרגע העירייה מפסידה יותר מהמצב הקיים).
- הפחתה של שלטי פרסומות ואנדרטאות – המרחב העירוני ברחובות הפך מצד אחד למסחרי מדי (שלטים לכל רוחבה של העיר) בדגש על שלטי “לד” המהווים מפגע “זיהום אור” מסנוור נהגים ו”זיהום רעיוני” – (ציטוט: “בכל מקום שאני הולך עם הילדים הם נחשפים לתוכן שיווקי, המרחב העירוני שייך לתושבים ולא לגורמים מסחריים). סוגיה נוספת, הנצחה: פינות רבות בעיר (ניתן דגש על שני גשרים בכניסות) הפכו לאתרי הנצחה צבאית (אסון הנ”ד – אסון המסוקים מ1997 כדוגמה), התושבים גרסו כי עיר היא מקום של חיים ולא אנדרטה, הנצחה זה טוב ויפה אולם היא צריכה להיות מבוקרת הן באחוז המרחב הציבורי המוקדש לה והן תחימתה לאזורים גיאוגרפיים ספציפיים.
הפתרון למצוקה זו – רגולציה על כמות המרחב המוקדש לתוכן שיווקי ומסחרי, והסדרה ברורה לגבי הנצחה. איסור והסרה של שלטי “ווידאו”/מנורות לד. בדגש על צידי הכבישים.
- כריתת עצים במרחב הציבורי – כריתה של עצים רבים במרחב העירוני, והעדר צל בנקודות רבות “במקום לנטוע כורתים”.
הפתרון – פרויקט נטיעות עירוני (אפשר בשיתוף התושבים, והילדים ט”ו בשבט עלה כהזדמנות) ארוך טווח בליווי תכנון נופי ואגרונומי. העדפת צאלונים ועצים עתירי צל מחד ונטולי או מופחתי פרי מאידך, בכדי לצמצם את הזיהום על המדרכות. בדגש על גינות עירוניות בתור התחלה, שתוארו כנעדרות צל מספק.
מתקנים
- ספסלים ומקומות ישיבה – שתי סוגיות שעלו, מחסור בפינות ומקומות ישיבה ברחבי העיר, ובנוסף העדר “שפה” עירונית מובהקת לספסלים והפינות הקיימות.
הפתרון – תעדוף של יצירת מקומות ישיבה לתושבים ברחבי העיר, ופנייה לחברת תכנון/עיצוב שתמצא פתרון כולל, בחירת מיקומים, בניית השפה העיצובית בדגש על נוחות, אסתטיקה וכמובן צל.
- תחנות אוטובוס – תחנה צריכה לכלול שלושה דברים על פי התקנות, שלט מוסדר וברור, ספסל ישיבה תקין והצללה, בפועל בנקודות רבות אין זה כך.
הפתרון – סקר כללי של התחנות, שיקומן, הסדרתן וגם כאן תוך הקפדה על שפה עיצובית כלל עירונית.
- הסדרה של פינות המיחזור – לא קיימת הסדרה או אחידות בכל הנוגע לפינות המיחזור, כמו גם למתקני הפחים של בתי הדירות. התוצאה, אי סדר, לכלוך ומפגעים סביבתיים סביב פינות המיחזור עצמן. הציבור לא מחונך עדיין והעירייה לא אוכפת.
הפתרון – גם כאן ליווי של חברת תכנון להסדרה כלל עירונית, הדרכת הציבור והגברת אכיפה. הפקח כמחנך ומדריך בשלב ראשון ורק אחר כך כקונס. הדרכות בבתי ספר וגנים על הפרדת פסולת ושימוש בילדים כסוכני שינוי במרחב העירוני.
- עדכון המתקנים בגינות הילדים ושיפוצן – רבות מהגינות הקיימות תוארו כ”מיושנות” הן ברמת האבזור, הנראות והבטיחות. בעיה נוספת לכלוך וזוהמה כמו גם וונדליזם ומפגעי רעש (בני נוער) בלילות. בנוסף – עלתה גם דרישה להסדרה של גינות הכלבים, שצריכות להיות בשולי השכונה או בצידי הגינה הציבורית ולא במרכזם. יותר מרחב לילדים ולקשישים מחד, ולצד זה ניקיון הגינות הכלבים מצואה ושתן על בסיס קבוע.
הפתרון – שיפוץ הגינות הקיימות, וניקוי על בסיס קבוע, דרישה נוספת התקנת תאורה נכונה ומצלמות אבטחה בגינות הציבוריות לשמירה על הסדר, אכיפה יעילה יותר והגברת תחושת הביטחון של התושבים.
- רפורמה באלמנטים הפיסוליים – ישנם לא מעט פסלים סביבתיים ברחבי העיר, כולם מוזנחים, רמתם נמוכה וערכם האסתטי לא באמת קיים. התוצאה “eye sores” מפגעים וויזואליים.
הפתרון – סקר על ידי אדריכל נוף, הסרה והחלפה או שיפור הפגומים, תוך דגש על בחירת מיקום נאותה, ערך לציבור ולמרחב והקפדה על אסתטיקה ושפה עיצובית “רחובותית”.
סיכום: התרשמות כללית מהמשתתפים >
בשולחן היו נוכחים מספר נציגים מוועדי שכונות, מעצב תעשייתי שבא עם פתרונות קונקרטיים, והייתה אחדות דעים לגבי מספר סוגיות (הסדרת השוק, נטיעת עצים לצל מחד וטיפול ותחזוקה של עצי הפרי המלכלכים). התחושה הכללית הייתה, שעד שלא יטפלו בכשלים הנוכחיים, מוקדם לדבר על שדרוג המרחב הציבורי והעירוני (“קודם שיהפכו אותו למסודר אסתטי ומספק צרכים בסיסיים, אחר נדבר על פריצות דרך ושדרוג זוכה פרסים”). כולם הראו אכפתיות, מעורבות ובקיאות, לצד חוסר שביעות רצון מופגן מרמת השירות העירוני. עיקר הטענות ענייניות.
