מתחת לשכונה המתפתחת בכרמי גת בקריית גת הסתתר במשך כ־2,000 שנה פרק שלא היה מוכר בהיסטוריה של האזור. חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות חשפה מקווה טהרה מתקופת בית שני, ולצדו ממצאים המספקים לדברי החוקרים עדות לקיומו של יישוב יהודי קדום במקום.
אבל הגילוי הארכיאולוגי היה רק תחילת הסיפור. כדי לאפשר את המשך עבודות הפיתוח ובמקביל להציל את המקווה, הוחלט להעתיק את המבנה העתיק בשלמותו – משימה חריגה במיוחד כאשר מדובר במבנה ברוחב של כארבעה מטרים ובמשקל של כ־25 טונות.
המבצע בוצע על ידי אנשי מינהל השימור של רשות העתיקות. במשך כשבועיים עבדו ארבעה משמרים סביב המקווה שהיה טמון בקרקע, חפרו סביבו וחשפו אותו מכל צדדיו.
לאחר מכן בוצעו מתחת למבנה קידוחים צפופים, שאליהם הושחלו קורות פלדה שנועדו לחזק אותו ולאפשר את ניתוקו מהקרקע מבלי שיתפרק.
אתגר נוסף היה הטיח העתיק שעל דופנות המקווה. כדי למנוע ממנו להתקלף כתוצאה מהרעידות בהנפה ובנסיעה, הוא כוסה בגזות ובחומרי הדבקה, והמבנה כולו חוזק בחומר מוקצף.
גם המנוף שנדרש למשימה לא היה שגרתי. למרות שמשקל המקווה הוא כ־25 טונות, המרחק בין נקודת העמידה של המנוף לבין המבנה חייב שימוש במנוף בעל כושר הרמה של 300 טונות.
רוחב המקווה חייב גם שימוש בעגלה מיוחדת להובלת מטענים רחבים. במהלך העברתו לבית גוברין נסגר הכביש לתנועה, ורכבי ליווי נסעו לפני המשאית ומאחוריה.
"ברגע שמרימים מבנה כזה, אין דרך חזרה", סיפר אייל קאחו, משמר בכיר ברשות העתיקות שהוביל את המבצע. "אם הוא מתפרק – איבדנו את המקווה. לכן צריך לחשוב על כל פרט מראש".
לדבריו, גם אחרי 36 שנות עבודה ברשות העתיקות, האחריות במבצע מסוג זה עדיין מורגשת היטב: "יום לפני מבצע כזה אתה לא ישן. אתה בלחץ, כי האחריות היא שלך ואין מחיר לטעויות".
המקווה נחשף במסגרת חפירת הצלה שמנהלת רשות העתיקות במימון רשות מקרקעי ישראל. על פי הנתונים שנמסרו, רמ"י מימנה את חפירות ההצלה בשכונה בעלות כוללת של כ־28 מיליון שקל.
לצד המקווה נמצאו גם כלי מידה עשויים אבן. בתקופת בית שני נעשה שימוש נרחב בכלי אבן בקרב האוכלוסייה היהודית, בין היתר בשל התפיסה ההלכתית שלפיה הם אינם מקבלים טומאה.
לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אלנה קוגן זהבי, מעין מרגוליס ושירה ליפשיץ, השילוב בין המקווה לכלי האבן מאפשר לזהות במקום יישוב יהודי.
"היישוב היהודי שגילינו כאן הוא הראשון והיחיד המוכר באזור זה", מסרו החוקרים. לדבריהם, בעוד שבשפלת יהודה מוכרים יישובים יהודיים רבים מהתקופה הרומית, באזור התפר שבין שפלת יהודה לצפון הנגב לא היה מוכר עד כה יישוב יהודי מסוג זה.
על פי הממצאים שנחשפו בחפירה, היישוב ננטש ככל הנראה בתקופת מרד בר כוכבא. כעבור כ־500 שנה התחדשה ההתיישבות במקום בתקופה הביזנטית, אך בהרכב אוכלוסייה אחר.
וזה אינו הממצא הארכיאולוגי היחיד שנחשף במסגרת תנופת הבנייה באזור כרמי גת. בינואר 2025 פורסם כי בחפירות לקראת הקמת כרמי גת צפון התגלה מנזר בן כ־1,500 שנה ובו רצפת פסיפס צבעונית עם כתובת ביוונית ובה הפסוק "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך". באותה חפירה נחשפו שרידים של לפחות עשרה מבנים, גת ומבנה מחסנים גדול.
הממצאים המצטברים ממחישים כיצד עבודות הפיתוח של השכונות החדשות בקריית גת חושפות במקביל שכבות התיישבות שהתקיימו באזור במשך מאות ואלפי שנים.
הסיפור של המקווה עצמו עדיין לא הסתיים. לאחר השלמת עבודות הפיתוח הוא צפוי לחזור לכרמי גת ולהיות מוצב בשטח ציבורי פתוח בלב השכונה, כך שהממצא שנמצא מתחת לאדמה יהפוך בסופו של דבר לחלק מהמרחב היומיומי של התושבים.
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, מסר כי המקווה "מוסיף נדבך חשוב להכרת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת הבית השני", וכי שילובו בעתיד במרחב הציבורי יאפשר לתושבים ולמבקרים לפגוש עדות מוחשית ליישוב שהתקיים במקום לפני כ־2,000 שנה.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
