לאחר מאבק עיקש, תוכר גם מחלתו כפגיעה מעבודה. סוכן מכירות תושב המרכז (67) גילה באופן מקרי ביותר שהוא סובל מפרקינסון.
האיש הגיש לפני כשנה תביעה למוסד לביטוח לאומי (המל"ל) להכיר בו כנפגע עבודה, באמצעות עורכי הדין לינוי אסולין ואיתן פרגו ממשרד עורכי הדין פייל ושות'.
תביעתו נבעה ממעורבותו בתאונת דרכים – 'שרשרת' שאירעה לפני כשנתיים, עת נהג לפגישה עם לקוח. התובע הובהל ממקום התאונה לבית החולים, שם אובחן כי הוא סובל מפגיעות בראשו, בעמוד השדרה הצווארי ובכתף ימין. עקב האירוע החל התובע לסבול מהפרעות תפקודיות אורתופדיות בעלות מאפיינים נוירולוגיים בכתף ויד ימין, שהתבטאו בין היתר בכאבים, הגבלה בתנועה, חולשה, ירידה בכוח הגס, פגיעה בפעילות המוטורית, קושי באחיזת חפצים, פגיעה ביכולת הכתיבה ועוד.
עקב התאונה, פנו עורכי הדין אסולין ופרגו, בתביעה למוסד לביטוח לאומי (המל"ל) להכיר בתאונה כתאונת עבודה, משום שארעה במהלך נסיעת עבודה. התביעה התקבלה והוכרה כפגיעה בעבודה.
בהמשך זומן התובע לשתי ועדות רפואיות מטעם המל"ל – ועדה אורתופדית וועדה נוירולוגית. בעוד הוועדה האורתופדית קבעה כי התובע סובל מנכות אורטופדית צמיתה בשיעור משוקלל של 19.25 אחוזים, בשל מגבלות התנועה בעמוד השדרה הצווארי והכתף, קבעה הוועדה הנוירולוגית כי התסמינים הנוירולוגיים מהם סובל התובע עשויים לאפיין את מחלת הפרקינסון, ועל כן אין קשר סיבתי בינם לבין התאונה.
לדברי עורכי הדין אסולין ופרגו, זו הייתה הפעם הראשונה שבה נודע לתובע כי ייתכן ולקה במחלת פרקינסון. בעקבות בירור רפואי נוסף, התאמת החשש והפך לוודאי.
לאחר קבלת החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, החליט המל"ל לערור על קביעת הוועדה בטענה, כי לא רק שהמגבלות הנוירולוגיות של התובע אינן קשורות לתאונה, אלא גם הנכות שנקבעה בגין הפגיעה בכתפו אינה קשורה לתאונה, אלא מקורה בשינוי ניווני (בהתאם לגילו) וכן היא אינה תואמת את מנגנון הפגיעה.
מנגד, הגישו גם עורכי הדין אסולין ופרגו ערר על החלטת הוועדה הנוירולוגית, במסגרתו טענו, כי כל התסמינים הנוירולוגיים מהם סובל התובע, על אף היותם מאפיינים של מחלת פרקינסון, הופיעו אצל התובע מיד לאחר פגיעתו בתאונה ועל כן נובעים ממנה.
לטענתם לא ניתן להתעלם מכך שלאחר התאונה התובע החל סובל מתסמינים המאפיינים נכות נוירולוגית, ואין ספק כי תסמינים אלה קשורים לתאונה, מכיוון שהתפתחו לראשונה מיד לאחריה. לאחרונה התקבלה החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר דחתה את ערר המל"ל, והותירה את הנכות האורתופדית הנובעת מהתאונה על כנה.
מאידך, קיבלה הוועדה הרפואית לעררים , את הערר אותו הגישו עוה"ד אסולין ופרגו בשם התובע, וקבעה כי התסמינים הנוירולוגיים שמהם הוא סובל אכן מאפיינים את מחלת פרקינסון שבה לקה, אך פגיעת הראש בתאונה היא זו שהובילה להתפרצות המחלה, ועל כן, מתקיים קשר סיבתי בין פרוץ מחלת פרקינסון לבין אירוע התאונה.
בהתאם למסקנות ועדת הערר, נכות התובע נקבעה מחדש. תחילה נקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 70 אחוזים, ואילו בהמשך נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 30 אחוזים. אלה נקבעו בשל הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ובטווח התנועה של הכתף, וכן בשל המגבלות הנוירולוגיות והמוטוריות שמהן החל לסבול בשל מחלת פרקינסון בה לקה.
כמו כן נבחנה זכאותו של התובע להגדלת שיעור נכותו בהתאם לתקנה 15 לתקנות המוסד לביטוח לאומי. על פי תקנה זו, נפגעי עבודה שנקבעו להם אחוזי נכות רפואית לצמיתות, עשויים להיות זכאים להגדלת שיעור נכותם ב- 50%, וזאת במקרה שבו הפגיעה מגבילה את כושר עבודתם ויכולת השתכרותם ובמקביל גרמה לירידה בסך ההשתכרות בשיעור של 20% לפחות. נתונים אלו נבחנו בייחס לתובע ובהתאם שיעור נכותו הוגדל ונקבע בשיעור 35% לצמיתות.
◼️ לקבוצת ווטסאפ חדשות 08-בריאות ורפואה >> לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
