מלחמת ה – AI הראשונה בהיסטוריה? נתוני איגוד האינטרנט חושפים: למעלה מ – 70% מהתוכן השקרי במלחמה היה מסגור שגוי או הוצאה מהקשר של מקום או זמן; 1 מכל 5 תכנים שקריים במלחמה נוצרו באמצעות AI; מפיצי הדיסאינפורמציה הפיצו בעיקר תמונות וקטעי וידאו של פיצוצים ונזקים פיזיים שלא התרחשו או שנלקחו ממקומות שונים ובזמנים שונים שאינם קשורים לעימות הנוכחי; מרבית התוכן השקרי שנבדק במלחמה היה אנטי-ישראלי "הפצת תוכן כוזב על גבי הרשתות החברתיות בשילוב של כלי AI הולך ומשתכלל ואופן לחלק מרכזי ובלתי נפרד במלחמות בעידן הדיגיטלי"
זו הפעם הראשונה שבה מתבצע מחקר מקיף כל כך על מה שהפך לחלק אינטגרלי ממלחמות בעידן הדיגיטלי ומלחמת ישראל-איראן בפרט – הפצה של דיסאינפורמציה ותוכן מזויף. באיגוד האינטרנט הישראלי ביקשו "ליירט" את הפייקים ולייצר מדדים שיסייעו בהבנת מאפייני המלחמה הדיגיטלית ואופן ההתמודדות איתה.
התמות המרכזיות של התוכן השקרי במלחמת ישראל-איראן – או, מה זייפו?:
מקום 1 – נזק פיזי – 44% -התמה הבולטת ביותר בתוכן השקרי שנבדק הייתה נזק פיזי לבניינים או תשתיות (44% מהתוכן השקרי שנבדק) אצל מדינת האויב. תכנים כוזבים אלו כללו למשל את ההרס שגרמו לכאורה טילים איראניים למגדלי עזריאלי בתל אביב, או שדה תעופה באיראן שנחרב כתוצאה מתקיפות ישראליות, במטרה להעצים באופן כוזב את ממדי ההרס.
מקום 2 – פיצוצים באתרים שונים – 39% -תכנים אלו כללו תמונות וסרטוני וידאו של אש, עשן והתפוצצויות ברגעי הפגיעה, שיוחסו לתקיפה של אחד מהצדדים, על אף שפעמים רבות הם הוצאו מהקשרם, וכללו למשל דיווחים כוזבים שעסקו בתקיפות על מתקן הגרעין בפורדו או פיצוץ בנמל חיפה. נראה שתכנים המשתייכים לתמה הזאת הופצו במטרה לעורר פחד ואי-ודאות לגבי הפגיעה ורגעי הפיצוץ, וליצור תחושת כאוס תוך כדי מלחמה.
מקום 3 – הפגנת כוח צבאי – 15% -תכנים אלו כללו למשל הצגה של מלאי פצצות ישראליות, או משאיות עמוסות טילים בדרכן לשיגור לעבר ישראל, ונועדו להרתיע ולהבהיל את האויב.
מקום 4 – בהלה ציבורית – 14%- תכנים אלו כללו דימויים ותיעוד של בהלה ציבורית עקב המלחמה, למשל המוני אנשים בורחים ממרכזי ערים כתוצאה מתקיפה של הצד השני, במטרה לעורר דה-מורליזציה ולהגביר את תחושת ההפסד בקרב האויב.
