מהלך אנרגיה רחב היקף יוצא לדרך בבית שמש, ובמרכזו פרויקט אגירת האנרגיה הגדול ביותר של רשות מקומית בישראל שנכנס עד כה לשלב ההתקנות.
עיריית בית שמש, בתמיכת משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד הפנים, החלה לקדם התקנת 12 מערכות אגירת אנרגיה במתקנים עירוניים, בקיבולת כוללת של כ־7 מגה־וואט.
אבל בניגוד לפרויקט תשתית רגיל, בעירייה מבקשים להפוך את תחום האנרגיה גם למקור הכנסה.
לפי הנתונים שפרסם היום משרד האנרגיה, מערכות האגירה החדשות צפויות לייצר לעירייה הכנסה שנתית נוספת של כ־700 אלף שקל.
לכך מצטרפות 35 מערכות סולאריות שכבר נמצאות בבעלות עיריית בית שמש ופועלות כיום ברחבי העיר. המערכות האלה מניבות לעירייה הכנסה שנתית ממוצעת של כ־2.4 מיליון שקל.
כלומר, בחיבור ההכנסה הקיימת מהמערכות הסולאריות להכנסה הצפויה מפרויקט האגירה החדש, מדובר בכ־3.1 מיליון שקל בשנה.
וזה עדיין לא כל החיסכון המתוכנן.
העירייה צפויה להתקשר גם עם ספק חשמל פרטי, מהלך שלפי ההערכות צפוי להפחית את הוצאות החשמל העירוניות בכ־550 אלף שקל נוספים מדי שנה.
במקביל מקודמים בעיר פרויקטים בתחום האנרגיה בהיקף כולל של כ־11 מיליון שקל, במימון משרדי הפנים והאנרגיה. בין היתר מדובר במערכות אגירה, מערכת לניהול האנרגיה העירונית ותוכנית אסטרטגית להרחבת הפעילות בשנים הקרובות.
למערכות האגירה החדשות יש גם משמעות שחורגת מהפן הכלכלי.
בעת הפסקת חשמל או מצב חירום ניתן יהיה להשתמש באנרגיה שנאגרה כדי לספק גיבוי למבני ציבור ולמתקנים עירוניים נבחרים, בהתאם לקיבולת ולתכנון של כל מערכת. המטרה היא לאפשר המשך תפקוד של שירותים חיוניים גם כאשר אספקת החשמל הרגילה נפגעת.
המהלך מקבל חשיבות נוספת בבית שמש לנוכח קצב הצמיחה המהיר של העיר והצורך להיערך כבר היום לתשתיות שיידרשו לאוכלוסייה גדולה משמעותית בעתיד.
לצד המערכות שבבעלות העירייה, בית שמש מכניסה לתמונה גם חברות פרטיות. EDF, וולטה וחברת אנלייט לוקאל זכו במכרז העירוני להשכרת גגות ושטחים לצורך הקמת תשתיות אנרגיה.
במודל הזה החברות הפרטיות מממנות את הקמת המערכות ואת התחזוקה שלהן, בעוד העירייה מעמידה את הנכסים ומקבלת הכנסות ותשתיות מבלי לממן בעצמה את מלוא עלויות ההקמה.
ההשקעות הפרטיות צפויות לספק לעיר גם תשתיות נוספות. בין היתר מתוכננים קירויים סולאריים לטריבונת האצטדיון העירוני ולמגרשי ספורט.
לפי משרד האנרגיה, קירוי של מגרש ספורט בודד במסגרת המודל עשוי לחסוך לעירייה השקעה ישירה של כ־800 אלף שקל בעלויות הקירוי, ובמקביל להפוך את השטח למתקן שמייצר חשמל.
והתוכנית אינה מסתיימת בפרויקטים שכבר יוצאים לדרך.
כיום עומד היקף הייצור הסולארי העירוני בבית שמש על כ־3.3 מגה־וואט, ובעירייה הציבו יעד להגיע לכ־10 מגה־וואט בתוך שנה – כמעט פי שלושה מההספק הנוכחי.
בנוסף מתוכנן לשלב שיקולי אנרגיה כבר בתכנון שכונות חדשות, מבני ציבור ואזורי תעשייה. המשמעות היא שבשלבי התכנון ייבחנו מראש האפשרויות להתקנת מערכות סולאריות, אגירת חשמל, עמדות טעינה לרכב חשמלי ומערכות לניהול חכם של צריכת האנרגיה.
את הפרויקט העירוני מוביל עקיבא רוזיליו, מנהל הפרויקטים בלשכת ראש העיר.
ראש העיר בית שמש, שמואל גרינברג, מסר כי המטרה היא להפוך את תחום האנרגיה למנוע של צמיחה כלכלית עבור העיר, באמצעות ניצול נכסים עירוניים, יצירת הכנסות, גיוס השקעות פרטיות והקמת תשתיות שישרתו את התושבים הן בשגרה והן בחירום.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, ציין כי המהלך בבית שמש מדגים כיצד השקעות ממשלתיות, יוזמה של רשות מקומית והשקעות מהמגזר הפרטי יכולות להתחבר ליצירת תועלת כלכלית וחיזוק החוסן האנרגטי.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אזור
- אילת
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע
- בית שמש
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הערבה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- יהודה ושומרון
- ים המלח
- ירוחם
- ירושלים
- כפר סבא
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- עומר / מיתר
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
