לרגל יום ההולדת ה-69 של המדינה, תשע"ז, גילי כהן, מאושיות התקשורת האהובות בעיר ובכלל, שולף נתונים סטיטסטיים מהאתר הבינלאומי gapminder ומחדד דברים שכדאי לזכור ושווה ליישם.
"עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע ונוטפים טללי נעורים עבריים… / דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע ואין אות אם חיים הם או אם ירויים / אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים יענו לה: "אנחנו מגש הכסף, שעליו לך ניתנה מדינת היהודים" / כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל – והשאר יסופר בתולדות ישראל".
נתן אלתרמן כותב על נערה ונער הצועדים אל מול האומה ורומז על ההקרבה של דור המסיידים בהקמת המדינה ובמלחמותיה. רק כמה עשרות שנים חלפו מאז שהגה אלתרמן את מילותיו וצעיר תל אביבי מבטא את שעל ליבו בדרך קצת אחרת ומרסס בגרפיטי "לא לזה התכוונתי" עם איור של הרצל המתנוסס לצד המילים הכתובות בספריי כחול על אחד הקירות בתל אביב.
אותה תל אביב של דיזניגוף ובן יהודה שהייתה בעבר רק חול וכמה צריפים ,רק לפני חמש שנים שבה לתקופת האוהלים כשבלבה נבט כמו פרח במדבר (או שמה נאמר -דרדר) מאהל של קבוצת צעירים שזעקו: "העם דורש צדק חברתי". "מחאת הסרדינים" היא שמה של מחאת הורים נגד העומס בכיתות הלימוד והיא רק אחת מיני רבות התארגנויות של הורים בעד ונגד וחוזר חלילה.
זאב ז'בוטנסקי אמר כי לא ניתן לעקור את התקווה מליבו של האדם. אכן יש עדיין הרבה ליקויים במדינת היהודים וראוי ואף צריך לשאוף לשפר את המדינה והרי המדינה נועדה על מנת לשרת את היחיד כפי שמצווה לנו הרווזיוניזם ולא האדם נועד לשרת את המדינה כפי שתבע מאתנו הפשיזם והשלטון המלוכני.
יתרה מכך, האדם במשטר דמוקרטי חייב להיות מעורב ,לבקר את מנהיגיו ולשאוף לשפר את איכות חייו וחיי אחרים. אבל יש רגע אחד שצריך לעצור את הכל כמו ביום הולדת פרטי שלוקחים יום חופש מטרדות היום יום ומתפנקים ומבלים עם האנשים שאנו אוהבים ומנסים לשים לרגע-ליום אחד את הדאגות בצד.
למרות כל הטענות והמחאות,למרות שקשה לקנות כאן בתים,למרות שהמחירים קצת יקרים,למרות שיש עוולות וחסכים מנהיגותיים, ראוי לעצור רגע ולהודות על הטוב. דווקא בימים האלה :שואה-זכרון-עצמאות ראוי שנעצור רגע ניקח נשימה עמוקה ונבין שמגש הכסף הוא לא סתם מגש של כסף הוא מגש של זהב ועליו מונח יהלום קטן מאוד אבל כזה שמאיר את העולם כולו.
רובנו נוטים להתמכר לנוסטלגיה ולהתרפק על העבר. זה נכון שבעבר מנהיגים פעלו משיקולים אחרים והיו יותר ממלכתיים ומשדרים הוד ,הדר ותחושת שליחות ציבורית אבסולוטית,זה נכון שפעם אולי הסולדריות החברתית הייתה גבוהה יותר וזה נכון שפעם הייתה ציונות אמיתית והיה כאן דור שהיה מוכן להקריב את הכל למען החירות של העם.
אך עם זאת ,צריך לזכור שאף פעם לא היה כאן טוב יותר מהיום. למען האמת ,לא רק כאן. מרגע שהעם היהודי החל לשוב לארצו ולעצמו העולם כולו התעלה והתגדל. רק לפני 215 שנה השכר הממוצע היה 600 דולר ותוחלת החיים עמדה על 35 שנה. אנשים בעולם היו עניים מרודים ומתו כמו זבובים בגיל שאצלנו הוא רק תחילת החיים.
מרגע שעם ישראל החל לשוב לאדמתו העולם הפך למקום הרבה יותר טוב. ב-215 שנה בלבד תוחלת החיים עלתה בצורה דראסטית והיא עמדה ב-2015 בישראל על תוחלת חיים של 80 שנה והכנסה ממוצעת לנפש על כ- 32 אלף דולר. מי שיתמקד בשינויים על פני השנים מאז 1800 ועד היום (215 שנה) יבחין בקלות כי עיקר השינוי בהתעלות העולם החל בשנת 1948 כשהוקמה מדינת ישראל והעם היהודי שב למולדתו ההיסטורית.
על אף כל המלחמות והפיגועים תוחלת החיים בישראל עברה את ארה"ב ופערי ההכנסה בין המדינה הקטנה בת ה-69 לבין האימפריה בת ה-241 שנה הולכים ומצטמצמים (הכנסה ממוצעת לנפש בארה"ב ב2015 עמדה על 64 אלף דולר). מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם בתוחלת החיים וצועדת במהירות לעברה המדינות המובילות בעולם גם מבחינת הכנסה.
אנו חיים בתור הזהב של העם היהודי. תקופה שאינה משתווה לשום תקופה אחרת בהיסטוריה שלנו. בבתי כנסיות נוהגים לעשות הבדלה במוצ"ש ולהבדיל בין הקודש והחול. ביום שני בערב ברגע המצמית בחיבור בלתי נתפס בין השכול לשמחה ,נמצאת נקודת המהות שהיא למעשה נקודת העצמהות והיא עצם המהות שלנו. בשביל "להיות עם חופשי בארצנו" אנחנו מוכנים להקריב את חיינו.
בשביל לשוב לעצמאותנו אנו חייבים לשוב לעצמנו ובשביל להגיע לכך אנו חייבים להכיר ולהתחבר למהותנו.
אז ברגע המיוחד הזה שיום הזכרון יוצא ויום העצמאות נכנס תרימו את עיניכם אל השמיים ותגידו תודה לבורא עולם על שזכיתם להיות חלק מהגאולה של עם ישראל בארצו. תגידו תודה לכל הנערים והנערות שהיו מגש הכסף, תוקירו תודה לכל ניצולי השואה שעל גופם ועל נפשם נושאים את צלקות השואה והתקומה. תחבקו את ילדיכם או את בני/בנות זוגכם ותאמרו: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם המבדיל בין קודש לקודש ובין עם ישראל לעמים ובין הטוב לרע ובין האור לחושך ובין החיים למוות.
עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ועל כל העולם ויאחד את כל ההבדלות ויחבר את כל הנפרדים ויאגד את עם ישראל לאגודה אחת ולאור אחד שיאיר את העולם כולו באורו יתברך. ואימרו אמן.
