הניסים מרוממים את הבנתו של האדם כי ישנה מטרה שבעבורה נברא העולם וכאשר מתגלה הנס הוא מרים את העולם אל גובהם של החיים שניצבים במדרגת הנס
בפרשתנו נאמר "וישוב הים לאיתנו". דרשו חז"ל: "אל תקרי לאיתנו, אלא תנאי שהתנה עמו הקב"ה בששת ימי בראשית". הכוונה היא כי כאשר יבואו בני ישראל לים סוף יבקע הים בעבורם. מבואר בדרשות הר"ן (רבינו ניסים) כי הקב"ה אינו חפץ בביטול הטבע, ולכן הגישה היסודית היא להשתמש בנס רק במצבים קיצוניים מיוחדים. נס קריעת ים סוף הוא בעצם תנאי שהתנה הקב"ה כבר בבריאת העולם כי בשעה שישראל יבואו לחצות את ים סוף הוא יבקע לשניים. אם כן, עולה השאלה: האם הנס הוא התחדשות של מעשה בראשית או שמא הוא קבוע בצורה נסתרת בתוך הטבע?
מבאר המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה' כי הנס הוא אינו אירוע של תיקון תקלות או הוספת חסרונות במציאות, אלא הוא חלק מהותי דינאמי של המציאות שאותה אנו רואים בעיניים. ובשל כך, מצד אחד נס בקיעת ים סוף (כמו גם שאר הניסים) היה מתוכנן ומובנה מזמן בריאת העולם ומונח בחוקיותו של הטבע, אך מאידך הופעת הנס מהווה התחדשות לאותו הזמן שבו הוא מופיע.
תפקיד הנס
הפסוק: "שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל" מלמד אותנו מהו תפקידו של הנס- נס מלשון "התנשאות". הניסים מרוממים את הבנתו של האדם כי ישנה מטרה שבעבורה נברא העולם וכאשר מתגלה הנס הוא מרים את העולם אל גובהם של החיים שניצבים במדרגת הנס.
אנו מוצאים שני נביאים- רב ותלמיד, אליהו הנביא הזכור לטוב ואלישע הנביא שפעלו שונה האחד מהשני. ההנהגה בה פעל אלישע הנביא הייתה הנהגה ניסית; הוא חולל הרבה ניסים הן בעבור תלמידיו הנביאים, והן בעבור ישראל ואומות העולם. זאת בעוד שאליהו הנביא זכור לטוב נמנע מכך, והשתדל לפעול בחוקיות הטבע. ניתן אולי לומר שלאור המצב החברתי, הלאומי והדתי בתקופתו של אלישע הנביא, היה צורך לפעול בדרך ניסית אקטיבית, כדי לרומם את המציאות. בעוד שאליהו הנביא השתדל להימנע מדרך זו, בשל גישתו שלא לבטל את חוקיות הטבע ולכן הוא פעל בדרכים של שכנוע, מאבקים והתמודדות ברוב המקרים.
הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
