אות המצורע בא ללמד לא רק את משה אלא גם אותנו, כיום, שמוטלת עלינו האחריות להיות שותפים לשליחות האלוקית ולגלות מלכות שם שמיים באמצעות לימוד התורה ובהפצתה למען כלל ישראל.
"אלו שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ."הפרשה מציינת את הסימנים שהקב"ה מלמד את משה רבנו כהוכחות לחשיבות שליחותו. הקב"ה מורה למשה: "הבא-נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה והנה ידו מצורעת". הקב"ה מורה למשה לשים את היד בחיקו והיד נהפכת להיות מצורעת, וכאשר משה מחזיר פעם נוספת את היד לחיקו היא הופכת להיות כבראשונה.
השאלה העולה מסימן זה היא מה המשמעות של הפיכת היד למצורעת וחזרתה כבראשונה? ידוע כי בחיים האדם, העם והעולם בכלל עומדים לא פעם מול התמודדויות קשות ומורכבות ולעיתים הפתרון היותר קל שנוקט האדם הוא פתרון ההימנעות, ההדחקה, ואי ההתמודדות עם הקושי. 210 שנות שעבוד קשות מנשוא מביאות את משה רבנו למחשבה שאולי כדאי להמתין עוד קצת לזמן אחר, טוב ונוח יותר על מנת להתחיל במהלך ולהועיל ולסייע למצב הקשה שבו נתון העם, אך הקב"ה אינו מרפה ממנו ודוחק בו לקחת על עצמה את משימת גאולת ישראל.
נטילת היד בתוך החיק מסמלת את האדם שאינו בוחר בפתרון העשייה, היצירה והבניין, אלא בפתרון הקל יותר ושבוחר להימנע מלדון בסוגיית הקושי ולהימנע מניסיון בהבנת הקשיים ובדרכים להתמודדות. עם זה, העובדה היא שלעיתים מתוך אותו תהליך הימנעות אנו מגיעים לשלבי קושי ומכשול גדולים יותר שמקשים עלינו להתמודד ולקבל את המציאות.
כאשר הוציא משה את ידו מחיקו הוא ראה אותה מצורעת כשלג והדבר בא ללמדך שמי שאינו נוטל על עצמו במקום שצריך ליטול את המשימה והאחריות, הרי שהוא נהיה מצורע וכידוע מצורע מקומו מחוץ למחנה לשון הפסוק "כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד יֵשב מחוץ למחנה מושבו ."כאשר חזר משה ושם ידו בחיקו הפכה היד להיות כבראשונה. חז"ל אומרים: "עתידה בת קול להיות מפוצצת באוהלי צדיקים ואומרת כל מי שפעל עם א-ל יבוא ויטול שכרו", ללמדך שהאדם מחויב להיות חלק מתיקון העולם ולהיות שותף בעשייה האנושית המתחברת לרצון האלוהי ואז ממילא יהיה חלק מהמעגל הגדול של תיקון עולם במלכות שדי וגילוי שמו של הקב"ה בעולם.
אם כן, אות המצורע בא ללמד לא רק את משה רבנו במסעו, אלא גם אותנו בדורנו שניטלת עלינו על אחת כמה וכמה האחריות להיות שותפים לשליחות האלוקית ולגלות מלכות שם שמיים באמצעות לימוד התורה ובהפצתה למען כלל ישראל.
