רשת ערי מצוינות, ביזמת קרן טראמפ ובהובלת המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת ת"א, מפרסמת את דוח המצוינות השנתי שלה, הבוחן את שיעור הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה בשנת הלימודים תשע"ט לעומת חמש השנים שקדמו לה. הדוח מציג את הישגיהן של 110 רשויות מקומיות.
הדוח מציג את הממוצע הארצי של שיעור הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה, ובנוסף מחלק את הרשויות המקומיות לארבע קטגוריות, בהתאם למגמת השינוי בין השנים תשע"ט לתשע"ח: רשויות נוסקות (כאלה שנרשמה בהן עליה של מעל ל-20% בשנה האחרונה); רשויות משתפרות (כאלה שנרשמה בהן עליה של עד 20% בשנה האחרונה); רשויות מאטות (כאלה שנרשמה בהן ירידה של עד 20% בשנה האחרונה) ורשויות נחלשות (כאלה שנרשמה בהן ירידה של מעל ל- 20% בשנה האחרונה).
מהדוח עולה כי הממוצע הארצי של שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה נותר 15.5%. לראשונה מזה שבע שנים לא נרשמה עליה בממוצע הארצי.
בחינה של ערי השפלה מעלה את הנתונים הבאים:
- ראשון לציון: עליה של 7.3% בשיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה בשנת תשע"ט ביחס לשנה הקודמת
- באר יעקב: ירידה של 49.3% ביחס לשנת תשע"ח
- יבנה: ירידה של 24.3% ביחס לשנת תשע"ח.
- גדרה: ירידה של 14.8% ביחס לשנת תשע"ח
- לוד: ירידה של 2.2% ביחס לשנת תשע"ח.
- רמלה: ירידה של 2.2% ביחס לשנת תשע"ח
- רחובות: ירידה של 1.7% ביחס לשנת תשע"ח
- נס ציונה: ירידה של 1.2% ביחס לשנת תשע"ח
סיון לנדמן, מנהלת רשת ערי מצוינות: "לרשויות המקומיות יש תפקיד מכריע ביכולתן לעודד מצוינות בקרב התלמידים שתחת אחריותן. זו בשורה משמחת, שכן בכל שנה אנחנו עדים לקשר הסיבתי שבין הפניית משאבים לבין התוצאות בשטח. רשויות מקומיות ששמו את הנושא בליבת עיסוקן, הצליחו לחולל שינוי. מאז שהוקמה רשת ערי מצוינות ניתן לראות שינוי מבורך באופן ההתייחסות של הרשויות ללימודי המתמטיקה והמדעים. יחד עם זאת, חשוב לומר, זו משימה שלא יכולות להיות בה הפוגות. רשות מקומית אשר תפחית ממאמציה, תאלץ להתמודד עם ירידה בשיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות הכוללת 5 יח"ל במתמטיקה".
אופיר פז-פינס, יו"ר המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב: "אנחנו נכנסים לשנת הלימודים הנוכחית, אחת המאתגרות שידענו אי פעם, בנקודת פתיחה שצריכה להדאיג את כולנו. לראשונה מזה שבע שנים לא נרשמה עליה בממוצע הארצי והרבה מהרשויות החזקות ועתירות המשאבים נחלשו בהישגיהן. אי נקיטת פעולות מיידיות לא רק שלא שתמחק את ההישגים שכבר הושגו אלא תחזיר אותנו למקום שהיינו בו לפני עשור. שר החינוך ושר האוצר מתמקדים כעת רק בקורונה, אבל משבר הקורונה יחלוף בסופו של דבר, ועלינו לשאול את עצמנו היכן יהיו ילדנו ביום שאחרי: האם הם ערוכים להתמודד עם האתגרים הלימודיים והמקצועיים הצפויים להם? האם עוד עשור לא נוכל להתהדר עוד בהיותנו אומת הסטרטאפ? אין כאן נוסחת קסם, להיכן שלא יופנו משאבים גם לא תהיינה תוצאות."
