מה קורה לאדמות החקלאיות שסביב אופקים, נתיבות ובאר שבע, וכיצד משתנה עתיד החקלאות בנגב? מערכת חדשה, המבוססת על צילומי לוויין ובינה מלאכותית, מאפשרת למשרד החקלאות וביטחון המזון לזהות לראשונה בהיקף ארצי אילו שטחים מעובדים, מה מגדלים בהם ואילו קרקעות נותרות ללא גידולים במשך שנים.
הנתון הבולט ביותר עבור תושבי הנגב הוא זיהוי של כ־73 אלף דונם באזור שבהם לא גודלו גידולים חקלאיים במשך שלוש שנים רצופות לפחות. מדובר בכמעט מחצית מכ־160 אלף הדונמים שזוהו ברחבי ישראל כשטחים שלא עובדו לאורך תקופה זו.
חשוב להדגיש כי הנתון מתייחס לנגב כולו, ולא לשטחיהן המוניציפליים של אופקים, נתיבות או באר שבע בנפרד. משרד החקלאות לא פרסם בהודעתו פילוח של השטחים הלא מעובדים לפי ערים ויישובים.
הנתון גם אינו מעיד בהכרח על קרקעות שננטשו או על אדמות שאפשר להחזירן מיד לעיבוד. במשרד החקלאות מסבירים כי בנגב קיימים אתגרים משמעותיים הקשורים לזמינות מים, לתנאי הקרקע ולאקלים הצחיח, והם עשויים להסביר חלק מהשטחים שנותרו ללא גידולים.
לצד הממצא הזה, המחקר חושף מגמה הפוכה ומעודדת בחלקים אחרים של החקלאות בנגב. שטחי גידול התירס באזור התרחבו בכ־25 אלף דונם בין השנים 2018 ל־2025, בין היתר בזכות פיתוח תשתיות מים והרחבת השימוש במי קולחין מהשפד"ן.
הנתון ממחיש את החשיבות של תשתיות המים לפיתוח החקלאות בדרום. כאשר מתאפשרת אספקת מים מתאימה, ניתן להרחיב את השטחים המעובדים ולפתח גידולים שלא היו כדאיים או אפשריים קודם לכן. מנגד, מחסור במים ותנאי אקלים קשים עלולים להגביל את ניצול הקרקע גם כאשר היא מוגדרת חקלאית.
החשיבות של התמונה החדשה אינה מסתכמת בגילוי השטחים הלא מעובדים. המערכת מאפשרת לזהות יותר מ־40 סוגי גידולים בכ־200 אלף חלקות חקלאיות ברחבי הארץ, ולעקוב אחר השינויים בהן בתדירות גבוהה.
את המערכת פיתח משרד החקלאות וביטחון המזון בשיתוף מכון וולקני ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב. בין החוקרים שהובילו את הפיתוח נמצאים פרופ' טרין פז־כגן מאוניברסיטת בן־גוריון, ד"ר עופר רוזנשטיין ממכון וולקני והדוקטורנט ליאור פיין.
הפרויקט מבוסס על עבודת מחקר ופיתוח שנמשכה כשלוש שנים, ומשלב צילומי לוויין, תצלומי אוויר ונתונים על עשרות אלפי חלקות חקלאיות ששימשו לאימון מערכת הבינה המלאכותית.
בעבר התבסס המיפוי החקלאי על סקרי שטח שנערכו אחת לכמה שנים וכיסו רק חלק מהשטחים החקלאיים. כעת ניתן לקבל תמונה רחבה ועדכנית יותר, שתאפשר לבחון היכן משתנים סוגי הגידולים ואילו אזורים זקוקים לבחינה נוספת של תשתיות, מים ואפשרויות פיתוח.
הפיתוח משתלב במאמצים רחבים יותר לקדם חקלאות מתקדמת בנגב המערבי. במסגרת תוכנית שמקדמים משרד החקלאות, מנהלת תקומה ואשכול רשויות נגב מערבי, פורסם בשנת 2025 קול קורא להקמת משקי מודל שבהם ייבחנו ויוטמעו טכנולוגיות חקלאיות.
באשכול הרשויות חברות בין היתר אופקים ונתיבות, לצד המועצות האזוריות מרחבים, שדות נגב, אשכול, שער הנגב ורשויות נוספות. התוכנית מתמקדת בין היתר בשיפור השימוש במים ובדשנים, בהתמודדות עם תנאי אקלים קיצוניים, בהגדלת היעילות של המשקים ובהטמעת שיטות גידול מתקדמות.
מדובר ביוזמה נפרדת ממערכת המיפוי החדשה, אך שתיהן עוסקות באותו אתגר מרכזי: כיצד להשתמש טוב יותר במשאבי הקרקע והמים ולשמור על יכולת הייצור החקלאית של האזור לאורך זמן.
המחקר הארצי מצביע גם על שינוי משמעותי בהרכב הגידולים בישראל. מאז שנת 2018 התרחבו שטחי האבוקדו ב־56%, מכ־116 אלף לכ־181 אלף דונם, ושטחי הגפנים גדלו ב־22%. מנגד, שטחי ההדרים הצטמצמו ב־14%, המטעים הנשירים ב־16% ושטחי הזיתים ב־7.4%.
אחת הירידות החריפות ביותר נרשמה בגידול החימצה, שממנה מייצרים חומוס. שטחי הגידול שלה הצטמצמו ב־77% בתקופה שנבדקה, בין היתר על רקע התרחבות היבוא והתחרות מול מחירי התוצרת המיובאת.
התמונה הכוללת מלמדת כי היקף שטחי הגידול בישראל נותר יציב יחסית, ועומד על כ־4.3 עד 4.4 מיליון דונם בחישוב הכולל מחזורי גידול. מה שהשתנה במידה ניכרת הוא הרכב הגידולים.
משרד החקלאות השיק גם פורטל מידע חדש שמנגיש לציבור מפה אינטראקטיבית של הגידולים החקלאיים ונתונים על השינויים לאורך השנים. המערכת אמורה לשמש חוקרים, חקלאים ומקבלי החלטות לצורך תכנון טוב יותר של מערך הייצור החקלאי בישראל.
עבור הנגב, השאלה המשמעותית שנפתחת כעת אינה רק כמה שטחים נותרו ללא עיבוד, אלא מדוע הם אינם מעובדים, אילו מהם ניתן להשיב לייצור חקלאי ומה נדרש כדי לעשות זאת.
האפשרות לזהות את השטחים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת היא צעד ראשון. כעת יהיה צורך לבחון את הסיבות בכל אזור בנפרד, ולבדוק האם פתרונות של מים, תשתיות וחדשנות חקלאית יוכלו לשנות את המצב בשטח.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
