אפשר לשקם בית שנהרס, להחזיר משפחה ליישוב ולפתוח מחדש את בית הספר. אבל מה קורה כשהמשפחה כבר בבית, וההתמודדות עם מה שעברה עדיין נמשכת? מי יבטיח שהילדים ימשיכו לקבל את התמיכה הנדרשת, שמערכות החינוך והרווחה יוכלו לעמוד בצרכים ושביישובים יהיו מספיק מקומות עבודה ושירותים גם בשנים הבאות?
את השאלות האלה הציב ראש המועצה האזורית שער הנגב, אורי אפשטיין, במהלך ועידת בן־גוריון בנגב שהתקיימה ביום שני, 2 בנובמבר, במדרשת בן־גוריון. אפשטיין הזהיר מפני מצב שבו תוכנית השיקום הממשלתית תגיע לסיומה ללא תוכנית המשך, וקרא לממשלה להתחיל להיערך כבר עכשיו לשנים שאחריה.
תוכנית תקומה, שהוקמה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023, נועדה לשקם ולפתח את יישובי חבל התקומה ואת הקהילות שנפגעו. התוכנית האסטרטגית הקיימת מתייחסת לשנים 2024 עד 2028, וכוללת השקעות בשיקום פיזי, בחינוך, ברווחה, בתשתיות ובפיתוח כלכלי.
לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2026, הממשלה ייעדה כ־17.5 מיליארד שקלים לשיקום יישובי חבל התקומה עד שנת 2028, לצד תקציבים נוספים לשיקום היישובים הסמוכים. מדובר בהשקעה ציבורית רחבת היקף, אך אפשטיין מזהיר כי עצם קיומה של תוכנית לחמש שנים אינו מבטיח מענה לכל ההשלכות ארוכות הטווח של האסון.
בדבריו בוועידה הסביר כי מניסיון השיקום בעקבות אסונות גדולים בעולם, דווקא בשנים שלאחר שלב ההתאוששות הראשוני עלולים להופיע קשיים חברתיים ואישיים נוספים, ובהם משברים משפחתיים, אלימות ועזיבת תושבים. הוא הזהיר כי גם אם משפחות רבות ישובו לעוטף, ללא ליווי מתאים עלולה להתרחש בהמשך נסיגה במצב היישובים.
"הדרישה מהממשלה צריכה להיות שתחליטו על תוכנית המשך לתקומה של לפחות חמש שנים נוספות", אמר אפשטיין.
מאחורי הדרישה עומדת מציאות מורכבת. עבור משפחות שחזרו לבתיהן, השיקום אינו מסתכם במפתח לדירה משופצת. ילדים שנעקרו משגרת חייהם זקוקים לרצף חינוכי ולמענים רגשיים, הורים צריכים לחזור לעבודה ולשגרה, וקהילות שנפגעו נדרשות לבנות מחדש קשרים, תחושת ביטחון ואמון.
החשש שמעלה ראש המועצה אינו מנותק מהממצאים שכבר פורסמו. בדוח מבקר המדינה מפברואר נקבע כי למרות ההשקעות המשמעותיות, התגלו ליקויים ועיכובים בתוכניות השיקום. בין היתר הצביע המבקר על קשיים בחלוקת תקציבי החינוך, על עיכובים במימוש תוכניות ועל פערים במענה לצרכים הנפשיים של התושבים.
על פי נתוני סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהובאו באותו דוח, 74% מתושבי חבל התקומה שנכללו בסקר דיווחו על החמרה במצבם הנפשי מאז מתקפת 7 באוקטובר. הנתון ממחיש מדוע שיקום הקהילות אינו יכול להימדד רק במספר הבתים שנבנו מחדש.
לצד הדברים הקשים, חשוב להבהיר כי תוכנית תקומה הנוכחית לא מסתיימת כעת. פעילות המינהלת מיועדת להימשך עד סוף 2028, והחוק מאפשר להאריך את פעילותה בכפוף לאישורים הנדרשים. במינהלת עצמה הציגו בעבר תפיסה שלפיה יש להקים תשתיות לצמיחה ארוכת טווח, ובהמשך להעביר אחריות לרשויות המקומיות ולמשרדי הממשלה.
לכן השאלה המרכזית אינה בהכרח אם מינהלת תקומה תמשיך לפעול באותה מתכונת, אלא מי יישא באחריות לשירותים ולתוכניות שעדיין יידרשו לאחר סיום תקופת השיקום הנוכחית, וכיצד יובטח התקציב להפעלתם.
גם סגנית ראש עיריית שדרות, יהודית אוליאל־מלכה, התייחסה בוועידה לצורך בשינוי היחסים בין הממשלה לרשויות המקומיות. לדבריה, הרשויות צריכות להיות שותפות אמיתיות בגיבוש התוכניות ובהחלטות הנוגעות לעתידן, ולא לשמש רק כגורם המבצע החלטות שהתקבלו ללא מעורבותן. היא הדגישה את הצורך בהמשך השקעות בחינוך, בתעסוקה ובאיכות החיים, מעבר למענה הביטחוני.
אפשטיין, שאיבד חמישה מבני משפחתו במתקפת 7 באוקטובר, התייחס גם למחיר האישי של האסון ולצורך בליווי ממושך של המשפחות והקהילות. מבחינתו, חיזוק היישובים צריך להבטיח לא רק חזרה למצב שהיה לפני המתקפה, אלא יצירת תנאים שיאפשרו לתושבים לבנות בהם עתיד יציב.
נכון לעכשיו, הדרישה לתוכנית המשך של חמש שנים נוספות היא קריאה של ראש המועצה, ולא החלטת ממשלה חדשה. לא פורסמו במסגרתה תקציב נוסף או התחייבות ממשלתית להארכת התוכנית.
עבור תושבי שער הנגב, שדרות ויישובי העוטף, השאלה שעמדה במרכז הדיון נוגעת לחיים עצמם: האם מערכות החינוך והרווחה ימשיכו לקבל את המשאבים הדרושים, האם יהיו מספיק אפשרויות תעסוקה והאם המשפחות יוכלו להרגיש שיש להן עתיד באזור גם כששלב השיקום הממשלתי הנוכחי יסתיים.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, האתגר אינו רק להחזיר את התושבים הביתה. האתגר הוא ליצור את התנאים שיאפשרו להם להמשיך לחיות שם, לגדל ילדים ולתכנן את השנים הבאות.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
