פתילות למאור עשויות בד, בנות כ-4,000 שנה – מהקדומות הידועות בעולם, התגלו באורח נדיר בחפירה ארכיאולוגית באתר העתיקות נווה אפרים, שבסמוך ליהוד. הפתילות, שנחשפו בחפירה שניהלה רשות העתיקות שמומנה במסגרת עבודות פיתוח של רשות מקרקעי ישראל, להקמת שכונה חדשה ביהוד השתמרו בתוך נרות חרס, אשר שימשו לתאורה בתקופת הברונזה הביניימית.
המחקר פורסם בגיליון החדש של כתב העת המדעי Atiqot 118, בהוצאת רשות העתיקות.
לדברי החוקרות ד"ר נעמה סוקניק וד"ר יונה מאור מרשות העתיקות: "מדובר בתגלית ייחודית שלא ציפינו לה באקלים הים-תיכוני; הפתילות האלה, הן בין הבודדות מתקופתן הידועות לנו בעולם. למרות שפתילות היו מוצר שכיח לתאורה בעולם הקדום, העובדה שהן עשויות סיבים אורגנים מקשה על גילוין בחפירה הארכיאולוגית. גם במקרים בהם משתמר החומר האורגני, כמו בתנאי אקלים מדבריים, קשה לזהות את הפתילה, אלא אם כן היא נמצאת בתוך כלי הבעירה, שכן אין לה מאפיינים מיוחדים המבדילים אותה מקבוצת סיבים, חוטים או חבלים. על כל אלה, מקשה העובדה שהפתילה נועדה לבעירה, ולכן מתוקף תפקידה, היא אינה משתמרת בסוף השימוש בה. העובדה שנמצאו שלוש פתילות – ואחת מהן שרדה בשלמותה, ועוד באקלים הלח של מישור החוף, מפתיעה מאוד".
לדברי ד"ר גלעד יטאח, יוסי אלישע ויניב אגמון, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "בחפירה נחשפו קברים רבים מתקופת הברונזה הביניימית (2,000-2,500 לפנה"ס). נרות השמן שבתוכם התגלו הפתילות נחשפו בקברים לצד מנחות קבורה נוספות, ובהן כלי חרס מסוגים שונים, עצמות בעלי חיים, כלי נשק ותכשיטים. בעוד שהנרות ודאי שימשו להאיר את חלל הקבורה החשוך בזמן טקס הקבורה, נראה שזה לא היה, תפקידם היחידי. לאש הדולקת בנר נודע כוח מאגי עוד משחר האנושות בזכות יכולתה לספק אור וחום, ולשנות חומרים באופנים שונים, ובהם שריפה, המסה וצריפה. אמנם, אוכלוסיית הברונזה הביניימית בארץ-ישראל לא השאירה אחריה כתבים, אך מקורות שונים מרחבי המזרח הקדום מלמדים על תפקידה המרכזי של האש בטקסי קבורה. כמו היום, כבר לפני אלפי שנים, האש הדולקת בנר, סמלה את נפש האדם. המושג השגור היום בפינו – "נר נשמה", ראשיתו כנראה כבר לפני אלפי שנים."
בפתילות שנבדקו במחקר התגלו עקבות פיח . פיח זה, מעיד כי הנרות היו בשימוש, ונראה כי הם דלקו בזמן הכנת הקבר או במהלך טקס הקבורה.
בדיקות מעבדה שנעשו ברשות העתיקות גילו, כי הפתילות עברו במרוצת הזמן תהליך נדיר במיוחד של מעין 'התאבנות' – וזה איפשר את שימורן במשך אלפי שנים. עוד העלו הבדיקות, כי הפתילות נעשו, ככל הנראה, מאריג בשימוש משני עשוי פשתן – חומר גלם ששימש באותה התקופה בתעשיית הלבוש. "לא סביר שיארגו בד יקר כמו פשתן במיוחד עבור חפץ שנועד לבעירה" אומרת ד"ר נעמה סוקניק. "אנחנו משערים, שהפתילות מוחזרו מאריגים אחרים, לאחר שאלה סיימו לשמש בייעודם המקורי". על פי הבדיקות שנעשו, ניתן לשחזר שהפתילה עשויה מאריג שנחתך לרצועות ארוכות שפותלו זו בזו. השימוש החוזר באריג מעיד על התנהלות כלכלית חכמה, שבה מנצלים באופן מקסימלי חומרי גלם יקרים, יצירתיות, חסכנות, ומיחזור חפצים גם לפני 4,000 שנה."
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "רשות העתיקות ממשיכה לשמור על אש המחקר, והיא משקיעה משאבים רבים בלמידה, בתיעוד והנגשה של הארכיאולוגיה של א"י לציבור הרחב. כל גילוי, קטן ככל שיהיה, מהווה חלק מהסיפור הגדול של הארץ הזו, ואנו רואים חשיבות עליונה בפרסום ממצאים אלו."
המחקר המלא פורסם בגיליון החדש של כתב העת Atiqot 118 ' -במה למחקר מדעי עדכני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, בהוצאת רשות העתיקות.
◼️ חדשות יהוד מונוסון בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות בקעת אונו | יהוד מונוסון, סביון, גבעת שמואל, קריית אונו, גני תקווה, אור יהודה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
