“תמיד זה מזעזע ומצמרר לראות ארון מונח לפניך, לפני טקס הקבורה והארון הזה מזעזע ומצמרר עוד יותר בהיותו קטן מימדים ואם הוא קטן מימדים זה הסימן הברור ביותר שנער צעיר, ילד בשיא גדילתו, בשיא פריחתו, רק בן 15 שוכב בתוך הארון לפני קבורתו”, במילים אלו פתח ראש עיריית רחובות רחמים מלול את דברי ההספד ליהודה בילוג תלמיד דה שליט שטבע בסוף השבוע בחוף באשדוד והובא לפני דקות אחדות למנוחות בבית העלמין באשדוד.
ראש העיר רחמים מלול, ממלא מקומו זהר בלום, מנהל קריית החינוך דה שליט אבי קיש, מורים, צוות חינוכי, הורים וילדים ליוו את בילוג בדרכו האחרונה – ביניהם גם שתי ניצולות מהאירוע הטראגי, תאיר וסיון. כולם התייצבו בשיא החום בבית העלמין באשדוד, עדיין המומים, אינם מסתירים את ההלם, את הטרגדיה שנחתה על העיר כולה.
מלול המשיך: “יהודה היקר ז”ל, שמך יהודה והנה אתה זוכה לקבורה יהודית כדת וכדין ובזה אני רוצה להודות מקרב לב למועצה הדתית אשדוד ועיריית אשדוד, לחברה קדישא ולכל מי שעשו מאמצים להביאו לקבורה. יהודה לא רק בשמו – אלא הוריו קשרו את גורלם עם מדינת ישראל והילד היקר, הנפלא הזה קשר את גורלו במערכת החינוך הרחובותית – שם גדל וצמח, שם התערה בחברה הישראלית היהודית כאחד הנערים, נולד במדינת ישראל, ספג את הערכים של מדינת ישראל והתחנך בחינוך ישראלי. אין ספק שמגיע לו הכבוד הראוי הזה כפי שאנו רואים ביום הזה”.
“הטרגדיה הזו ליוותה אותנו כאשר הנערים נכנסו לים, נקלעו למערבולת ולצערנו ארבעה נקלעו למערבולת ושלושה יצאו ממנה בריאים ושלמים, בזכות התושיה ואומץ הלב של שי אביסר וזה המקום להודות לו על התעוזה שגילה ועל המבצע להצלת חיים, שזכה להציל 3 נפשות, שלושה עולמות מלאים. אני חושב שלו עוד יותר כואב מזה שלא הצליח למשות גם את יהודה ז”ל. הים פלט את יהודה והנה הוא מנוח לפנינו.
“הטרגדיה הזאת היכתה קשות את תושבי העיר, גרמה לכאב גדול, קל וחומר בקהילת דה שליט – קריית החינוך הנפלאה שהיא כמשפחה אחת והייתה בית שני חם ליהודה שגדל ולמד כמו כולם. תלמיד חרוץ, חביב, נחמד, מסייע לחבריו וברור שאהב את העיר. אני רוצה לנחם את ההורים היקרים. קשה לומר את זה – זהו בנם היחיד. שאדם מאבד בן – אפילו אם יש לו עשרה ילדים – זהו כאב גדול, על אחת כמה וכמה ההורים האלה שנותרו בחוסר עצום של הבן הממשיך שאיננו. אני מחזקים אתכם, נמשיך לעמוד לרשותכם בכל אשר תצטרכו ומקווה שתימצא הדרך שתישארו פה כתושבים רגילים במדינת ישראל. יהי זיכרו של יהודה היקר ברוך ונצור בליבנו לעד”.
לאחר שהונחו הזרים אביו של המנוח הצעיר ביקש לדבר. “אני מבקש להודות לעיריית רחובות, לראש העיר רחמים מלול ולסגנו זוהר בלום שהיו שם ביום ובלילה. גם בשש בבוקר הם עמדו לצידנו. אנו רוצים להודות במיוחד לראש העיר שבעזרת המאמצים שלו הצליחו לקבור את יהודה פה באשדוד – זה היה נורא קשה. אני רוצה להודות לעובדים הסוציאליים שהיו שם יום ולילה, ליוו אותנו גם בים, בחיפושים, הביאו אוכל ודאגו לנו. תודה לכולם”. האם מלמלה מעל קברו הטרי: “שלום יהודה, שלום”.
זוהי טרגדיה עצומה במעמד קשה במיוחד. בזמן קצר נטמן יהודה הקטן, עם מאות שליוו אותו בדרכו האחרונה. מאות שמיררו בשקט, שדמעות זלגו לתוך מסכות הפנים שהזכירו שאסור להתקהל בקורונה. אבל מי את קורונה, מול טרגדיה שכזו? מי זוכר בגלל? הלב נגדע באחת.
האם והאב מיררו בבכי, הם בוודאי עוד לא מעכלים את גודל הטרגדיה. אחרי השבעה הם יישארו לבד. בלי ילד שימשיך אותם, בלי בן שייכנס הבייתה ויבקש ארוחת צהריים או ערב או סתם לצאת לקניון עם חברים. הכל יעבור ליד ההורים האלה ובעיקר החיים עצמם. איך יוכלו לחיות בלעדיו? והשקט? שקט של בית עלמין, הבית החדש של יהודה הקטן.
Posted by רחובות היום – אתר החדשות של העיר רחובות on Sunday, June 7, 2020
יהי זיכרו ברוך!!!
*כתב וצילם: אסף הדר, סייעה בהכנת הכתבה: ליזה ללוצשווילי
