מאת: רונה פלדמן, כיתה ז', בית הספר הדמוקרטי יבנה
בשבועות האחרונים אלימות בין בני נוער בבתי ספר היא משהו שקורה יותר מבדרך כלל, וזה לא תמיד רק מכות. לפעמים זו מילה לא במקום, או שמוציאים ילד מקבוצה ולא מדברים איתו. הדברים האלה אולי נראים קטנים, אבל הם יכולים לפגוע ממש ולהישאר בלב הרבה זמן.
לדעתי, הבעיה הכי גדולה היא שלפעמים פשוט לא עושים עם זה מספיק. יש ילדים שפוחדים לספר כי הם לא רוצים שיחשבו שהם מלשינים, יש את הילדים שעומדים מהצד ויש מבוגרים שאומרים “זה יעבור”. אבל זה לא תמיד עובר, ולפעמים זה רק נהיה יותר גרוע ומכאיב.
בית ספר אמור להיות מקום בטוח. אנחנו מבלים שם רוב היום שלנו, ואם לא נעים לנו שם, זה משפיע על הכל, על הלימודים, על החברים ועל ההרגשה הכללית. אף אחד לא צריך לפחד להגיע לבית ספר או לפחד להיפגע.
אני חושבת שצריך לדבר על זה יותר. גם תלמידים צריכים לדעת שזה בסדר לבקש עזרה, וגם מורים צריכים לשים לב למה שקורה, לא רק בשיעור אלא גם בהפסקות וברשתות החברתיות. חשוב גם ללמד אותנו לכבד אחד את השני ולהבין מילים יכולות לפגוע, לפעמים אפילו יותר מאלימות פיזית.
בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו יכול להשפיע. אם נבחר להיות נחמדים יותר, לא להצטרף לאלימות ולעזור למי שצריך. זה אולי נשמע קטן, אבל זה יכול לעשות הבדל גדול וליצור בית ספר טוב יותר לכולם.
*הכותבת, רונה פלדמן, תלמידה בכיתת התקשורת שבבית הספר הדמוקרטי ביבנה. השיעורים בהובלתה של אשת התקשורת שירן פרץ, הפועלת במסירות למען שילוב חברתי, העצמה ומתן כלים רגשיים לתלמידים.
◼️ חדשות יבנה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן








